מילים
הַלֵּילוֹת נְעִימִים מְאֹד
זֶה רַק פֶּשַׁע כְּבָר לִישׁוֹן
מַמְתִּיקִים עוֹד קְצָת בְּסוֹד
פֹּה נִזְלֹל בְּתֵאָבוֹן
וּמָה אָסוֹן אִם נְפַטְפֵּט
נְסַפֵּר קְצָת הֲלָצוֹת
מָה הָרַעַשׁ, הֵן כָּעֵת
רַק שָׁלֹשׁ אַחַר חֲצוֹת
הַס! הַס! הִנֵּה הוּא בָּא
הַמְּפַקֵּד וְהַמַּקֵּל
שֶׁקֶט! הַס! פֹּה לֹא אֻרְוָה
אֵין כָּעֵת לְהִשְׁתּוֹלֵל
אַחַת שְׁתַּיִם צֵא יָחֵף
תְּטַיֵּל שָׁם קְצָת בַּחוּץ
אִם תָּעֵז לְהִתְעַלֵּף
תִּשָּׁאֵר בְּאַף קָצוּץ
בַּפִּנָּה גַּם אַתְּ עִמְדִי
פִּיךְ סִתְמִי בְּמִמְחָטוֹת
וְאִם לֹא, הוֹי מִיָּדִי
תְּקַבְּלִי שְׁתֵּי בְּעִיטוֹת
בַּגְּדוּדִים שֶׁל הַכַּרְמֶל
אֵין מֵעֵז לְהִשְׁתּוֹלֵל
נוֹחֲרִים בַּכַּרְמֵלִים [?]
כְּתִזְמֹרֶת חֲלִילִים
יוֹסִי בָּא וּמִסְתַּכֵּל
בְּעוֹד רֶגַע יִסְתַּעֵר
הוּא מֵרִים אֶת הַמַּקֵּל
וְדוֹפֵק לְהִתְעוֹרֵר
הוּא צוֹרֵחַ: "מָה קָרָה,
שֶׁקֶט! הַס! לִשְׁתֹּק מַהֵר
אֵין לִנְחֹר כַּחֲצוֹצְרָה
זֶה מַפְרִיעַ לַשׁוֹמֵר"
הַתִּזְמֹרֶת הַלֵילִית
עַד חָמֵשׁ הִשְמִיעָ(ה) קוֹל
הִשְׁתַּתְּפוּת הָיְתָה כְּלָלִית
מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל
טוֹסְקָנִינִי הַמְּפַקֵּד
[כאן נקטע השיר]
זֶה רַק פֶּשַׁע כְּבָר לִישׁוֹן
מַמְתִּיקִים עוֹד קְצָת בְּסוֹד
פֹּה נִזְלֹל בְּתֵאָבוֹן
וּמָה אָסוֹן אִם נְפַטְפֵּט
נְסַפֵּר קְצָת הֲלָצוֹת
מָה הָרַעַשׁ, הֵן כָּעֵת
רַק שָׁלֹשׁ אַחַר חֲצוֹת
הַס! הַס! הִנֵּה הוּא בָּא
הַמְּפַקֵּד וְהַמַּקֵּל
שֶׁקֶט! הַס! פֹּה לֹא אֻרְוָה
אֵין כָּעֵת לְהִשְׁתּוֹלֵל
אַחַת שְׁתַּיִם צֵא יָחֵף
תְּטַיֵּל שָׁם קְצָת בַּחוּץ
אִם תָּעֵז לְהִתְעַלֵּף
תִּשָּׁאֵר בְּאַף קָצוּץ
בַּפִּנָּה גַּם אַתְּ עִמְדִי
פִּיךְ סִתְמִי בְּמִמְחָטוֹת
וְאִם לֹא, הוֹי מִיָּדִי
תְּקַבְּלִי שְׁתֵּי בְּעִיטוֹת
בַּגְּדוּדִים שֶׁל הַכַּרְמֶל
אֵין מֵעֵז לְהִשְׁתּוֹלֵל
נוֹחֲרִים בַּכַּרְמֵלִים [?]
כְּתִזְמֹרֶת חֲלִילִים
יוֹסִי בָּא וּמִסְתַּכֵּל
בְּעוֹד רֶגַע יִסְתַּעֵר
הוּא מֵרִים אֶת הַמַּקֵּל
וְדוֹפֵק לְהִתְעוֹרֵר
הוּא צוֹרֵחַ: "מָה קָרָה,
שֶׁקֶט! הַס! לִשְׁתֹּק מַהֵר
אֵין לִנְחֹר כַּחֲצוֹצְרָה
זֶה מַפְרִיעַ לַשׁוֹמֵר"
הַתִּזְמֹרֶת הַלֵילִית
עַד חָמֵשׁ הִשְמִיעָ(ה) קוֹל
הִשְׁתַּתְּפוּת הָיְתָה כְּלָלִית
מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל
טוֹסְקָנִינִי הַמְּפַקֵּד
[כאן נקטע השיר]
מקור:
"פנקס פרטי של אברהם דגן (בודא) מקיבוץ בארי"
, 1950
, 106
–107
על השיר
כתב צבי גלעד (גרימי) שהעביר את השיר: "זהו שיר מקומי מאוד על מחנה של הגדוד של בודא (אברהם דגן) כשהיה בצופים בחיפה. כמוהו נכתבו אלפים בתנועות הנוער."
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.