מִמְּרוֹמֵי שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת
יָהֵל הַיָּרֵחַ:
רֹךְ אוֹרֵהוּ אֶל-כָּל-יֶלֶד
וְיַלְדָּה שׁוֹלֵחַ.
נוּמִי, יַלְדָּתִי, בָּעֶרֶשׂ,
הֵרָגְעִי וָנוּמִי,
עַד יָעִיר אוֹתָךְ קַו-חֶרֶס
וְיִקְרָא לָךְ: "קוּמִי!"
מִשָּׁמַיִם זַךְ גַּפַּיִם,
יֵדֶא כְּרוּב אֵלַיִךְ:
רֹן יָרֹן לָךְ בֶּן-שָׁמַיִם
וְיָגֵן עָלַיִך.
נוּמִי, יַלְדָּתִי...
מַזָּלֵךְ יָאֵר חַיַּיִךְ,
יַלְדָּתִי מֵירוֹנָה!
רֹאשׁ נָרִימָה בְּיָמַיִךְ,
וְנָשׁוּב צִיּוֹנָה!
נוּמִי, יַלְדָּתִי...