דבקה החמור

יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר (וְגַם חֲמוֹר יָדַע) וַחֲמוֹר – אֵבוּס בְּעָלָיו. עַל כֵּן אַל נָא תִּתְמָהוּ, יְדִידַי, לְשֶׁמַע אַגָּדָה עַל חֲמוֹר, חֲמוֹר מְאֻלָּף. גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחַטַבּ, יָא לִלְעֵין! כְּפָר אֶל כְּפָר יַבִּיעַ אֹמֶר וּמְסַפְּרִים תָּמִיד עָלָיו תַּחַת עֵץ שִׁקְמָה אוֹ תֹּמֶר זֶה לָזֶה כָּל בְּנֵי עֲרָב. גָּאלוּ לִלְחִמָאר... עִם בֹּקֶר לַשָּׂדֶה יָצָא פַלָּאח (וְהַחֲמוֹר הָלַךְ) עִם הַפַּךְ לִשְׁאֹב מִן הָעֵין אֵפֶנְדִּי עִם הַכֶּרֶס רָץ לַכְּרַךְ וְלַחֲמוֹר עַל גַּב הַחוֹטֵב עֵצִים שׁוּב טוֹעֵן. גָּאלוּ לִלְחִמָאר...ידע שור קונהו וחמור גם חמור ידע וחמור - אבוס בעליו. על כן אל נא תתמהו, ידידי, לשמע אגדה על חמור, חמור מאולף. גאלו ללחמאר: לווין? גאל: יא ללחטאב, יא ללעין! עם בוקר לשדה יצא פלאח החמור הלך עם הפח לשאוב מן העין אפנדי עם הכרס רץ לכרך לחמור על גב החוטב עצים שוב טוען גאלו ללחמאר: לווין? גאל: יא ללחטאב, יא ללעין! כפר אל כפר יביע אומר ומספרים תמיד עליו תחת עץ שיקמה או תומר זה לזה כל בני ערב. גאלו ללחמאר: לווין? גאל: יא ללחטאב, יא ללעין!

בשירונו של עמנואל זמיר "זמר חג" מתוארך השיר לשנת 1957, אולם ההקלטה המוקדמת ביותר בפי לילית נגר כנראה מוקדמת יותר (1956), ויוחאי גואל אף מעיד כי למד את השיר בטירונות כבר בשנת 1955.

הרקע לשיר (מתוך עבודת הדוקטורט של אפרת ברט, דצמבר 2012):

מאחורי שיר זה מסתתר סיפור מפורסם: באחד מביקוריו בכפר ערבי, שמע זמיר משפט בערבית שאומר: "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה – לחטוב עצים ולהביא מים מן המעיין". את המשפט המקורי בערבית שילב זמיר בשירו דבקה החמור. עד כמה שידוע לי, שילוב מילים ערביות בשיר ישראלי היה חידוש בשירי הזמר (שנה לאחר מכן חזר זמיר על אותו שילוב בשירו "המנון הכנס"). הוראותיו של זמיר מעידות – "בקצב מזרחי, רוגע נלהב".

גרסה אחרת של הסיפור, "החמור הולך לחתונה", מסופרת ב"רגע של ערבית".

ברט נותנת גם ניתוח מוזיקולוגי:

הוראותיו של זמיר מעידות – "בקצב מזרחי, רוגע נלהב".  אם כוונתו של זמיר היתה ליצור שיר בעל שני חלקים שונים באופיים, הרי שהבית היה צריך להיות מבוצע בצורה מתונה ורגועה, ולעומתו הפזמון סוחף ומשתלהב. שני הקטבים הללו קיימים במוסיקה המזרחית ומשקפים צדדים שונים שלה. אולם בהאזנה לביצועו של השיר על ידי להקת עמנואל זמיר, נדמה כי קיימת אחידות בטמפו, והביצוע נע בין מודרטו לאלגרו. במילים אחרות, לא "רוגע" מאוד, אך גם לא "נלהב" במיוחד. השילוב "רוגע נלהב" בכפיפה אחת הינו ייחודי, אפילו אוקסימורון. ייתכן שכוונתו של זמיר הייתה להבעת רגש מאופק, אך חזק (כמו "כעס עצור" או "שמחה מופנמת"). האיפוק יכול להתבטא בטמפו מתון, וההתלהבות על ידי יצירת מתח – חוסר שינוי בפרמטרים מוסיקליים, הגורם לאי ודאות בנוגע להמשך. שוויוניות ריתמית ומלודית  בצליל הרסיטציה סי בפזמון, כמו גם חזרה מרובה על ערכים ריתמיים קצרים יכולה אולי לענות על הגדרה זו.

[...] למרות שדבקה בנויה על חילופים בין בית לפזמון, השיר הנוכחי הוא תלת-חלקי. תיבות 8-1 הן סימטריות ובמשקל מרובע, כאשר בעיקר רווחות שמיניות וסינקופות. הפזמון, בתיבות 14-9 פותח בהדגשת הצלילים 1^-7^ ומשלב עמם מוטיבים ריתמיים של שמיניות וחלקי שש-עשרה. בתיבה 10 הצליל פה מונמך על מנת ליצור סיום ביאתי. ארבע התיבות הנוספות של הפזמון בנויות כולן על צליל רסיטציה יחיד (סי) עם קישוט שכן בודד, ומקצבים של שמינית וחלקי שש-עשרה. חלקו השלישי והאחרון של השיר מתון יותר ובעל משקל משתנה.

ביצועים נוספים:

• העופרים
• העמרנים
• יזהר כהן
• עפרה חזה - השיר השלישי ב"מחרוזת שירי כפר" (תזמון 1:55)
• רביעיית הדר נויברג (סרטון, בסגנון ג'אז)
• ורדינה כהן בעיבוד רפי קדישזון (סרטון מתוך תכנית של דן אלמגור)
• יודקה בן-דוד (וידיאו מתוך הכנס השנתי של "חבורת שהם", 2010, תזמון 1:45)
• צלילי שבזי (השובלים) - שיר שני במחרוזת "בפאת הכפר"

בתיבה 10, רק הקלטה אחת בפי גאולה זוהר תואמת את התווים. בכל שאר ההקלטות, החצי הראשון של התיבה חוזר על החצי השני של תיבה 9. בפעמה 3, ברוב הביצועים: רה-מי [בשמיניות]; בביצועי לילית נגר, משפחת דמול ורביעיית הדר נויברג: מי-פה דיאז; בביצוע עפרה חזה: רה-פה בקר.

מבוסס על: "עמנואל זמיר - זמר חג", מפעלי תרבות וחינוך, 1974, עמוד 60

עיבוד מאת: אהרן שפי

המעבד אהרן שפי: "עם עמנואל זמיר שיתפתי פעולה בכמה הזדמנויות. בין השאר, תזמרתי לו מארש שכתב לצעדת ארבעת הימים, ונוגן ע"י תזמורת צה"ל על סף זריחת החמה באחד הצמתים בואכה הראל. הדפים נכתבו בדיו ונרטבו ברסיסי הטל. עמנואל נחפז לאסוף את הדפים, ומאז לא נודעו לי עקבותיהם. בהלווייתו של עמנואל זמיר שנספה בתאונה מחרידה, ייצגנו עמנואל עמירן ואני את ציבור מורי המוסיקה, שנכחו בכנס בזכרון יעקב כשהגיעה הבשורה המרה."

העיבוד כולל שני שירים של עמנואל זמיר:

• ליל זהב
• דבקה החמור

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.