מַקָּק שָׁמֵן, בָּחוּר זָקֵן
טִיֵּל לוֹ לְבַדּוֹ,
צְרָצַר קָטָן, צְרָצַר עַלִּיז
זִמֵּר לְיַד בֵּיתוֹ.
שָׁלוֹם! אָמַר לוֹ מַר מַקָּק,
נָא סוּרָה לְבֵיתִי,
אֶמְזֹג לְךָ גְּבִיעַ צוּף,
אַשְׁמִיעַ זִמְרָתִי.
וְאִם תִּרְצֶה, אֲלַמֶּדְךָ
שִׁירִים וּמַנְגִּינוֹת,
"רַבִּי צְרָצַר", "מוֹרִי צְרָצַר" -
יַגִּידוּ הַבְּרִיּוֹת.
וּמַה תִּתֵּן לִי, מַר מַקָּק,
בְּעַד כָּל שִׁיר וָשִׁיר?
הֵן מְסַפְּרִים בִּבְנֵי עַמְּךָ -
אַתָּה הוּא הֶעָשִׁיר.
חָצוּף כְּמוֹתְךָ! מָה, אֲחַלֵּק
כַּסְפִּי בֵּין זַמָּרִים?
חָכָם גָּדוֹל! לְמַקָּקִים
אֵין פְּנַאי לָשִׁיר שִׁירִים.