מילים (2 גרסאות)
שָׂא נָא אֶת אַנְחָתִי
דֶּרֶךְ שָׂדוֹת, דֶּרֶךְ יְעָרוֹת
אֱלֵי אֲהוּבָתִי.
הַרְחֵק, הַרְחֵק יֶשְׁנָהּ עֲיָרָה,
יָפָה הִיא הָעֲיָרָה,
שָׁם בֵּית עֵצִים עוֹמֵד לָבָן,
שָׁם יַלְדָּתִי גָּרָה.
הִיא כִּי תִּקְרַב אֶל הַחַלּוֹן,
תִּלְחַשׁ לָהּ אַנְחָתִי
אֶת גַּעְגּוּעַי בָּהּ יָצַקְתִּי,
אֶת יְגוֹן לִבָּתִי.
שָׂא נָא אֶת אַנְחָתִי
דֶּרֶךְ שָׂדוֹת, דֶּרֶךְ יְעָרוֹת
אֱלֵי אֲהוּבָתִי.
הַרְחֵק, הַרְחֵק יֵשׁ עֲיָרָה
קְטַנָּה הָעֲיָרָה –
שָׁם בֵּית עֵצִים עוֹמֵד לָבָן
שָׁם יַלְדָּתִי גָּרָה.
לִפְנוֹת עֶרֶב עֵת מִתְקַדְּרִים
אֶרֶץ וּשְׁמֵי רָמָה;
עֵת שֶׁשְּׁכִינַת יָגוֹן דּוֹמֵם
שׁוֹרָה עַל הַנְּשָׁמָה –
לִפְנוֹת עֶרֶב עֵת הָאֲוִיר
מָהוּל בִּדְמִי-שִׁירָה
עֵת מִתְעַצֵּב אֵל בַּשְּׁחָקִים
בּוֹאִי אֲזַי הָעִירָה...
תִּשְׁאַל: אַיֵּה בֵּית יַלְדָּתִי?
יַרְאוּ לְךָ מְעוֹנָהּ
לְאַט, לֹא פֶּתַע... וְלֹא בְּחָזְקָה
תִּדְפֹּק עַל חַלּוֹנָהּ.
בְּגִשְׁתָּהּ חִוְּרָה אֶל הַחַלּוֹן
תִּלְחַשׁ לָהּ אַנְחָתִי –
אֶת גַּעְגּוּעַי בָּהּ יָצַקְתִּי
אֶת יְגוֹן לִבָּתִי.
דּוּמָם תַּמְתִּין, רוּחַ עָצֵב,
אַל נָא תֵּשְׂט מֵחַלּוֹנָהּ;
שְׁמַע מַה תָּגִּיד לְךָ יַלְדָּתִי,
וְאַחַר תָּשׁוּב הֵנָּה...
רוּחַ עָגוּם, רוּחַ עָצֵב
אֶת אַנְחָתִי נָשָׂא;
לִתְשׁוּבָתָהּ שָׁוְא אֲחַכֶּה
שְׁלִיחִי טֶרֶם אָתָא...
תֵּשְׂט = תִּסְטָה.
הקלטות (6)
בליווי גיטרה.
השלישייה הקליטה את השיר גם בעיבוד נוסף מוכר יותר.
גיטרה: רן אלירן
שנת הקלטה: 18.5.1967
בתיעוד מן הסליל רשום כי מלווה כלית, אך בפועל שומעים ליווי גיטרה, אולי בליווי עצמי. עוד שומעים בהקלטה שומעים קול שני, אולי בפי אלירן עצמו.
על השיר
המילים ראו אור לראשונה בעיתון "הצפירה" מתאריך 3.6.1904 והוקדש לז.פ. שזהותו/ה עוד לא התבררה. (תודה למיכה כרמון). נדפסו שוב בספר שירי קצנלסון "דמדומים" שיצא בשנת תר"ע, בעמ' 44 - 45, ושם מתוארך לשנת תרס"ג.
מספר משה שיאון פיינשטיין, קרוב משפחתו של קצנלסון:
במשפחתנו היו נהוגים נישואי קרובים (לכן כולם משוגעים). זאת ועוד – המשפחה במקורה משפחת רבנים, ואילו פלג המשפחה שאליה השתייך יצחק קצנלסון עבר תפנית לציונות חברתית. מכל מקום, יצחק נסע לבקר את בני המשפחה בעיר פרוז'נה אצל הרב אליהו פיינשטיין שהיה רב העיירה. בת המשפחה הייתה ידועה בתור היפהפייה של המשפחה. למיטב ידיעת שמה היה רייזל. יצחק התאהב בה בביקורו שם.
בשל החלטת המשפחה ולפיה ייפסק הנוהג של נישואי קרובים, ואורח החיים הדתי (מאוד) של משפחת הרב אליהו פיינשטיין, לא יכלה אהבתם של יצחק ושל רייזל לצאת לפועל. משחזר יצחק מהביקור, במר ליבו עליו כתב את השיר "רוח עצוב".
סיפור זה שמעתי מאבי בן ציון פיינשטיין ומדודתי בדנה, אחייניו של יצחק קצנלסון.
ביצועים נוספים:
- שלישיית המעפיל בעיבוד צביקה כספי
- אופירה גלוסקא
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
