מילים (3 גרסאות)
הוֹי, רְחִימָאִים, הֲרְאִיתֶם שָׁם -
מַה לָּחוֹת אֲבָנִים וְהַחוֹל מָה רָטֹב
בַּמְּסִלָּה הָעוֹלָה לְאוֹקֶנְטְשֶׁה?
יָצָא יְהוּדִי וַחֲבֵרוֹ לְשׁוֹטֵט
אֶל הָעִיר וּרְחוֹבוֹת... הַסּוּ הַסּוּ!
הוֹי, לָמָּה הַדֶּרֶךְ מִדָּם שָׁם לוֹהֵט,
הַדֶּרֶךְ לְעֵבֶר דִּינָסִי?
בַּבֹּקֶר עָזַב יְהוּדִי אָהֳלוֹ,
וְלֹא שָׁב עוֹד, לֹא שָׁב עוֹד לַבַּיִת -
הָיָה חֹרֶף וּכְפוֹר וְצִנָּה בַּחֲלָלוֹ,
וְעַתָּה כְּבָר הִגִּיעַ הַקַּיִץ.
לֹא בְּמֶלַח טְבוּלָה, וּמְלוּחָה הִיא הַפַּת
וּבַדֶּמַע שְׁרוּיָה וְנִבְלַעַת -
הֲעוֹד אַבָּא חַי? אוּלַי כְּבָר הוּמַת,
מִי יוּכַל, מִי יוּכַל לָדַעַת?
תְּפָסוּנִי הַיּוֹם וּסְחָבוּנִי לַסֵּים!
יָצָאתִי מֻכֶּה וּפָצוּעַ,
רַק אַל נָא מִזֶּה בְּבֵיתִי תְּפַרְסֵם,
טַעֲמוֹ שֶׁל הַסֵּים כְּבָר יָדוּעַ ...
בִּרְיוֹנִים הוֹלְלִים... הֵם מַכִּים, שׁוֹדְדִים,
בְּצֵל שְׁנֵי גֶּרְמָנִים יִתְפָּרָעוּ ...
קוֹלְטָה צַלְמוֹנִית הַזְּגוּגִית וְהַיְּהוּדִי -
שְׁנֵי אֵלֶּה בַּ"שְׁטְרִימֶר" יוּבָאוּ.
יוֹם יוֹם וַאֲסוֹנוֹ - כִּי צָמֵא הָעִתּוֹן,
לִדְמֵי יְהוּדִים צָמֵא הוּא ...
הַיְּהוּדִי כְּבָר נִגְלָה, כְּבָר נֶחְקַר וְעַד תֹּם!
הַיְּהוּדִים! הַיְּהוּדִי! כָּךְ הִנֶּהוּ!
הוֹי, אַל בֶּכִי! צֵל אִלֵּם! תַּעֲבֹר עִיר
וּמֵתִים, (או אולי: מְתִים במשמעות אנשים?)
בִּפְנֵי מַסֵּכָה תִּשְׂתָּרֵכָה -
אִם כָּאן אֶבֶן אוֹ לֵב? וְאַל תִּשְׁאַל
בֶּאֱלֹהִים,
אוֹת הַקָּלוֹן עַל זְרוֹעֶךָ.
אָ זאָגט, גוטע מענטשן
פארוואס זיינען שטיינער און זאמדעלעך נאס
אויפן וועג קיין אָקענטשע?
ארויס איז געגאענגען א ייד פון זיין שטוב
ארויס אין די גאסן
פארוואָס איז דער וועג רויט פארגאָסן מיט בלוט,
דער וועג קיין דינאסי?
דער שניי איז צעגאנגען, די קעלט איז אוועק.
עס שטייען געשפענסטער
די מאמע, די קינדער – און קוקן מיר שרעק
נאָך אלץ פון די פענסטער...
אָ קוקט אים ניט ארויס מער – ער קומט ניט אהיים
טאָ זאָגט גוטע מענטשען,
וואו איז ער מיין מאן, אונדזער טאטע? אין סיים?
צי גאָר אין אָשוויענטשים?
אָ ניין, ניט אין סיים... פון סיים קומט מען צוריק
כאטש האלב-טויט און פארלאָרן
און ניט אין אָשוויענטשים... אָשוויענטשים די שיקט
דאָס אש לזכרון.
ארויס איז געגאענגען... אָ גיי ניט ארויס
פארשליס זיך גיך, גיכער.
פארפאלן! דער דייטש רייסט אריין זיך אין הויז,
ווי א ווינט, ווי א וויכער!
