מילים (2 גרסאות)
יֵשׁ לִי יֶלֶד קַט וָרַךְ
יֵשׁ לִי בֵּן נֶחְמָד
מִדֵּי אֶרְאֶהוּ אֲדַמֶּה
עוֹלָם אַךְ לִי לְבַד.
אַךְ לִרְאוֹתוֹ בְּעוֹד הוּא עֵר
יָמִים יֵשׁ אֲיַחֵל.
אֲנִי אָבוֹא – וְהוּא יָשֵׁן
אֶרְאֶנּוּ אַךְ בַּלֵּיל.
כִּי מוֹר הוּא וְהֶגֶה פִּיו
"אִמְרִי" – יִפְנֶה אֵלַי –
מָתַי יָשׁוּבָה אַבָּא טוֹב
וּמַה יָּבִיא לִי שַׁי?"
אַקְשִׁיב אֵלֶיהָ וּבְרֶטֶט
דָּבָר יִפֹּל מִיָּד
נַפְשִׁי נִשְׂרֶפֶת מִתְּשׁוּקָה
יִרְאֵנִי נָא הַקַּט.
אָבִיךָ פֹּה, הַבֵּן יַקִּיר,
הוּא שַׁי לְךָ הֵבִיא.
חֲלוֹם יָנוּעַ עַל שְׂפָתָיו
"אֵיפֹה, אֵיפֹה אֲנִי?"
בְּלֵב הוֹמֶה, בְּלֵב דַּוָּי,
אֶשְׁקַע בְּמַחְשָׁבוֹת.
יֵשׁ יוֹם יַלְדִּי אַתָּה תָּקִיץ –
לֹא תִּמְצָאֵנִי עוֹד.
יֵשׁ לִי בֵּן נֶחְמָד
מִדֵּי אֶרְאֶהוּ אֲדַמֶּה
עוֹלָם אַךְ לִי לְבַד.
אַךְ לִרְאוֹתוֹ בְּעוֹד הוּא עֵר
יָמִים יֵשׁ אֲיַחֵל.
אֲנִי אָבוֹא – וְהוּא יָשֵׁן
אֶרְאֶנּוּ אַךְ בַּלֵּיל.
כִּי מוֹר הוּא וְהֶגֶה פִּיו
"אִמְרִי" – יִפְנֶה אֵלַי –
מָתַי יָשׁוּבָה אַבָּא טוֹב
וּמַה יָּבִיא לִי שַׁי?"
אַקְשִׁיב אֵלֶיהָ וּבְרֶטֶט
דָּבָר יִפֹּל מִיָּד
נַפְשִׁי נִשְׂרֶפֶת מִתְּשׁוּקָה
יִרְאֵנִי נָא הַקַּט.
אָבִיךָ פֹּה, הַבֵּן יַקִּיר,
הוּא שַׁי לְךָ הֵבִיא.
חֲלוֹם יָנוּעַ עַל שְׂפָתָיו
"אֵיפֹה, אֵיפֹה אֲנִי?"
בְּלֵב הוֹמֶה, בְּלֵב דַּוָּי,
אֶשְׁקַע בְּמַחְשָׁבוֹת.
יֵשׁ יוֹם יַלְדִּי אַתָּה תָּקִיץ –
לֹא תִּמְצָאֵנִי עוֹד.
איך האָב אַ קליינעם ייִנגעלע,
אַ זונעלע גאָר פֿײַן,
װען איך דערזע אים, דאַכט זיך מיר –
די גאַנצע װעלט איז מײַן.
נאָר זעלטן, זעלטן זע איך אים
מײַן שיינעם, װען ער װאַכט:
איך טרעף אים שטענדיק שלאָפֿנדיק,
איך זע אים נאָר בײַ נאַכט...
די אַרבעט טרײַבט מיך פֿרי אַרויס
און לאָזט מיך שפּעט צוריק;
אָ, פֿרעמד איז מיר מײַן אייגן לײַב,
אָ, פֿרעמד מײַן קינדס אַ בליק!
איך קום צעקלעמטערהייט אַהיים,
אין פֿינצטערניש געהילט;
מײַן בלייכע פֿרוי דערציילט מיר באַלד,
װי פֿײַן דאָס קינד זיך שפּילט;
װי זיס עס רעדט, װי קלוג עס פֿרעגט:
„אָ מאַמע, גוטע מאַ,
װען קומט און ברענגט אַ פּעני מיר
מײַן גוטער, גוטער פּאַ?“
איך בלײַב צעװייטיקט און צעקלעמט,
פֿאַרביטערט און איך קלער:
װען דו דערװאַכסט אַ מאָל, מײַן קינד,
געפֿינסטו מיך ניט מער...
אַ זונעלע גאָר פֿײַן,
װען איך דערזע אים, דאַכט זיך מיר –
די גאַנצע װעלט איז מײַן.
נאָר זעלטן, זעלטן זע איך אים
מײַן שיינעם, װען ער װאַכט:
איך טרעף אים שטענדיק שלאָפֿנדיק,
איך זע אים נאָר בײַ נאַכט...
די אַרבעט טרײַבט מיך פֿרי אַרויס
און לאָזט מיך שפּעט צוריק;
אָ, פֿרעמד איז מיר מײַן אייגן לײַב,
אָ, פֿרעמד מײַן קינדס אַ בליק!
איך קום צעקלעמטערהייט אַהיים,
אין פֿינצטערניש געהילט;
מײַן בלייכע פֿרוי דערציילט מיר באַלד,
װי פֿײַן דאָס קינד זיך שפּילט;
װי זיס עס רעדט, װי קלוג עס פֿרעגט:
„אָ מאַמע, גוטע מאַ,
װען קומט און ברענגט אַ פּעני מיר
מײַן גוטער, גוטער פּאַ?“
איך בלײַב צעװייטיקט און צעקלעמט,
פֿאַרביטערט און איך קלער:
װען דו דערװאַכסט אַ מאָל, מײַן קינד,
געפֿינסטו מיך ניט מער...
מקור:
"אנתולוגיה לשירי עם ביידיש"
, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית
, 2004-1983
, 222
–221בכרך3עמוד
הקלטות (1)
על השיר
נוסח עברי לשיר "מיין יינגעלע". האזינו לשיר המקורי ביידיש בפי וולף יונין (1947) מתוך אוסף רות רובין בספרייה הלאומית.
באנתולוגיה לשירי יידיש בעריכת סיני לייכטר נדפס השיר עם תרגום עברי אחר ללא זיהוי מתרגם [אתחלתא: ילד קט לי מה נאה].
צפו גם באמירה דור בתרגום מאוחר שלה יחד עם אליעזר דור [אתחלתא: ילד לי קטן יפה].
בספר זכרונותיה של רחל כצנלסון שזר "אדם כמות שהוא" עמ' 52 מתועד כי ב"ספר בוברויסק" [כנראה "באברויסק: ספר זיכרון לקהילת באברויסק ובנותיה"] עמ' 550 רשום כי מלחין בשם ליוושיץ הלחין את שירו של רוזנפלד "מיין יינגעלע". לא ידוע אם זהו הלחן המוכר לשיר.
ראו את השיר בלחן עממי יידי נוסף.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
