נוּמָה, יַלְדִּי, הֵרָדֵם
אָנָּא הַקְשִׁיבָה לָאֵם:
זֶמֶר אָשִׁירָה לְךָ
תֵּכֶף תִּשְׁקַע בִּתְנוּמָה.
זֶמֶר לְךָ אֲנַגֵּן
כֹּה אֶת יַלְדִּי אֲיַשֵּׁן.
נוּמָה נָא, מֹתֶק שֶׁלִּי
נוּם נָא, יְשַׁן נָא, יַלְדִּי!
יְשַׁן, יַלְדִּי!
נוּמָה נָא, יֶלֶד חָבִיב
לַיְלָה שׁוֹלֵט מִסָּבִיב
כָּל הָעוֹלָם נֶאֱלָם
שֶׂה וְצִפּוֹר וְאָדָם.
חֶרֶשׁ יָרֵחַ יָהֵל
וּבַחַלּוֹן הוּא שׁוֹאֵל:
לָמָּה עוֹד עֵר מַחְמַדִּי?
נוּם נָא, יְשַׁן נָא, יַלְדִּי!
יְשַׁן, יַלְדִּי!
אָנָּא עֵינֶיךָ עֲצֹם!
וּמַלְאָכִים מִמָּרוֹם
אֶת כַּנְפֵיהֶם יִפְרְשׂוּ
עַל מִטָּתְךָ יִשְׁמְרוּ.
לֹא יְאֻנֶּה לְךָ רַע
נוּם, הֵרָדֵם בִּמְנוּחָה!
אַל נָא תִּירָא, פְּעוֹטִי
נוּם נָא, יְשַׁן נָא, יַלְדִּי!
יְשַׁן, יַלְדִּי!