רוּחַ עָצֵב, רוּחַ עָגוּם
שָׂא נָא אֶת אַנְחָתִי
דֶּרֶךְ שָׂדוֹת, דֶּרֶךְ יְעָרוֹת
אֱלֵי אֲהוּבָתִי.

הַרְחֵק, הַרְחֵק יֵשׁ עֲיָרָה
קְטַנָּה הָעֲיָרָה –
שָׁם בֵּית עֵצִים עוֹמֵד לָבָן
שָׁם יַלְדָּתִי גָּרָה.

לִפְנוֹת עֶרֶב עֵת מִתְקַדְּרִים
אֶרֶץ וּשְׁמֵי רָמָה;
עֵת שֶׁשְּׁכִינַת יָגוֹן דּוֹמֵם
שׁוֹרָה עַל הַנְּשָׁמָה –

לִפְנוֹת עֶרֶב עֵת הָאֲוִיר
מָהוּל בִּדְמִי-שִׁירָה
עֵת מִתְעַצֵּב אֵל בַּשְּׁחָקִים
בּוֹאִי אֲזַי הָעִירָה...

תִּשְׁאַל: אַיֵּה בֵּית יַלְדָּתִי?
יַרְאוּ לְךָ מְעוֹנָהּ
לְאַט, לֹא פֶּתַע... וְלֹא בְּחָזְקָה
תִּדְפֹּק עַל חַלּוֹנָהּ.

בְּגִשְׁתָּהּ חִוְּרָה אֶל הַחַלּוֹן
תִּלְחַשׁ לָהּ אַנְחָתִי –
אֶת גַּעְגּוּעַי בָּהּ יָצַקְתִּי
אֶת יְגוֹן לִבָּתִי.

דּוּמָם תַּמְתִּין, רוּחַ עָצֵב,
אַל נָא תֵּשְׂט מֵחַלּוֹנָהּ;
שְׁמַע מַה תָּגִּיד לְךָ יַלְדָּתִי,
וְאַחַר תָּשׁוּב הֵנָּה...

רוּחַ עָגוּם, רוּחַ עָצֵב
אֶת אַנְחָתִי נָשָׂא;
לִתְשׁוּבָתָהּ שָׁוְא אֲחַכֶּה
שְׁלִיחִי טֶרֶם אָתָא...