און שיסט און דערהרגעט ער דיך און דיין ווייב
אָ קינדעלע, אָ, קליינינקס
דו האָסט זיך באהאלטן אין שאנק... בלייב דאָרט, בלייב!
און שא-שא... שא, וויין ניט.
יָצָא יְהוּדִי לַקִּרְיָה לְשׁוֹטֵט
אֶל עִיר וּרְחוֹבוֹת... הַסּוּ הַסּוּ
הוֹי, לָמָּה הַדֶּרֶךְ מִדָּם שָׁם לוֹהֵט
הַדֶּרֶךְ לְעֵבֶר דִּינָסִי?
יָצָא יְהוּדִי מִדִּירַת אָהֳלוֹ
וְלֹא שָׁב עוֹד, לֹא שׁוּב עוֹד לַבַּיִת (אולי צ"ל: שָׁב?)
הָיָה חֹרֶף, וּכְפוֹר וְצִנָּה בַּחֲלָלוֹ
וְעַתָּה כְּבָר הַקַּיִץ, הַקַּיִץ
הַשֶּׁלֶג נָמַס וְהַקֹר כְּבָר חָלַף
צִלְלֵי בַּלָּהוֹת פֹּה יַעֲמֹדוּ
בַּבַּיִת שָׁם אֵם וִילָדִים בָּאֶשְׁנָב
בְּאֵימָה נִשְׁקָפִים עוֹד כְּקֹדֶם
לַשָּׁוְא נִשְׁקַפְתֶּם, הַבָּנִים וְהָאֵם
לְבֵיתוֹ לֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם הוּא...
אַךְ אַיֵּה בַּעֲלִי, אֵי אָבִינוּ - בַּסֵּים?
אוֹ אוּלַי בְּאוֹשְׁוֶנְצִ'ים נֶעֱלַם הוּא?
הוֹי לָאו, לֹא בַּסֵּים, מִן הַסֵּים אָדָם שָׁב
חַי לֹא-חַי אָמְנָם נֶפֶשׁ קוֹדֶרֶת
גַּם לֹא בְּאוֹשְׁוֶנְצִ'ים, בְּאוֹשְׁוֶנְצִ'ים נֶאֱסַף
הָאֵפֶר וְנִשְׁלַח לְמַזְכֶּרֶת
יָצָא יְהוּדִי... הוֹי, קוּם סְגֹר בַּעַדְךָ
אַל תֵּצֵא, חִישׁ מַהֵר הִסָּגֵרָה
אַךְ לַשָּׁוְא! מִתְפָּרֵץ גֶּרְמָנִי אֶל בֵּיתְךָ
כְּרוּחַ, כְּרוּחַ סוֹעֶרֶת
יוֹרֶה הוּא בְּךָ, בָּאִשָּׁה וּמֵמִית
הוֹי יֶלֶד פָּעוּט, מִי יְחוֹנֶנּוּ?
בָּאָרוֹן הוּא נֶחְבָּא... הַס, אַל קוֹל, אַל הֶמְיַת
הִשָּאֵר בָּאָרוֹן... וְאַל תִּבְכֶּה נָא
הקלטות (1)
על השיר
תרגום לשיר "ארויס איז געגאנגען א ייד אויף דער גאס".
לגבי זיהוי המלחין יש מחלוקת: מלך ניישטט (1946) מזהה אותו כיעקב גלטשטיין, ואילו יחיאל שיינטוך בדברי מבוא ביידיש ל"יצחק קצנלסון: שירים מהגיטו ביידיש", עמ' 121 כותב כי זו טעות והמלחין בעצם ישראל גלדשטיין. נראה כי הוא נסמך על כך שישראל גלדשטיין הלחין שירים אחרים של קצנלסון. תודה לאליעזר ניבורסקי על ההפניה.
התרגום לעברית לראשונה בכתב העת "מבפנים", כרך י"ג חוברת ב, אב תש"ח, אוגוסט 1948, עמ' 279 - 280 (של הכרך), ושם צוין מתחת לכותרת: "נעימה עממית משנת 1940" ונכתב כי מ. ז. ולפובסקי תרגם מכתב יד וכי התרגום "מתוך כתבים אחרונים לי[צחק] ק[צנלסון] העומד לצאת בהוצאת הקיבוץ המאוחד". שם ונדפס בהבדלי נוסח בשנת תשט"ו (1955) בספר "מן המצר קראתי". הוקלט רק למעלה מעשור מאוחר יותר. לצד התרגום נרשם: בראשית האימה. המחבר - יצחק קצנלסון. מראשוני שיריו בגיטו. הפך לפזמון עממי.
ביצוע נוסף: אופירה גלוסקא
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)