מילים (2 גרסאות)
הֵן הוּא הִבְטִיחַ לִי,
הֵן הוּא הִבְטִיחַ לִי לְשֵׂאתִי.
הֵן הוּא הִבְטִיחַ לִי,
הֵן הוּא הִבְטִיחַ לִי,
הֵן הוּא הִבְטִיחַ לִי לְשֵׂאתִי.
וַיִּפֶן אֶל אַחֶרֶת נַעֲרָה
גָּדְלָה מְאֹד שֵׁאתִי.
נוּם, יַלְדִּי, נוּם,
וּשְׁנָתְךָ תֶּעֱרַב!
אֲבָל הָאֵל יְשַׁלֵּם לוֹ כִּי בָּגַד בֶּגֶד,
כִּי נִשְׁבַּע לַשָּׁוְא.
בָּעוֹלָם אֵין תַּפּוּחַ כְּלָל,
תַּפּוּחַ זֶה אֵין בּוֹ תּוֹלֵעָה,
בָּעוֹלָם אֵין תַּפּוּחַ כְּלָל,
תַּפּוּחַ זֶה אֵין בּוֹ תּוֹלֵעָה,
כִּי אֵין בָּעוֹלָם גֶּבֶר זֶה,
שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ תַּרְמִית וְהוֹנָאָה.
נוּם, יַלְדִּי, נוּם,
וּשְׁנָתְךָ תֶּעֱרַב!
אֲבָל הָאֵל יְשַׁלֵּם לוֹ כִּי בָּגַד בֶּגֶד,
כִּי נִשְׁבַּע לַשָּׁוְא.
עֶר הָאט מִיר צוּגֶעזָאגְט צוּ נֶעהְמֶען, (bis)
עֶר גֵעהְט אַװֶעק צוּ אַנְ-אַנְדֶער מֵיידֶעל,
טוּהְט מַיין הַארְץ קְלֶעמֶען.
שְׁלָאף, מַיין קִינְד, שְׁלָאף
אִין דַיין טַייעֶרְן שְׁלָאף!
װֶען גָאט װֶעט אוּנ בַּאצָאלֶען
פַאר דִי פַאלְשֶׁע לִיבֶּע,
דָאס װֶעט שׁוֹין זַיין זַיין שְׁטְרָאף!
סְ׳אִי׳ גָאר נִיטָא קֵיין עֶפֶּעלֶע,
װָאס זָאל נִיט זַיין קֵיין װָארְם אִין דְ׳רִינֶען;
סְ׳אִי׳ גָאר נִיטָא קֵיין מַאנְסְפֶּערְזָאן,
װָאס זָאל נִיט הָאבֶּען קֵיין פַאלְשֶׁען זִינֶען.
אַךְ שְׁלָאף, מַיין קִינְד, שְׁלָאף
אִין דַיין טַייעֶרְן שְׁלָאף א. ז.
על השיר
שיר לקול כינור/צ'לו ופסנתר. נכלל ביידיש עם תרגום לרוסית ולגרמנית באוסף השני (1912) של עיבודי יואל אנגל לשירי עם יהודיים (שיר מס' 14). ראו תווים (החל מעמ' 46 בקובץ הסרוק).
הנוסח העברי (עם התרגום לגרמנית) נדפס בשנת 1923 בפרסום בדיד בהוצאת "יובל".
ביצועים ביידיש בעיבוד יואל אנגל:
לצפייה: Lucy Fitz Gibbon בליווי Ryan MacEvoy McCullough בפסנתר וYurie Mitsuhashi בכינור.
להאזנה: רחל קולווי (Rachel Colloway) בליווי נורית פראכט (Nurit Pracht) בפסנתר עם כנר/ת. מתוך פסטיבל פיטסבורג למוסיקה יהודית.
המילה שֵׁאת פירושה 'אסון' (קרובת משפחה של שׁוֹאָה). היא מתועדת במילון אבן־שושן בערך שֵׁאת, עם הפניה יחידאית למקרא: איכה ג' 47 - ...הַשֵּׁאת וְהַשָּׁבֶר, צירוף שמופיע בבית השלישי בסדר הפוך: אַךְ שֶׁבֶר וָשֵׁאת.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (2)
קישורים ומשאבים (1)
