אל העין

עַל הָרִים עוֹלֶה הַבֹּקֶר בַּשְּׁבִילִים רוֹעָה יוֹרְדָה עֲדָרִים כִּתְּרוּ הַשֹּׁקֶת בְּהֶמְיַת תּוֹדָה. אֶל הָעַיִן רַד הַנַּעַר שֶׁצִּפָּה לְבוֹא רוֹעָה וְשָׁמְעוּ גְּבָעוֹת וָיַעַר זֶמֶר לְבוֹאָהּ: מִכַּדֵּךְ, רוֹעָה, מַיִם גָּמַעְתִּי בְּקוֹלֵךְ, רוֹעָה, זֶמֶר שָׁמַעְתִּי. חֲלִילֵךְ, בִּתִּי, לִי יְנַגֵּן עוֹד, וּמַרְאֵךְ, בִּתִּי, בִּי יִתְרוֹנֵן עוֹד.על הרים עולה הבוקר בשבילים רועה יורדה עדרים כתרו השוקת בהמית תודה. אל העין רד הנער שציפה לבוא רועה ושמעו גבעות ויער זמר לבואה. מכדך רועה – מים גמעתי בקולך רועה – זמר שמעתי. חלילך, ביתי, לי ינגן עוד, ומראך ביתי בי יתרונן עוד.

זה נחשב שירו הראשון של יוסף הדר, אם כי בריאיון לגילה פלם הוא מספר שכתב שירים שלא התפרסמו ולא נשמרו כבר בגיל 16 - 17. בתזמון 32:48 הוא מספר שכתב תחילה את המנגינה, ואוריאל אופק חיבר את המילים ב1950/1951, "שנתיים-שלוש יותר מאוחר". המנגינה נכתבה בשלהי מלחמת העצמאות ובוצעה תחילה כמחול מזרחי בלהקת הכרמל. מאוחר יותר חיבר את המילים אוריאל אופק. שיר שנדפס מוקדם יותר הוא

"אל העין" נדפס עם המילים תחת השם "פסטורלה" בתאריך 12.5.1952 בעתון "במעלה", כרך כ"ב, גליון 3 - 4, עמ' 38. שב ונדפס תחת השם "שיר רועים" בעתון "במעלה" במדור "ישנם עתיקים שיינם משומר", כרך כ"ו (1956) חוברת 7. בפרסום ב1956, לא נכלל הבית השני (הפרסום ב1952 לא נבדק מבחינה זו).

בתווים אפשר לראות כי החלק השני של המנגינה מתחיל בקדמה, כך שההטעמה של המילה "מים" תקינה. ברוב הביצועים אין זה ברור, וברובם הליווי כופה שמיעה של החלק השני בלי קדמה כך ההטעמה של המילה "מים" אינה תקינה.

ביצועים נוספים:

• השני-שרים
• להקת גאיה (וידיאו)
• Pandora Voices (וידיאו)
• שלווה ברטי (וידיאו) מתוך "אולפן זמר" עם יוסף הדר
• שלמה גרוניך (וידיאו) מתוך מופע "האקורדיון העברי"
• חבורת "ארץ שמש" (1982) (דפנה ארמוני, מזי כהן, אפרי שמיר ושם-טוב לוי)
• חמישיית גלבוע (ביצוע כלי בעיבוד חנן וינטרניץ) 
• צלילי שבזי - שיר שני במחרוזת רועים.

מקור: "שירון ישראלי : קובץ ראשון", רנן, ערה"ש תשט"ז, 44