מילים (5 גרסאות)
רָעֲתָה כְּבָשִׂים עַל הֶהָרִים
הֵי וָואלָה עַל הֶהָרִים
רְאִיתִיהָ בְּעֵת שֶׁרָעֲתָה
רָעֲתָה כְּבָשִׂים עַל הֶהָרִים
הֵי וָואלָה עַל הֶהָרִים
בְּעֵת שֶׁהָלְכָה לִשְׁאֹב מַיִם מִן הַמַּעְיָן
אֵי-אָוָואלְלָה מִן הַמַּעְיָן
חִבַּקְתִּיהָ בְּעֵת שֶׁהָלְכָה...
נְשַׁקְתִּיהָ בְּעֵת שֶׁהָלְכָה...
בֵּרַכְתִּיהָ בְּעֵת שֶׁהָלְכָה...
עֲזַבְתִּיהָ בְּעֵת שֶׁהָלְכָה...
איילה [במקום אי-אוואללה]
לִשְׁאֹב מַיִם מִן הַמַּעְיָן
מִן הַמַּעְיָן אֵי וָולְלָה מִן הַמַּעְיָן
אֲנִי שְׁמַעְתִּיהָ בְּעֵת שֶׁשָּׁרָה
אֶת שִׁירָתָהּ עַל הַנַּחַל
עַל הַנַּחַל אֵי וָולְלָה עַל הַנַּחַל
אֲנִי חֲשַׁקְתִּיהָ בְּעֵת שֶׁרָעֲתָה
אֶת הַכְּבָשִׂים עַל הֶהָרִים
עַל הֶהָרִים אֵי וָולְלָה עַל הֶהָרִים
אֲנִי אֲהַבְתִּיהָ בְּעֵת שֶׁשָּׁטָה
בְּסִירָתָהּ עַל הַנַּחַל
עַל הַנַּחַל אֵי וָולְלָה עַל הַנַּחַל
אֲנִי נְשַׁקְתִיהָ בְּעֵת שֶׁיָּשְׁבָה
בֵּין הָעֲרָבוֹת עַל הַנַּחַל
עַל הַנַּחַל אֵי וָולְלָה עַל הַנַּחַל
הקלטות (5)
על השיר
בשירון Juedan Songster נרשם כי הלחן תימני, אך אפשר שהוא ערבי. אולי יש לו קשר לשיר הערבי "ראיתיה" (שפתהא), שיר המקור של הלחן הידוע ל"יפים הלילות בכנען". השיר נדפס כנראה לראשונה בשירון "הדי הארץ" (1929), אך יש עדות של ידידיה אדמון שלמד אותו כבר כשהיה בכיתתו של אידלזון.
הרברט פרום (Herbert Fromm) יצר גרסה משלו לקול ופסנתר, תוך שינויים במנגינה שיצרו יצור כלאיים בין עיבוד ללחן נפרד. השיר נדפס בנוסח הטקסט מ"שירי ארץ ישראל" לצד תרגום אנגלי בשם There I saw her כשיר השני מתוך Three Palestinian Poems. השירים האחרים בפרסום הם "אגדה" (על שפת ים כינרת) בלחן נפרד מאת פרום, ו"נומי נומי" בעיבוד לקול ופסנתר של הלחן המוכר.
כותבת הגולשת טלי פרידמן (2.2021): לפי מה שסיפרו לי הוריי (שרה ויצחק חרפ) בילדותי, הקשר ביניהם נוצר והתהדק סביב השיר הזה שהושר בהצגת חובבים על יעקב ורחל בחוג דרמטי שפעל במועדון הציוני עיירתם ביז'רנה שבפולין (היום ozerna באוקראינה) בסביבות 1929.
לאורך השנים, מפעם לפעם אבא היה שר לאמא את השיר הזה בהתרגשות גדולה.
בכתבה מיום 31.3.1925 בעיתון "הפועל הצעיר" (ראו כאן) מדווח כי הציגו "ערב לפני זה" [=לפני הצגת האופרה "שמשון ודלילה"] על אותה במת הקרשים (על ידי להקת גנסין) את נצחון אלוהי ישראל על מלכות בבל - ובינתיים שמענו את התפילה לבעל ואת הוקכנליה [?] של קדשות העשתורת בלוויית המנגינה הערבית "ראיתיה" המושרת על כל גורן ביהודה והגליל (ושיוסף אחרון רק הלבישה עדיים ומחלצות)". מתברר שמדובר בקטע "משתה בלשצאר" מהמוסיקה למחזה "בלשצאר". לפי מאמרה של שלי זר-ציון "התיאטרון הארצישראלי (התא"י): תנועות בין פריפריות תרבותיות" (זמנים 2007, עמ' 23), הופעת הבכורה של ההצגה אירעה בתיאטרון "קומדיה ולטי" בברלין ב15.6.1924 בליווי תזמורת בת שנים עשר נגנים. הבכורה בארץ התקיימה ב3.3.1925 בתיאטרון "עדן" (ההופעה בסוף מרץ 2025 התרחשה כנראה בקולנוע "ציון" בירושלים). תזמור מורחב חיבר ליצירה מרק לברי (כתב היד של התפקידים שמור בארכיון לברי בספרייה הלאומית). האזינו לביצוע בתזמור מורחב בביצוע התזמורת הסימפונית של ברצלונה והתזמורת הלאומית של קטלוניה בניצוח ז'ראר שוורץ. תודה לעירית יונגרמן על הפרטים לגבי גרסת יוסף אחרון.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (3)
בהערת השולים מצוין: "שיר ארצי ישראלי"
ביצוע