זמר לספינה

העתקת מילות השיר

שְׁקִיעָה נוּגָה, הַיָּם אוֹבֵד בָּעֲרָפֶל, וְדוּמִיָּה גְּדוֹלָה; הָרוּחַ נָח עַל סִפּוּנֵנוּ הָאָפֵל, כּוֹכָב רִאשׁוֹן עָלָה. וְאַתְּ נִצֶּבֶת מִנֶּגֶד בְּשׁוּלֵי הַשְּׁחָקִים בַּלֵּילוֹת. וְאַתְּ נִצֶּבֶת מִנֶּגֶד בְּחִיּוּךְ בְּעֵינַיִם כְּחֻלּוֹת... נָא זִכְרִי, רַב-חוֹבֵל שָׁב אֵלַיִךְ; בִּסְפִינָה רְדוּפַת בְּכִי וּשְׁכוֹל, הוּא יַגִּיעַ, יַלְדֹּנֶת, אֵלַיִךְ, וְהַסַּהַר יָאִיר בְּדַרְכּוֹ... הַלַּיִל רַד, פִּתְאוֹם גָּוְעוּ הַמֶּרְחַקִּים כְּלַחַשׁ אִילָנוֹת, כּוֹכָב בּוֹדֵד נִדְלַק לְפֶתַע בַּשְּׁחָקִים לְזֵכֶר הַסְּפִינוֹת. אֶשְׁתֶּה, אָחוֹת, לְחַיַּיִךְ – מִכְּבָלִים, מִגִּדְרוֹת הַבַּרְזֶל, עוֹד אֶזְכֹּר חִיּוּכַיִךְ בְּלֵילוֹת עֲטוּפֵי עֲרָפֶל. וְעֵת הָאִי הַבּוֹדֵד יִכְלָאֵנִי, כִּסּוּפַי עוֹד יַפְלִיגוּ עִם לֵיל, וְיֹאמְרוּ לָךְ: יַלְדֹּנֶת, הִנֵּנִי, שׁוּב אֵלַיִךְ חָזַר רַב-חוֹבֵל...שקיעה נוגה, הים אובד בערפל, ודומייה גדולה; הרוח נח על סיפוננו האפל, כוכב ראשון עלה. ואת ניצבת מנגד בשולי השחקים בלילות. ואת ניצבת מנגד בחיוך בעיניים כחולות... נא זכרי, רב-חובל שב אלייך; בספינה רדופת בכי ושכול, הוא יגיע, ילדונת, אלייך, והסהר יאיר בדרכו... הליל רד, פתאום גוועו המרחקים כלחש אילנות, כוכב בודד נדלק לפתע בשחקים לזכר הספינות. אשתה, אחות, לחייך – מכבלים, מגדרות הברזל, אשתה, אחות, לחייך – מבדידות, מלילות ערפל. ועת האי הרחוק יכלאני, כיסופי עוד יפליגו עם ליל, ויאמרו לך: ילדונת, הנני, שוב אלייך חזר רב-חובל...
מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: דוד זהבי
הלחנה: 26.7.1947

שְׁקִיעָה נוּגָה, הַיָּם אוֹבֵד בָּעֲרָפֶל,
וְדוּמִיָּה גְּדוֹלָה;
הָרוּחַ נָח עַל סִפּוּנֵנוּ הָאָפֵל,
כּוֹכָב רִאשׁוֹן עָלָה.

וְאַתְּ נִצֶּבֶת מִנֶּגֶד
בְּשׁוּלֵי הַשְּׁחָקִים בַּלֵּילוֹת.
וְאַתְּ נִצֶּבֶת מִנֶּגֶד
בְּחִיּוּךְ בְּעֵינַיִם כְּחֻלּוֹת...

נָא זִכְרִי, רַב-חוֹבֵל שָׁב אֵלַיִךְ;
בִּסְפִינָה רְדוּפַת בְּכִי וּשְׁכוֹל,
הוּא יַגִּיעַ, יַלְדֹּנֶת, אֵלַיִךְ,
וְהַסַּהַר יָאִיר בְּדַרְכּוֹ...

הַלַּיִל רַד, פִּתְאוֹם גָּוְעוּ הַמֶּרְחַקִּים
כְּלַחַשׁ אִילָנוֹת,
כּוֹכָב בּוֹדֵד נִדְלַק לְפֶתַע בַּשְּׁחָקִים
לְזֵכֶר הַסְּפִינוֹת.

אֶשְׁתֶּה, אָחוֹת, לְחַיַּיִךְ –
מִכְּבָלִים, מִגִּדְרוֹת הַבַּרְזֶל,
עוֹד אֶזְכֹּר חִיּוּכַיִךְ
בְּלֵילוֹת עֲטוּפֵי עֲרָפֶל.

וְעֵת הָאִי הַבּוֹדֵד יִכְלָאֵנִי,
כִּסּוּפַי עוֹד יַפְלִיגוּ עִם לֵיל,
וְיֹאמְרוּ לָךְ: יַלְדֹּנֶת, הִנֵּנִי,
שׁוּב אֵלַיִךְ חָזַר רַב-חוֹבֵל...
שקיעה נוגה, הים אובד בערפל,
ודומייה גדולה;
הרוח נח על סיפוננו האפל,
כוכב ראשון עלה.

ואת ניצבת מנגד
בשולי השחקים בלילות.
ואת ניצבת מנגד
בחיוך בעיניים כחולות...

נא זכרי, רב-חובל שב אלייך;
בספינה רדופת בכי ושכול,
הוא יגיע, ילדונת, אלייך,
והסהר יאיר בדרכו...

הליל רד, פתאום גוועו המרחקים
כלחש אילנות,
כוכב בודד נדלק לפתע בשחקים
לזכר הספינות.

אשתה, אחות, לחייך –
מכבלים, מגדרות הברזל,
אשתה, אחות, לחייך –
מבדידות, מלילות ערפל.

ועת האי הרחוק יכלאני,
כיסופי עוד יפליגו עם ליל,
ויאמרו לך: ילדונת, הנני,
שוב אלייך חזר רב-חובל...




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

מקהלת המיולה 
עיבוד: משה רסיוק
ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
פסנתר: אייל באט
שנת הקלטה: 2008


מתוך קונצרט של המקהלה שנערך ב-14.5.2008 והוקלט על-ידי רגב איילון.
ההקלטה מובאת באדיבותו ובאדיבות המקהלה.

הקלטות נוספות

על השיר

כותב מוטי זעירא, "כמו קול של הלב: סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012), עמ' 128: 

"זמר לספינה" כתוב בלשון רמזים פיוטית, כשיר אהבה מן הז'אנר של יורדי הים ואהובותיהם, שלא להעיר את תשומת לבם של הבריטים, אך כל מי שחש את דופק החיים ביישוב הארץ-ישראלי בתקופה זו הבין היטב על מה נכתב השיר. במחברת השירים של דוד מסומן התאריך 26 ביולי 1947, פחות משבוע אחר לכידתה של "אקסודוס".

בספרו של חיים חפר, "תחמושת קלה" (1949), השיר נקרא "זמר הימַאי".

ביצועים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  


תיווי: הלל אילת
תגיות




עדכון אחרון: 19.07.2023 16:03:34


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: