רוּחַ עָצוּב, רוּחַ עָגוּם
שָׂא נָא אֶת אַנְחָתִי
דֶּרֶךְ שָׂדוֹת, דֶּרֶךְ יְעָרוֹת
אֱלֵי אֲהוּבָתִי.
הַרְחֵק, הַרְחֵק יֶשְׁנָהּ עֲיָרָה,
יָפָה הִיא הָעֲיָרָה,
שָׁם בֵּית עֵצִים עוֹמֵד לָבָן,
שָׁם יַלְדָּתִי גָּרָה.
הִיא כִּי תִּקְרַב אֶל הַחַלּוֹן,
תִּלְחַשׁ לָהּ אַנְחָתִי
אֶת גַּעְגּוּעַי בָּהּ יָצַקְתִּי,
אֶת יְגוֹן לִבָּתִי.רוח עצוב רוח עגום
שא נא את אנחתי
דרך שדות דרך יערות
אלי אהובתי
הרחק הרחק ישנה עיירה
יפה היא העיירה
שם בית עצים עומד לבן
שם ילדתי גרה
היא כי תקרב אל החלון
תלחש לה אנחתי
את געגועיי בה יצקתי
את יגון ליבתי
|
|
מילים: יצחק קצנלסון לחן: עממי
|
רוּחַ עָצוּב, רוּחַ עָגוּם שָׂא נָא אֶת אַנְחָתִי דֶּרֶךְ שָׂדוֹת, דֶּרֶךְ יְעָרוֹת אֱלֵי אֲהוּבָתִי.
הַרְחֵק, הַרְחֵק יֶשְׁנָהּ עֲיָרָה, יָפָה הִיא הָעֲיָרָה, שָׁם בֵּית עֵצִים עוֹמֵד לָבָן, שָׁם יַלְדָּתִי גָּרָה.
הִיא כִּי תִּקְרַב אֶל הַחַלּוֹן, תִּלְחַשׁ לָהּ אַנְחָתִי אֶת גַּעְגּוּעַי בָּהּ יָצַקְתִּי, אֶת יְגוֹן לִבָּתִי. רוח עצוב רוח עגום שא נא את אנחתי דרך שדות דרך יערות אלי אהובתי
הרחק הרחק ישנה עיירה יפה היא העיירה שם בית עצים עומד לבן שם ילדתי גרה
היא כי תקרב אל החלון תלחש לה אנחתי את געגועיי בה יצקתי את יגון ליבתי
פרטים נוספים
|
הנוסח המלא של המשורר
|
רוּחַ עָצֵב, רוּחַ עָגוּם שָׂא נָא אֶת אַנְחָתִי דֶּרֶךְ שָׂדוֹת, דֶּרֶךְ יְעָרוֹת אֱלֵי אֲהוּבָתִי.
הַרְחֵק, הַרְחֵק יֵשׁ עֲיָרָה קְטַנָּה הָעֲיָרָה – שָׁם בֵּית עֵצִים עוֹמֵד לָבָן שָׁם יַלְדָּתִי גָּרָה.
לִפְנוֹת עֶרֶב עֵת מִתְקַדְּרִים אֶרֶץ וּשְׁמֵי רָמָה; עֵת שֶׁשְּׁכִינַת יָגוֹן דּוֹמֵם שׁוֹרָה עַל הַנְּשָׁמָה –
לִפְנוֹת עֶרֶב עֵת הָאֲוִיר מָהוּל בִּדְמִי-שִׁירָה עֵת מִתְעַצֵּב אֵל בַּשְּׁחָקִים בּוֹאִי אֲזַי הָעִירָה...
תִּשְׁאַל: אַיֵּה בֵּית יַלְדָּתִי? יַרְאוּ לְךָ מְעוֹנָהּ לְאַט, לֹא פֶּתַע... וְלֹא בְּחָזְקָה תִּדְפֹּק עַל חַלּוֹנָהּ.
בְּגִשְׁתָּהּ חִוְּרָה אֶל הַחַלּוֹן תִּלְחַשׁ לָהּ אַנְחָתִי – אֶת גַּעְגּוּעַי בָּהּ יָצַקְתִּי אֶת יְגוֹן לִבָּתִי.
דּוּמָם תַּמְתִּין, רוּחַ עָצֵב, אַל נָא תֵּשְׂט מֵחַלּוֹנָהּ; שְׁמַע מַה תָּגִּיד לְךָ יַלְדָּתִי, וְאַחַר תָּשׁוּב הֵנָּה...
רוּחַ עָגוּם, רוּחַ עָצֵב אֶת אַנְחָתִי נָשָׂא; לִתְשׁוּבָתָהּ שָׁוְא אֲחַכֶּה שְׁלִיחִי טֶרֶם אָתָא... רוח עצב, רוח עגום שא נא את אנחתי דרך שדות, דרך יערות אלי אהובתי.
הרחק, הרחק יש עיירה, קטנה העיירה, שם בית עצים עומד לבן, שם ילדתי גרה.
לפנות ערב עת מתקדרים ארץ ושמי רמה עת ששכינת יגון דומם שורה על הנשמה
לפנות ערב עת האוויר מהול בדמי שירה עת מתעצב אל בשחקים בואי אזי העירה
תשאל: איה בית ילדתי יראו לך מעונה לאט, לא פתע... ולא בחוזקה תדפוק על חלונה
בגשתה חיוורה אל החלון תלחש לה אנחתי את געגועיי בה יצקתי את יגון ליבתי
דומם תמתין, רוח עצב אל נא תשט מחלונה שמע מה תגיד לך ילדתי ואחר תשוב הנה
רוח עגום, רוח עצב את אנחתי נשא לתשובתה שווא אחכה שליחי טרם אתא
פרטים נוספים
הופיע בספר/חוברת "השירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם", מוסד ביאליק, 1997, עמוד 121 - 120
על הגרסה: בגרסה זו נקרא השיר "שליחי טרם אתא". עורך האנתולוגיה מציין כי במהדורה שנדפסה בתרצ"ח (1938, בלודז') נקרא השיר "רוח עצוב" (בניגוד למילות השיר עצמן "רוח עצֵב") וכי יש כמה חילופי גרסאות. ואולם מקור הנוסח הנוכחי שנדפס באנתולוגיה איננו מצוין.
תֵּשְׂט = תִּסְטָה.
|
|
 |
|
השיר ראה אור לראשונה בעיתון "הצפירה" מתאריך 3.6.1904 והוקדש לז.פ. שזהותו/ה עוד לא התבררה. (תודה למיכה כרמן)
ביצועים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.