מילים
כֹּה אָמַרְנוּ אָח אֶל אָח.
אָנוּ נִהְיֶה בֵּין הַבּוֹנִים
נֵט הַמֵּיתָר, נֵט אֲנָךְ.
אָנוּ הוֹלְכִים, אָנוּ בָּאִים
יֵשׁ עֲבוֹדָה עַד בְּלִי דַּי.
נִטַּע עֵצִים בֵּין הַסְּלָעִים
גַּם בָּהָר וְגַם בַּגַּיְא.
אָנוּ נָסֹל אֶת הַכְּבִישִׁים
נַחְצֹב צוּר לְאַבְנֵי גִּיר.
"הֵידָד", יַעֲנוּ הַפַּטִּישִׁים
בְּשִׁירֵנוּ אֶת הַשִּׁיר.
עוֹד לֹא יָצְאוּ הָעֲדָרִים
כָּל הָעוֹלָם יָשֵׁן עוֹד
שַׁחַר מַלְבִּין עַל הֶהָרִים –
קוּם, הֶחָלוּץ, קוּם עֲבֹד!
אִם עָגַמְתָּ לְמַזְכֶּרֶת
יַד-אֲהוּבָה, בִּרְכַּת-אֵם
הוֹמִים גַּלִּים בַּכִּנֶּרֶת
אַךְ אֶל לִבְּךָ הוֹמִים הֵם.
עַד כִּי תַּעֲטֹף תֵּבֵל צִלָּהּ
וְיֵז רָקִיעַ אֵשׁ וָדָם
סֹלּוּ, סֹלּוּ הַמְּסִלָּה
פַּנּוּ דֶּרֶךְ, שְׁבִיל הָעָם!
הקלטות (6)
על השיר
דברי יעקב מזור, מתוך חוברת התקליטור יפים הלילות בכנען:
משירי העלייה השלישית. העיתונאי יוסף הפטמן (לימים מזכיר הוועד הלאומי) חיבר את השיר בשנה הראשונה לעלייתו ארצה (תר"פ), כאשר עבד בכביש ג'דה-נצרת. בשנים 1921-1920 שרו אותו בפלוגות העבודה, בכבישים ובמחצבת בית שאן, בלחנו של ישראל גלדשטיין, וכך נדפס השיר בשנת תרפ"א בשירון לבתי הספר בעריכת לוין קיפניס. לאחר זמן התאימוהו ללחן רוסי - הלחן המושר כאן. [לא ברור מקור זיהוי הלחן הזה כרוסי, ולא אותר לו מקור רוסי. זמרשת]. בלחן הזה שרוהו חלוצים ובני נוער בערים ובמושבות, ובמיוחד במושבות הגליל (יבנאל, ראש פינה ויסוד המעלה), לפחות עד אמצע שנות ה-30. בסוף התקופה הזאת הותאם השיר לשתי מנגינות רוסיות נוספות [לא בטוח שהידועה שבהן רוסית. זמרשת] ובהן הושר והתפרסם בעוד לחננו נדחק לקרן זווית. בגרסה זו, כבגרסאות שכיחות אחרות, שרו רק ארבעה בתים מתוך השישה שכתב המשורר.
ר' השיר בלחן המוכר ושם מידע נוסף והפניות ללחנים נוספים.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
