הקטן
גופן
הגדל
גופן
דבקה החמור
יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר (וְגַם חֲמוֹר יָדַע) וַחֲמוֹר – אֵבוּס בְּעָלָיו. עַל כֵּן אַל נָא תִּתְמָהוּ, יְדִידַי, לְשֶׁמַע אַגָּדָה עַל חֲמוֹר, חֲמוֹר מְאֻלָּף. גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחַטַבּ, יָא לִלְעֵין! כְּפָר אֶל כְּפָר יַבִּיעַ אֹמֶר וּמְסַפְּרִים תָּמִיד עָלָיו תַּחַת עֵץ שִׁקְמָה אוֹ תֹּמֶר זֶה לָזֶה כָּל בְּנֵי עֲרָב. גָּאלוּ לִלְחִמָאר... עִם בֹּקֶר לַשָּׂדֶה יָצָא פַלָּאח (וְהַחֲמוֹר הָלַךְ) עִם הַפַּךְ לִשְׁאֹב מִן הָעֵין אֵפֶנְדִּי עִם הַכֶּרֶס רָץ לַכְּרַךְ וְלַחֲמוֹר עַל גַּב הַחוֹטֵב עֵצִים שׁוּב טוֹעֵן. גָּאלוּ לִלְחִמָאר...ידע שור קונהו וחמור גם חמור ידע וחמור - אבוס בעליו. על כן אל נא תתמהו, ידידי, לשמע אגדה על חמור, חמור מאולף. גאלו ללחמאר: לווין? גאל: יא ללחטאב, יא ללעין! עם בוקר לשדה יצא פלאח החמור הלך עם הפח לשאוב מן העין אפנדי עם הכרס רץ לכרך לחמור על גב החוטב עצים שוב טוען גאלו ללחמאר: לווין? גאל: יא ללחטאב, יא ללעין! כפר אל כפר יביע אומר ומספרים תמיד עליו תחת עץ שיקמה או תומר זה לזה כל בני ערב. גאלו ללחמאר: לווין? גאל: יא ללחטאב, יא ללעין!

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: עמנואל זמיר
לחן: עמנואל זמיר
כתיבה: 1957
הלחנה: 1957

יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר
(וְגַם חֲמוֹר יָדַע)
וַחֲמוֹר – אֵבוּס בְּעָלָיו.
עַל כֵּן אַל נָא תִּתְמָהוּ, יְדִידַי,
לְשֶׁמַע אַגָּדָה
עַל חֲמוֹר, חֲמוֹר מְאֻלָּף.

גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין?
גָּאל: יָא לִלְחַטַבּ, יָא לִלְעֵין!

כְּפָר אֶל כְּפָר יַבִּיעַ אֹמֶר
וּמְסַפְּרִים תָּמִיד עָלָיו
תַּחַת עֵץ שִׁקְמָה אוֹ תֹּמֶר
זֶה לָזֶה כָּל בְּנֵי עֲרָב.

גָּאלוּ לִלְחִמָאר...

עִם בֹּקֶר לַשָּׂדֶה יָצָא פַלָּאח
(וְהַחֲמוֹר הָלַךְ)
עִם הַפַּךְ לִשְׁאֹב מִן הָעֵין
אֵפֶנְדִּי עִם הַכֶּרֶס רָץ לַכְּרַךְ
וְלַחֲמוֹר עַל גַּב
הַחוֹטֵב עֵצִים שׁוּב טוֹעֵן.

גָּאלוּ לִלְחִמָאר...
ידע שור קונהו וחמור
גם חמור ידע
וחמור - אבוס בעליו.
על כן אל נא תתמהו, ידידי,
לשמע אגדה
על חמור, חמור מאולף.

גאלו ללחמאר: לווין?
גאל: יא ללחטאב, יא ללעין!

עם בוקר לשדה יצא פלאח
החמור הלך
עם הפח לשאוב מן העין
אפנדי עם הכרס רץ לכרך
לחמור על גב
החוטב עצים שוב טוען

גאלו ללחמאר: לווין?
גאל: יא ללחטאב, יא ללעין!

כפר אל כפר יביע אומר
ומספרים תמיד עליו
תחת עץ שיקמה או תומר
זה לזה כל בני ערב.

גאלו ללחמאר: לווין?
גאל: יא ללחטאב, יא ללעין!


 פרטים נוספים
ביצוע: להקת עמנואל זמיר, לילית נגר

הביצוע המקורי, מתוך התקליט "לילית נגר בשירי עמנואל זמיר" (מקולית 257)



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת שירו שיר
עיבוד: אריה לבנון
שנת הקלטה: 1965

 ניצוח: אריה לבנון



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: רן ונמה
עיבוד: יחזקאל בראון
שנת הקלטה: 1958
מקור: תקליט "רן ונמה" - הד ארצי AN42-70


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אורה זיטנר
שנת הקלטה: 1995
מקור: תקליטור "למדבר", אורה זיטנר

כלי הקשה: יובל מיצנמכר

על השיר

הרקע לשיר (מתוך עבודת הדוקטורט של אפרת ברט, דצמבר 2012):

מאחורי שיר זה מסתתר סיפור מפורסם: באחד מביקוריו בכפר ערבי, שמע זמיר משפט בערבית שאומר: "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה – לחטוב עצים ולהביא מים מן המעיין". את המשפט המקורי בערבית שילב זמיר בשירו דבקה החמור. עד כמה שידוע לי, שילוב מילים ערביות בשיר ישראלי היה חידוש בשירי הזמר (שנה לאחר מכן חזר זמיר על אותו שילוב בשירו "המנון הכנס"). הוראותיו של זמיר מעידות – "בקצב מזרחי, רוגע נלהב".

ברט נותנת גם ניתוח מוזיקולוגי:

הוראותיו של זמיר מעידות – "בקצב מזרחי, רוגע נלהב".  אם כוונתו של זמיר היתה ליצור שיר בעל שני חלקים שונים באופיים, הרי שהבית היה צריך להיות מבוצע בצורה מתונה ורגועה, ולעומתו הפזמון סוחף ומשתלהב. שני הקטבים הללו קיימים במוסיקה המזרחית ומשקפים צדדים שונים שלה. אולם בהאזנה לביצועו של השיר על ידי להקת עמנואל זמיר, נדמה כי קיימת אחידות בטמפו, והביצוע נע בין מודרטו לאלגרו. במילים אחרות, לא "רוגע" מאוד, אך גם לא "נלהב" במיוחד. השילוב "רוגע נלהב" בכפיפה אחת הינו ייחודי, אפילו אוקסימורון. ייתכן שכוונתו של זמיר הייתה להבעת רגש מאופק, אך חזק (כמו "כעס עצור" או "שמחה מופנמת"). האיפוק יכול להתבטא בטמפו מתון, וההתלהבות על ידי יצירת מתח – חוסר שינוי בפרמטרים מוסיקליים, הגורם לאי ודאות בנוגע להמשך. שוויוניות ריתמית ומלודית  בצליל הרסיטציה סי בפזמון, כמו גם חזרה מרובה על ערכים ריתמיים קצרים יכולה אולי לענות על הגדרה זו. 

[...] למרות שדבקה בנויה על חילופים בין בית לפזמון, השיר הנוכחי הוא תלת-חלקי. תיבות 8-1 הן סימטריות ובמשקל מרובע, כאשר בעיקר רווחות שמיניות וסינקופות. הפזמון, בתיבות 14-9 פותח בהדגשת הצלילים 1^-7^ ומשלב עמם מוטיבים ריתמיים של שמיניות וחלקי שש-עשרה. בתיבה 10 הצליל פה מונמך על מנת ליצור סיום ביאתי. ארבע התיבות הנוספות של הפזמון בנויות כולן על צליל רסיטציה יחיד (סי) עם קישוט שכן בודד, ומקצבים של שמינית וחלקי שש-עשרה. חלקו השלישי והאחרון של השיר מתון יותר ובעל משקל משתנה. 

ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

בעלי חיים - כללי  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם