כי בשמחה תצאו (לחן יהודה מאיר שפירא)

העתקת מילות השיר

כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת, יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף. כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה וכל עצי השדה ימחאו כף
מילים: מן המקורות
לחן: יהודה מאיר שפירא

כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ,
וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן
הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת,
יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה
וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה
יִמְחֲאוּ כָף.
כי בשמחה תצאו
ובשלום תובלון
ההרים והגבעות
יפצחו לפניכם רינה
וכל עצי השדה
ימחאו כף




 פרטים נוספים

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

יעקב המאירי 
שנת הקלטה: 21.10.2020
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטות נוספות

על השיר

מלים: ישעיה נה, יב

השיר בלחן זה נכלל ב"מוזיקאלישער פנקס" (1927) כפי ש"הוקלט" (או אולי נרשם) מפי שמואל שניפישסקי כמזומר בישיבת "כנסת בית יצחק" שבליטא. במקור זה המלחין אינו מזוהה. החזן שרגא לוי מביא בהקלטה את המסורת הנקוטה בברסלב, ולפיה את הלחן חיבר רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין, ותחילה זומרה במילים "אשרי האיש". אכן יש קשר מתועד בין ישיבת לובלין לישיבת "כנסת בית יצחק": הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב למד תחילה בלובלין ואחר כך ב"כנסת בית יצחק". עם זאת, המחשבה שהוא זה אשר הביא את המניגנה מלובלין אל "כנסת בית יצחק" היא בגדר ספקולציה ותו לא. 

נשמח לאישוש נוסף לגבי מקור הלחן. 

ברוך נוימן מספר: השיר הושר במסיבת החתונה של הוריי בירושלים (1941).

יעקב המאירי העיד כי כך שרו בקבלת שבת בקיבוץ ניר אליהו מדי יום שישי.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  

מקור: "מוזיקאלישער פנקס", אידישע היסטאריש-עטנאגראפישע געזעלשאפט, וילנה, תרפ"ז 1927



במקור זה פריט מס' 165 (עם טעות במספורו)




עדכון אחרון: 16.03.2023 07:49:32


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: