זמר הבאנו

אֵין חַג וְאֵין יוֹם טוֹב, הַחֹל מָה אָרֹךְ הוּא הַבַּיִת רָחוֹק כֹּה, הָאוֹר מַה מְּעַט עוֹד טֶרֶם יָדַעְנוּ מָחָר מַה יָּבִיא עוֹד אַךְ זֶמֶר יֵשׁ לָנוּ, אַךְ זֶמֶר בִּלְבַד. עִם זֶמֶר בְּלֵב-כּׂל אֶל הַר נַעְפִּילָה אֶל הַר מַה גָּבוֹהַּ, קִצּוֹ לֹא נָשׁוּר אַךְ זֶמֶר הֵבֵאנוּ מֵאַבָּא וְאִמָּא אַךְ הוּא יַעֲלֵנוּ עַל סֶלַע וְצוּר. אֵין סוֹף וְאֵין קֵצֶה לַדֶּרֶךְ בָּהּ נַעַל וְלֵב כֹּל צָמֵא כֹּה לְיוֹם טוֹב מְעַט הֲרֵינוּ פּוֹסְעִים כֹּה וְשִׁיר עַל שְׂפָתֵינוּ וּבְשִׁיר זֶה נַחְצֹב לָנוּ חַג וְשַׁבָּת.אין חג ואין יום טוב, החול מה ארוך הוא הבית רחוק כה, האור מה מעט עוד טרם ידענו מחר מה יביא עוד אך זמר יש לנו, אך זמר בלבד. עם זמר בלב כל אל הר נעפילה אל הר מה גבוה, קיצו לא נשור אך זמר הבאנו מאבא ואמא אך הוא יעלנו על סלע וצור. אין סוף ואין קצה לדרך בה נעל ולב כל צמא כה ליום טוב מעט הרינו פוסעים כה ושיר על שפתינו ובשיר זה נחצוב לנו חג ושבת.

בספר "אך זמר הבאנו", מופיע השיר בכותרת "אין חג ואין יום טוב...", ולידו הערה "על פי מנגינה חסידית", אך מקור המנגינה טרם אותר וזיהוי המנגינה כחסידית מוטל בספק. על עטיפת התקליט "ניגונים" (1976) בו נכלל ביצוע עוזי מאיר ובנות גבת רשום על-יד השיר כי הלחן עממי יידי, ואולם מאיר נוי (שהיה מומחה לשירי יידיש) פקפק בכך ולא הכיר שיר יידי בלחן הזה.

לפי עדות אראלה הוס בפני זיוה לוי, עוזי מאירי ביצע את השיר כבר במסגרת להקת שומבצל סביב שנת 1970 (אם כי השיר לא נכלל בתקליט היחיד של הלהקה). עדויות על כך השיר מזומר במנגינה זו בגבת שנים רבות לפני שהוקלט:

• אלי סט שמע את השיר במחצית הראשונה של שנות החמישים מפי חסיה צפריר לבית גלייברזון
• יעל ויינברג לבית אבישי בת גבת ילידת 1933 העידה בפני אלי סט כי אביה נהג לשיר אותו
• אורה ערמוני בספרה "כמו שני סלעים: סיפורם של בתיה ויודקה הלמן בשליחות הקיבוץ וההתיישבות": "שרה'לה [ילידת 1941], כאילו חוותה זה עתה את חוויית הריקוד של יודקה [הלמן, אביה של שרה'לה], כאילו רואה את אביה במלאות חייו . . . הריקוד של אבא תמיד הזכיר לי זמר שנהגו לשיר בגבת - אך זמר הבאנו מאבא ואימא.

ביצועים לשיר:

• עוזי מאירי ובנות גבת בעיבוד דב כרמל (אודיו)
• חבורת שירה (וידיאו)