מִפְרָשֵׂנוּ לְבֶן-כְּנָפַיִם שָׁט אַחִים בָּאֲפֵלָה, הַסִּירָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם תַּחֲלִיק תִּגְלֹשׁ קַלָּה. עֲנָנִים כְּבֵדִים יַשְׁחִירוּ יִתְגַּבֵּר הָעֲרָפֶל, סַעַר קָם שׁוֹרֵק הָרוּחַ קְרָב נָכוֹן לָנוּ הַלֵּיִל. אַל אֵימָה, אַחִים, יִרְגַּשׁ לוֹ יִתְגַּעֵשׁ הַיָּם, אָיֹם! נִתְרוֹמֵם עַל גַּלֵּי זַעַם וְנֵרֵד עַד לֵב הַתְּהוֹם. שָׁם מֵעֵבֶר נְהִי הַסַּעַר יֶשְׁנָה אֶרֶץ אַגָּדָה, לֹא תֵּדַע יָגוֹן וָצַעַר אוֹתָהּ אֶרֶץ, לֹא תֵּדַע. בַּסּוּפָה נִבְקַע דַּרְכֵּנוּ אֶל גְּבוּלָהּ הַמְּרֻחָק, אַךְ יִדְרֹךְ עַל חוֹף הַפֶּלֶא רַק הָעַז וְהֶחָזָק. מפרשנו לבן כנפיים שט אחים באפילה הסירה על פני המים תחליק תגלוש קלה עננים כבדים ישחירו יתגבר הערפל סער קם שורק הרוח קרב נכון לנו הליל אל אימה, אחים, ירגש לו יתגעש הים, איום! נתרומם על גלי זעם ונרד עד לב התהום שם מעבר נהי הסער ישנה ארץ אגדה לא תדע יגון וצער אותה ארץ, לא תדע בסופה נבקע דרכנו אל גבולה המרוחק אך ידרוך על חוף הפלא רק העז והחזק