מילים (2 גרסאות)

הָאִישׁ מִתְיַגֵּעַ,
נֶחְפָּז, מִתְגַּעְגֵּעַ,
רוֹדֵף אֶת הָאֹשֶׁר, עָף-מְמַהֵר
טִפְּשׁוֹן שֶׁכָּמוֹהוּ -
אָשְׁרוֹ הִנֵּה פֹּה הוּא,
אַךְ הוּא הָלְאָה, הָלְאָה, רָץ כְּעִוֵּר.

וּכְשֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר וּמֵבִין -
רוֹאֶה הוּא: רֹאשׁוֹ כְּבָר הִלְבִּין.
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
עָבַר הַזְּמַן, אֵין לְהָשִׁיב אֶת מַה שֶּׁאֵין.
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
לַשָּׁוְא, לַשָּׁוְא אַתָּה בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן.
הִתְעוֹפְפוּ יְמֵי חַיֶּיךָ,
תַּמּוּ כְּעָשָׁן.
גַּבְּךָ כָּפוּף, כֵּהוֹת עֵינֶיךָ,
נוּמָה נָא וִישַׁן.
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
עָבַר הַזְּמַן, הַכֹּל נִגְמַר, כְּבָר מְאֻחָר.

קָרְאוּ אוֹתָהּ חַוָּה,
אוֹתוֹ הִיא אָהָבָה,
עָבְדָה בֶּחָצָץ הִיא... פֶּה שׁוֹשַׁנִּים.
וְהוּא - עִם חָלִיל הוּא,
כֵּן, זִיפְזִיף הוֹבִיל הוּא,
וְשָׁר לָהּ, רַק שָׁר לָהּ... עֶשֶׂר שָׁנִים.

עַכְשָׁו הוּא עַסְקָן מְהֻלָּל
וְהִיא עַסְקָנִית, וּבִכְלָל...
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
עָבַר הַזְּמַן, אֵין לְהָשִׁיב אֶת מַה שֶּׁאֵין.
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
לָשִׁיר? חַה חַה! אֵין פְּנַאי אֲפִלּוּ לְטַלְפֵּן.
הַלּוֹ... הַלּוֹ... יְמֵי חַיֵּינוּ
מִהֲרוּ לָנוּס.
הַלּוֹ... הַלּוֹ... כֵּהוֹת עֵינֵינוּ...
הַמִּסְפָּר תָּפוּס.
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
הַזְּמַן עָבַר, הַכֹּל נִגְמַר. כְּבָר מְאֻחָר.

שׁוֹמְעִים אָנוּ טוֹנִים
שֶׁל לוֹרְד וִינְטֶרְטוֹנִים,
the national home - דַּי הוּא גָּדַל!
נַפְסִיק אוֹתוֹ – יֶס סֶר!
נַחְנִיק אוֹתוֹ – יֶס סֶר!
קַצֵּץ נְקַצֵּץ בּוֹ... סְטוֹפּ וַחֲסַל!

זֹאת קָרָאנוּ, שָׁמַעְנוּ, אֲבָל...
לְחַסֵּל, אֲדוֹנִי, לֹא תּוּכַל.
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כְּבָר לֹא יַשְׁפִּיעוּ הַבְּרָקִים וְהָרוּחוֹת.
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
I'm very sorry sir, חֲבָל עַל הַכֹּחוֹת.
הַכְרָזָה עוֹלָה, יוֹרֶדֶת,
אַךְ הַגְּזָר נִגְזַר,
פֹּה לָעָם תִּהְיֶה מוֹלֶדֶת,
לֹא יוֹעִיל דָּבָר.
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כְּבָר מְאֻחָר, עָבַר הַזְּמַן, אֲנַחְנוּ כָּאן!
מקור: "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר [מילים בלבד] כרך ב" , הוצאת הקיבוץ המאוחד , תשל"ט , 73 –75
[בבית הראשון]
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי
הָיָה צָרִיךְ בְּלִי מְהוּמָה, בְּלִי בֶּהָלָה
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי
עָבַר הַזְּמַן, אֵין לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה
שָׁנִים עָבְרוּ חָלְפוּ בְּלִי הֶרֶף
אֵיזֶה מִין בִּזְבּוּז
עַכְשָׁיו מָצָאתָ אֶת הַדֶּרֶךְ
אַךְ נִגְמַר הַסּוּס
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי
כָּל כָּךְ מוּזָר, הַזְּמַן עָבַר, כְּבָר מְאֻחָר

[בית שני כרגיל]

[בית אחרון שונה]

מִפַּעַם לְפַעַם
וִכּוּחַ רַב טַעַם
עוֹלֶה, מִתְחַדֵּשׁ, בָּאוּ"ם, בְּחַרְטוּם.
שִׂיחָה מִתְנַהֶלֶת,
אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל עוֹד
אִם יֵשׁ לָהּ, אוֹ אֵין לָהּ זְכוּת הַקִּיּוּם

דִּיּוּן מְעַנְיֵן וְנִכְבָּד -
אַךְ בּוֹ חִסָּרוֹן יֵשׁ אֶחָד:
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
זְכוּת הַקִּיּוּם זוֹ בְּעָיָה, אַךְ מַה לַּעֲשׂוֹת?
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
שֶׁכָּךְ יָצָא שֶׁכָּאן הִיא הַמְּדִינָה הַזֹּאת.
לִפְנֵי שָׁנִים הָיָה אוּלַי
עוֹד טַעַם לְפַקְפֵּק
אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת קִיּוּם אוֹ אֵין לָהּ
אַךְ כָּעֵת, כָּעֵת -
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי,
כָּל כָּךְ מוּזָר, הַזְּמַן עָבַר, כְּבָר מְאֻחָר.

על השיר

מתוך תכנית מס' 6 של תיאטרון "לי לה לו" "כך כתוב בלכסיקון" (בכורה: 16.3.1946). במקור שרה את השיר ג'ני לוביץ בליווי כל המשתתפים.

לורד וינטרטון, המוזכר בשיר, עמד בראש המשלחת הבריטית לועידת אוויאן, ועדה בין לאומית שהתכנסה בצרפת ביולי 1938 בנסיון למצוא פתרון לבעיית הפליטים היהודים מגרמניה ואוסטריה, נרדפי המשטר הנאצי. בועידה סירבה בריטניה לקלוט פליטים בשטחי המנדט בארץ ישראל.

האזינו לגרסה מעט שונה של ביצוע זהרירה חריפאי באותו עיבוד המוטמע כאן אך בביצוע שונה בהופעה חיה מתוך המופע "אני רוצה רק להציץ" (1968), תזמון 45:40.

בשנת 1969 נכלל השיר במסגרת מופע "צץ וצצה: פזמוני אלתרמן", ואלתרמן החליף את הבית האחרון בבית מעודכן יותר. האזינו לביצוע טליה שפירא מתוך תקליט המופע "צץ וצצה", וצפו בביצוע של טליה שפירא כאן, מתוך תכנית טלויזיה משנת 1980. ביצוע נוסף בנוסח זה: עירית דותן.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם