מילים
מְשֻנֶּה כִּבְדָיָה וְנִרְאֶה כְּאִוֶּלֶת
כְּגֻזְמָה שֶׁל מִינְכָהוּזֵן, שֶׁל אַנְדֶּרְסֵן, גְּרִים
כִּי פַּעַם, אֵי פַּעַם הָיִיתִי עוֹד יֶלֶד
וְנַעַר פָּרוּעַ בֵּין כָּל הַנְּעָרִים
זֶה הָיָה מִשֶּׁכְּבָר, אַל תִּמְנוּ אֶת שְׁנוֹתַי נָא
גָּדוֹל בַּשָּׁנִים לֹא חָפַצְתִּי הֱיוֹת
וְהָיָה זֶה לֹא פֹּה, זֶה הָיָה בְּאוּקְרָאינָה
יֵשׁ אֶרֶץ כָּזֹאת בֵּין הַרְבֵּה גָּלוּיוֹת
אַתֶּם מְזַמְּרִים עַל יַרְקוֹן וְכִנֶּרֶת
וּבְוַדַּאי תִּתְפַּלְּאוּ עַד מְאֹד בִּדְבָרַי
עַל דְּנִיֶפֶּר נָהָר, הַמִּלָּה כֹּה מוּזֶרֶת
בְּכ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַכְּתָב הָעִבְרִי
אַךְ לִי הִיא הָיְתָה יְקָרָה כְּגִלְבּוֹעַ
פְּשׁוּטָה כְּמוֹ לֶחֶם כְּאֵם וּכְאָב
בִּצְעֹד עַל הַדְּנִיֶפֶּר הַיּוֹם הַגָּבוֹהַּ
חַמָּה שִׁכְשְׁכָה בּוֹ כְּדָג שֶׁל זָהָב
אַךְ אֵינֶנִּי יוֹדַעַת עַל מַה וּמַדּוּעַ
לֹא נֹגַהּ שֶׁל חֹם אָז אָהַבְתִּי מְאֹד
בְּבֵית אֲבוֹתַי בַּחַלּוֹן הָרָבוּעַ
קִסְּמוּנִי אַחַר דִּמְדּוּמֵי הַלֵּילוֹת
וְהָיָה מְשׁוֹרֵר שֶׁקָּרָא פַּעַם: דֹּמּוּ
כִּי בַּלַּיְלָה שָׁמַע בְּכִי תִּינוֹק שֶׁנִּפְחַד
וַיֹּאמַר: אֱלוֹהִים! עוֹלָמְךָ כִּסְדוֹם הוּא
כָּל עוֹד מִתְיַפֵּחַ בּוֹ יֶלֶד אֶחָד
וְשׁוֹנִים אָז הָיוּ הַלֵּילוֹת שֶׁל הַיֶּלֶד
כָּל לַיְלָה קָבַע אֶת דְּמוּתוֹ בִּלְבָבוֹ
עוֹד הַיּוֹם, גַּם הַיּוֹם עֵת דּוֹפְקִים עַל הַדֶּלֶת
אֶפְחַד לְפָתְחָהּ פֶּן הַלַּיְלָה יָבוֹא
כְּגֻזְמָה שֶׁל מִינְכָהוּזֵן, שֶׁל אַנְדֶּרְסֵן, גְּרִים
כִּי פַּעַם, אֵי פַּעַם הָיִיתִי עוֹד יֶלֶד
וְנַעַר פָּרוּעַ בֵּין כָּל הַנְּעָרִים
זֶה הָיָה מִשֶּׁכְּבָר, אַל תִּמְנוּ אֶת שְׁנוֹתַי נָא
גָּדוֹל בַּשָּׁנִים לֹא חָפַצְתִּי הֱיוֹת
וְהָיָה זֶה לֹא פֹּה, זֶה הָיָה בְּאוּקְרָאינָה
יֵשׁ אֶרֶץ כָּזֹאת בֵּין הַרְבֵּה גָּלוּיוֹת
אַתֶּם מְזַמְּרִים עַל יַרְקוֹן וְכִנֶּרֶת
וּבְוַדַּאי תִּתְפַּלְּאוּ עַד מְאֹד בִּדְבָרַי
עַל דְּנִיֶפֶּר נָהָר, הַמִּלָּה כֹּה מוּזֶרֶת
בְּכ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַכְּתָב הָעִבְרִי
אַךְ לִי הִיא הָיְתָה יְקָרָה כְּגִלְבּוֹעַ
פְּשׁוּטָה כְּמוֹ לֶחֶם כְּאֵם וּכְאָב
בִּצְעֹד עַל הַדְּנִיֶפֶּר הַיּוֹם הַגָּבוֹהַּ
חַמָּה שִׁכְשְׁכָה בּוֹ כְּדָג שֶׁל זָהָב
אַךְ אֵינֶנִּי יוֹדַעַת עַל מַה וּמַדּוּעַ
לֹא נֹגַהּ שֶׁל חֹם אָז אָהַבְתִּי מְאֹד
בְּבֵית אֲבוֹתַי בַּחַלּוֹן הָרָבוּעַ
קִסְּמוּנִי אַחַר דִּמְדּוּמֵי הַלֵּילוֹת
וְהָיָה מְשׁוֹרֵר שֶׁקָּרָא פַּעַם: דֹּמּוּ
כִּי בַּלַּיְלָה שָׁמַע בְּכִי תִּינוֹק שֶׁנִּפְחַד
וַיֹּאמַר: אֱלוֹהִים! עוֹלָמְךָ כִּסְדוֹם הוּא
כָּל עוֹד מִתְיַפֵּחַ בּוֹ יֶלֶד אֶחָד
וְשׁוֹנִים אָז הָיוּ הַלֵּילוֹת שֶׁל הַיֶּלֶד
כָּל לַיְלָה קָבַע אֶת דְּמוּתוֹ בִּלְבָבוֹ
עוֹד הַיּוֹם, גַּם הַיּוֹם עֵת דּוֹפְקִים עַל הַדֶּלֶת
אֶפְחַד לְפָתְחָהּ פֶּן הַלַּיְלָה יָבוֹא
מקור:
"פנקס פרטי של איה רופין"
, 99
–101
על השיר
השיר של שלונסקי נכלל בפנקס פרטי של שירי זמר, וככל הנראה היה לו לחן שאינו בידינו. הלחן אבוד.
בשל צביונו ואורכו, ייתכן שמדובר בשיר שנועד להקראה בלבד אשר נכלל באופן חריג בפנקס.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.