מילים: עמנואל לין (לינקובסקי)
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: בנימין עומר (חתולי) כתיבה: 1938 הלחנה: 1939
|
מקהלת לי-רון 
עיבוד: שרה שוהם
ניצוח: רונית שפירא פסנתר: טניה קופילב שנת הקלטה: 2002 העיבוד יצא לאור בהוצאת Carus, גרמניה ומופץ בין מנצחי המקהלות ברחבי העולם. לעיבוד גרסה לקולות שווים וגרסה למקהלה מעורבת. נכלל בתקליטור: מקהלת לי-רון 2002 |
יפה ירדני 
ניצוח: ליאו אלפסי
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 8.3.1964
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
רבקה רז 
ניצוח: לסלו רוט
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 1964/65
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
חנן יובל 
ליווי: להקה כלית מתכנית רדיו בסדרה "דו רה ומי עוד"
שנת הקלטה: 5.1973
מקור: תכנית רדיו בסדרה "דו רה ומי עוד"
הביצוע הועלה כעבור שנתיים על תקליט מסחרי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתנכלל בתקליט: משירי ארץ ישראל הישנה
הלל (אילקה) רוה  ביצוע:
חבורת שירו שיר  ביצוע:
רחל הדס 
שנת הקלטה: 1966
מקור: תקליט Songs of Israel מס' MFS 364 בחברת מוניטור
נכלל בתקליטור: Rakhel Hadass: Songs of Israel
נתניה דברת  ביצוע:
זמרה ארנת  ביצוע:
אורה זיטנר  ביצוע:
נעמי צורי 
שנת הקלטה: 16.7.1951
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
עידית סולקין  ביצוע:
איה עזריאלנט  ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 19.12.2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 9, שהתקיים במרכז שטיינברג בחולון, 19.12.2008.
ביצועים נוספים:
- עוזי מאירי (וידיאו, מתוך "שרתי לך ארצי", עם דברי הקדמה של דן אלמגור)
- חיים משה בעיבוד רפי קדישזון (סרטון מתוך "זמרת הארץ")
- מיכאל סינוואני (למרות הכיתוב)
- דקלון
- לוליק (שיר ראשון במחרוזת)
- חנן יובל (סרטון, תזמון 41:53, וקובץ קול בעיבוד ירון גרשובסקי ובאיכות טובה).
- שרית חדד ויהודית רביץ (וידיאו, השיר הראשון במחרוזת)
- דניאל זמיר (עיבוד ג'אז כלי)
- זהבה בן
- צלילי שבזי (השובלים) - שיר ראשון במחרוזת "מעל המגדל"
נחומי הרציון, "מעל המגדל: על שירי הזמר של תקופת חומה ומגדל ועל האופרה העברית הראשונה "דן השומר", בתוך "ימי חומה ומגדל 1939-1936" (יד בן צבי, תשמ"ז), עמ' 202-201:
תחילה חובר הלחן בידי בנימין עומר ב-1938, בהתפעמות פסטורלית ותחושת סינתזה בין אהבה ונוף, ובמצב של לחן-ללא-מלים הושם במגירה וחיכה ליומו. זה בא בסוף 1939, כשהועלתה בקיבוץ הצגת "מרד החשמונאים" שעומר התבקש לחבר לה מוסיקה. לצורך אחת מתמונות הנוף הליליות הוציא עומר אחר כבוד את הלחן הגנוז ומלותיו של עמנואל לין עיצבו אותו סופית והפכו אותו לשיר ייצוגי של התקופה".
מקור הביטוי "שומר מה מליל" בספר ישעיהו כ"א 11. תמר וולף-מונזון ("לנוגה נקודת הפלא: הפואטיקה של אורי צבי גרינברג", עמ' 327) משערת שטורו הפובליציסטי של אורי צבי גרינברג "שומר מה מליל" (התפרסם ב"דבר" תרפ"ו) הביא את הביטוי למודעות בולטת באותה תקופה, ונכנס ל"שיר השומר" אולי באופן לא מודע. ב"ספר הקטרוג והאמונה" מקלל גרינברג את משמר העמק ומכנהו "הפקר העמק".
מספרת רחל עזריה:
בתקופה שבה הלילה הפך למאיים ולצופן סכנה, חל גם שינוי באיש הלילה. "השומר" משנות העשרה והעשרים הרוכב על סוסו, ניצב עתה בראש מגדל שמירה גבוה וצופה למרחק כדי לקדם כל רעה. השיר המייצג זאת הוא השיר שלפנינו "מעל המגדל" שכתבו עמנואל לין ובנימין עומר ממשמר העמק, בשנת 1938, שבו רואים אנו את המעבר מהסימבוליות ההרואית של אלכסנדר זייד, השומר על הסוס, ועד השומר, הנמצא בראש מגדל שמירה גבוה.
השיר נכתב לצורך הצגת חנוכה שנערכה במוסד החינוכי במשמר העמק. אולם מחוץ לקיבוץ היה לאחד מסמלי ההתיישבות בתקופת "חומה ומגדל" (1939-1936). בשנים אלה הלילה מקבל משמעות ציונית נעלה.
הביטוי "מעל המגדל" היה כותרת המדור הפותח של "המצפה: עתון הנוער השומרי" (1926 - 1935).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת