מילים
לִי יֶשְׁנָם, רַבּוֹתַי, עֲצַבִּים שֶׁל בַּרְזֶל.
מַכִּירַי כְּבָר יוֹדְעִים זֹאת יָדוֹעַ.
הֵם רוֹאִים 'ת חוֹתַנְתִּי וְאוֹמְרִים "לָעֲזָאזֵל,
מוֹטְל יֵשׁ לוֹ מַמָּשׁ עֲצַבִּים שֶׁל בַּרְזֶל..."
וַאֲנִי- זֶה נָעִים לִי לִשְׁמֹעַ.
אֶתְמוֹל נוּדְנִיק אֶחָד אֶת הָרֹאשׁ לִי בִּלְבֵּל,
אוֹי, מִשֶּׁבַע בָּעֶרֶב עַד שְׁתַּיִם
מָה? הָרַגְתִּי אוֹתוֹ? יִשְׁמְרֵנִי הָאֵל!
לִי יֶשְׁנָם, רַבּוֹתַי, עֲצַבִּים שֶׁל בַּרְזֶל....
רַק חָנַקְתִּי אוֹתוֹ בַּיָּדַיִם.
אִם אִשְׁתִּי מַתְחִילָה בִּלְשׁוֹנָהּ לְגַלְגֵּל
שֶׁנָּחוּץ לָהּ מִין כּוֹבַע עִם סֶרֶט,
מְטַרְטֶרֶת הִיא לִי גַּם בַּיּוֹם גַּם בַּלֵּיל,
אֲבָל לִי, רַבּוֹתַי, עֲצַבִּים שֶׁל בַּרְזֶל....
מָה אִכְפַּת לִי שֶׁהִיא מְטַרְטֶרֶת...
זֶה נִכְנַס לִי מִפֹּה וְיוֹצֵא לִי מִשָּׁם,
כָּךְ אֶצְלִי מְסֻדָּר
וּבָנוּי וּמֻתְאָם
זֶה נִכְנַס לִי מִפֹּה וְיוֹצֵא לִי מִשָּׁם.
הִיא צוֹעֶקֶת: נָבָל!
הִיא צוֹעֶקֶת לִי: חַם!
וַאֲנִי אָז בְּנַחַת אוֹמֵר לָהּ: מָדָאם!
לֹא, אֵינֶנִּי נָבָל,
וְאֵינֶנִּי נִבְזֶה,
אֲבָל לָךְ לֹא יוֹעִיל שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם.
יֵשׁ לִי טֶבַע כַּזֶּה. אוֹרְגָּנִיזְם כָּזֶה-
זֶה נִכְנָס לִי מִפֹּה
וְיוֹצֵא לִי מִשָּׁם
'תְּמוֹל הִתְחִילוּ אֵלַי הַגּוֹבִים לְהִתְגַּלְגֵּל,
עֶשְׂרִים אִישׁ: מִנִּי כְּנֶסֶת עַד טָאבּוּ.
וּכְשֶׁבָּאָה בַּסּוֹף, עִם פִּנְקָס, גְּבֶרֶת פֵּל,
לֹא אָמַרְתִּי לָהּ כְּלוּם... עֲצַבִּים שֶׁל בַּרְזֶל!-
רַק צָעַקְתִּי: אִינַעַל אַבּו אַבּו
וּבַלַּיְלָה חָלַמְתִּי: הִגִּיעוּ בַּתּוֹר
הַגּוֹבִים: עֶשְׂרִים חֶבְרֶ'ה עִם דֶּגֶל.
וּמְחַיְּכִים אֵלַי: בָּאנוּ לִפְשֹׁט אֶת הָעוֹר...
וְעוֹנֶה אֲנִי: יֹפִי... חַכּוּ בַּפְּרוֹזְדוֹר...
תְּנוּ לִי קֹדֶם לִפְשֹׁט אֶת הָרֶגֶל.
לִי מַשְׂכֹּרֶת יֶשְׁנָה... לֹא גְּדוֹלָה... לֹא גְּדוֹלָה...
הִיא נִכְנֶסֶת בְּיֶזַע וָדֶמַע.
אַךְ לְאָן הִיא יוֹצֵאת? הִנֵּה זוֹ שְׁאֵלָה!
עַד אֲשֶׁר מוֹפִיעִים לִי מִסֵּי מֶמְשָׁלָה
וּפוֹתְרִים לִי אֶת כָּל הַפְּרוֹבְּלֶמָה.
זֶה נִכְנָס לִי מִפֹּה וְיוֹצֵא לִי מִשָּׁם,
כָּךְ אֶצְלִי מְסֻדָּר
וּבָנוּי וּמֻתְאָם
זֶה נִכְנַס לִי מִפֹּה וְיוֹצֵא לִי מִשָּׁם.
אוֹי מִכָּל הַכִּיסִים
זוֹחֲלִים הַמִּסִּים
וַאֲנִי מִסְתַּכֵּל: זֶה נִפְלָא, זֶה מַקְסִים!
וַאֲנִי לַעֲצֹר וְלִסְתֹּם מְנַסֶּה
אֲבָל לֹא! לֹא יוֹעִיל שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם!
זֶהוּ טֶבַע כָּזֶה, אוֹרְגָנִיזְם כָּזֶה...
זֶה נִכְנָס לִי מִפֹּה וְיוֹצֵא לִי מִשָּׁם.
אִם תֵּלֵךְ בָּעוֹלָם אֶת הַצֶּדֶק לִדְרֹשׁ,
אֶת הַשַּׁעַר לָאָרֵץ לִפְתֹּחַ,
הֵם יַרְאוּ לְךָ קִיר בַּמִּשְׂרָד הַקָּדוֹשׁ
וְיֹאמְרוּ לְךָ: פְּלִיז, לְהַכּוֹת אֶת הָרֹאשׁ...
וְגַם זֶה, כַּמּוּבָן, לֹא בְּכֹחַ.
אִם תָּבִיא הוֹכָחוֹת, נִמּוּקִים, סְטֶיפָן וַיְיז,
דֶּקְלָרַצְיוֹת, עֻבְדּוֹת, כִּתְבֵי קֹדֶשׁ,
הֵם יַקְשִׁיבוּ לְךָ-יוּ אָר רַיְט, וֶרִי נַחֶיס, (או שמא: נַחֶס?)
וֶרִי סוֹרִי... הַצֶּדֶק אִתְּךָ, עַד בְּלִי דַיְיס... (???)
כָּךְ יָמִים וְשָׁבוּעַ וְחֹדֶשׁ.
וְשָׁנִים אַתָּה כְּבָר מְנַמֵּק וּמַסְבִּיר,
וְהָרֹאשׁ הוּא לְךָ מְנוֹעֵעַ.
הוּא מַסְכִּים לְךָ, כֵּן, הוּא מֵבִין וּמַכִּיר,
אֲבָל יֵשׁ בְּזֶה סוֹד, יְדִידִי הַיָּקִיר,
וְהַסּוֹד הוּא- אַתָּה כְּבָר יוֹדֵעַ-
זֶה נִכְנָס לוֹ מִפֹּה וְיוֹצֵא לוֹ מִשָּׁם,
כָּךְ אֶצְלוֹ מְסֻדָּר
וּבָנוּי וּמֻתְאָם.
זֶה נִכְנָס לוֹ מִפֹּה יוֹצֵא לוֹ מִשָּׁם-
הוּא אֵינֶנּוּ אָשֵׁם,
הוּא מִסְכֵּן, הוּא אֻמְלָל,
יַעַן כָּכָה נוֹלַד הוּא וְכָכָה גָּדַל,
הוּא אֵינֶנּוּ רָשָׁע,
הוּא אֵינֶנּוּ נִבְזֶה,
הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹלְךָ הַנִּרְדָּף בָּעוֹלָם,
אֲבָל יֵשׁ לוֹ, אָחִי, אוֹרְגָנִיזְם כָּזֶה-
זֶה נִכְנָס לוֹ מִפֹּה וְיוֹצֵא לוֹ מִשָּׁם
מַכִּירַי כְּבָר יוֹדְעִים זֹאת יָדוֹעַ.
הֵם רוֹאִים 'ת חוֹתַנְתִּי וְאוֹמְרִים "לָעֲזָאזֵל,
מוֹטְל יֵשׁ לוֹ מַמָּשׁ עֲצַבִּים שֶׁל בַּרְזֶל..."
וַאֲנִי- זֶה נָעִים לִי לִשְׁמֹעַ.
אֶתְמוֹל נוּדְנִיק אֶחָד אֶת הָרֹאשׁ לִי בִּלְבֵּל,
אוֹי, מִשֶּׁבַע בָּעֶרֶב עַד שְׁתַּיִם
מָה? הָרַגְתִּי אוֹתוֹ? יִשְׁמְרֵנִי הָאֵל!
לִי יֶשְׁנָם, רַבּוֹתַי, עֲצַבִּים שֶׁל בַּרְזֶל....
רַק חָנַקְתִּי אוֹתוֹ בַּיָּדַיִם.
אִם אִשְׁתִּי מַתְחִילָה בִּלְשׁוֹנָהּ לְגַלְגֵּל
שֶׁנָּחוּץ לָהּ מִין כּוֹבַע עִם סֶרֶט,
מְטַרְטֶרֶת הִיא לִי גַּם בַּיּוֹם גַּם בַּלֵּיל,
אֲבָל לִי, רַבּוֹתַי, עֲצַבִּים שֶׁל בַּרְזֶל....
מָה אִכְפַּת לִי שֶׁהִיא מְטַרְטֶרֶת...
זֶה נִכְנַס לִי מִפֹּה וְיוֹצֵא לִי מִשָּׁם,
כָּךְ אֶצְלִי מְסֻדָּר
וּבָנוּי וּמֻתְאָם
זֶה נִכְנַס לִי מִפֹּה וְיוֹצֵא לִי מִשָּׁם.
הִיא צוֹעֶקֶת: נָבָל!
הִיא צוֹעֶקֶת לִי: חַם!
וַאֲנִי אָז בְּנַחַת אוֹמֵר לָהּ: מָדָאם!
לֹא, אֵינֶנִּי נָבָל,
וְאֵינֶנִּי נִבְזֶה,
אֲבָל לָךְ לֹא יוֹעִיל שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם.
יֵשׁ לִי טֶבַע כַּזֶּה. אוֹרְגָּנִיזְם כָּזֶה-
זֶה נִכְנָס לִי מִפֹּה
וְיוֹצֵא לִי מִשָּׁם
'תְּמוֹל הִתְחִילוּ אֵלַי הַגּוֹבִים לְהִתְגַּלְגֵּל,
עֶשְׂרִים אִישׁ: מִנִּי כְּנֶסֶת עַד טָאבּוּ.
וּכְשֶׁבָּאָה בַּסּוֹף, עִם פִּנְקָס, גְּבֶרֶת פֵּל,
לֹא אָמַרְתִּי לָהּ כְּלוּם... עֲצַבִּים שֶׁל בַּרְזֶל!-
רַק צָעַקְתִּי: אִינַעַל אַבּו אַבּו
וּבַלַּיְלָה חָלַמְתִּי: הִגִּיעוּ בַּתּוֹר
הַגּוֹבִים: עֶשְׂרִים חֶבְרֶ'ה עִם דֶּגֶל.
וּמְחַיְּכִים אֵלַי: בָּאנוּ לִפְשֹׁט אֶת הָעוֹר...
וְעוֹנֶה אֲנִי: יֹפִי... חַכּוּ בַּפְּרוֹזְדוֹר...
תְּנוּ לִי קֹדֶם לִפְשֹׁט אֶת הָרֶגֶל.
לִי מַשְׂכֹּרֶת יֶשְׁנָה... לֹא גְּדוֹלָה... לֹא גְּדוֹלָה...
הִיא נִכְנֶסֶת בְּיֶזַע וָדֶמַע.
אַךְ לְאָן הִיא יוֹצֵאת? הִנֵּה זוֹ שְׁאֵלָה!
עַד אֲשֶׁר מוֹפִיעִים לִי מִסֵּי מֶמְשָׁלָה
וּפוֹתְרִים לִי אֶת כָּל הַפְּרוֹבְּלֶמָה.
זֶה נִכְנָס לִי מִפֹּה וְיוֹצֵא לִי מִשָּׁם,
כָּךְ אֶצְלִי מְסֻדָּר
וּבָנוּי וּמֻתְאָם
זֶה נִכְנַס לִי מִפֹּה וְיוֹצֵא לִי מִשָּׁם.
אוֹי מִכָּל הַכִּיסִים
זוֹחֲלִים הַמִּסִּים
וַאֲנִי מִסְתַּכֵּל: זֶה נִפְלָא, זֶה מַקְסִים!
וַאֲנִי לַעֲצֹר וְלִסְתֹּם מְנַסֶּה
אֲבָל לֹא! לֹא יוֹעִיל שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם!
זֶהוּ טֶבַע כָּזֶה, אוֹרְגָנִיזְם כָּזֶה...
זֶה נִכְנָס לִי מִפֹּה וְיוֹצֵא לִי מִשָּׁם.
אִם תֵּלֵךְ בָּעוֹלָם אֶת הַצֶּדֶק לִדְרֹשׁ,
אֶת הַשַּׁעַר לָאָרֵץ לִפְתֹּחַ,
הֵם יַרְאוּ לְךָ קִיר בַּמִּשְׂרָד הַקָּדוֹשׁ
וְיֹאמְרוּ לְךָ: פְּלִיז, לְהַכּוֹת אֶת הָרֹאשׁ...
וְגַם זֶה, כַּמּוּבָן, לֹא בְּכֹחַ.
אִם תָּבִיא הוֹכָחוֹת, נִמּוּקִים, סְטֶיפָן וַיְיז,
דֶּקְלָרַצְיוֹת, עֻבְדּוֹת, כִּתְבֵי קֹדֶשׁ,
הֵם יַקְשִׁיבוּ לְךָ-יוּ אָר רַיְט, וֶרִי נַחֶיס, (או שמא: נַחֶס?)
וֶרִי סוֹרִי... הַצֶּדֶק אִתְּךָ, עַד בְּלִי דַיְיס... (???)
כָּךְ יָמִים וְשָׁבוּעַ וְחֹדֶשׁ.
וְשָׁנִים אַתָּה כְּבָר מְנַמֵּק וּמַסְבִּיר,
וְהָרֹאשׁ הוּא לְךָ מְנוֹעֵעַ.
הוּא מַסְכִּים לְךָ, כֵּן, הוּא מֵבִין וּמַכִּיר,
אֲבָל יֵשׁ בְּזֶה סוֹד, יְדִידִי הַיָּקִיר,
וְהַסּוֹד הוּא- אַתָּה כְּבָר יוֹדֵעַ-
זֶה נִכְנָס לוֹ מִפֹּה וְיוֹצֵא לוֹ מִשָּׁם,
כָּךְ אֶצְלוֹ מְסֻדָּר
וּבָנוּי וּמֻתְאָם.
זֶה נִכְנָס לוֹ מִפֹּה יוֹצֵא לוֹ מִשָּׁם-
הוּא אֵינֶנּוּ אָשֵׁם,
הוּא מִסְכֵּן, הוּא אֻמְלָל,
יַעַן כָּכָה נוֹלַד הוּא וְכָכָה גָּדַל,
הוּא אֵינֶנּוּ רָשָׁע,
הוּא אֵינֶנּוּ נִבְזֶה,
הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹלְךָ הַנִּרְדָּף בָּעוֹלָם,
אֲבָל יֵשׁ לוֹ, אָחִי, אוֹרְגָנִיזְם כָּזֶה-
זֶה נִכְנָס לוֹ מִפֹּה וְיוֹצֵא לוֹ מִשָּׁם
מקור:
"נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר [מילים בלבד] כרך ב"
, הוצאת הקיבוץ המאוחד
, תשל"ט
, 25
–29
על השיר
מתוך תכנית מס' 3 של תיאטרון "לי לה לו" (בכורה: 29.5.1945). על פי "פזמונים ושירי זמר" כרך ב' עמ' 400 [לפי התוכנייה] המוזיקה לתכנית נכתבה בידי משה וילנסקי, הנרי וארס, ס[? שמואל?] פרשקו וא. פילצר. השיר לא הוקלט ככל הנראה. התווים אינם קיימים בספרייה הלאומית ובכלל זה לא בארכיונים של וילנסקי ופרשקו הנמצאים שם. הלחן לא נזכר ברשימות שערך משה וילנסקי וכנראה אינו פרי עטו.
נשמח לאיתור הלחן.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.