מילים
א. עוֹד אֲנִי זוֹכֶרֶת, עוֹד אֲנִי זוֹכֶרֶת
רַעַשׁ צַמָּרוֹת וְזֶמֶר מַעֲיָן.
לְצִדְּךָ דּוּמָם הָלַכְתִּי כְּעִוֶּרֶת,
בְּשִׂמְלָה צְחוֹרָה, בַּבֹּקֶר הַלָּבָן.
כַּנִּרְאֶה, מְאֹד הָיִיתִי נֶהֱדֶרֶת,
כַּנִּרְאֶה, הָיִיתִי חֲמוּדָה מְאֹד.
עוֹד אֲנִי זוֹכֶרֶת, עוֹד אֲנִי זוֹכֶרֶת
אֵיךְ לִבִּי צָחַק מֵאַהֲבָה וְסוֹד.
אַךְ גַּם בִּימֵי הָאֹשֶׁר - לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ
מַשֶּׁהוּ נִגֵּן, נִגֵּן בִּי וְחִיֵּךְ:
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר,
זֶה יַעֲבֹר, יַלְדָּה, כְּזֶמֶר עַל כִּנּוֹר.
יָגוֹן וָאֹשֶׁר מִתְחַלְּפִים בַּתּוֹר,
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר.
לָכֵן, כָּל עוֹד עֵינֵינוּ
מִשִּׂמְחָה זוֹרְחוֹת,
אֱהֹב אוֹתִי הַרְבֵּה,
הַרְבֵּה, הַרְבֵּה מְאֹד.
הַבֵּט: הַיּוֹם זוֹהֵר
עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.
מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹבֵר, עוֹבֵר
יָקָר הוּא שִׁבְעָתַיִם.
יָגוֹן וָאֹשֶׁר מִתְחַלְּפִים בַּתּוֹר,
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר.
ב. וְיָמִים הִגִּיעוּ, יְמֵי חֹל וָעֹנִי,
רֹגֶז וּקְטָטָה וְיֶגַע עַד-אֵין-דַּי.
יֵשׁ רַבִּים אוּלַי כָּמוֹךָ וְכָמוֹנִי,
וְלָכֵן רַבִּים יָבִינוּ לִדְבָרַי.
כַּנִּרְאֶה, מְאֹד הָיִיתִי נֶהֱדֶּרֶת,
כַּנִּרְאֶה הָיִיתִי חֲמוּדָה מְאֹד
אִם אֶת תְּמוּנָתִי שָׁמַרְתָּ בְּמִסְגֶּרֶת,
אַף כִּי לֹא רָצִיתָ אֶת פָּנַי לִרְאוֹת.
אַךְ גַּם בִּימֵי הַדֶּמַע – לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ –
מַשֶּׁהוּ כְּאָז נִגֵּן בִּי וְחִיֵּךְ:
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר,
זֶה יַעֲבֹר, יַלְדָּה, כְּבֶכִי עַל כִּנּוֹר.
יָגוֹן וָאֹשֶׁר מִתְחַלְּפִים בַּתּוֹר,
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר.
אֶל תּוֹךְ עֵינַי הַבֵּט נָא
הֵן לְךָ קוֹרְאוֹת
אֱהֹב אוֹתִי הַרְבֵּה,
הַרְבֵּה, הַרְבֵּה מְאֹד.
כִּי אֹשֶׁר שֶׁחָזַר
אַחֲרֵי דִּמְעוֹת עֵינַיִם,
הֵן שִׁבְעָתַיִם הוּא יָקָר
וְעַז הוּא שִׁבְעָתַיִם.
יָגוֹן וָאֹשֶׁר מִתְחַלְּפִים בַּתּוֹר,
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר.
ג. צְעִירִים אֲנַחְנוּ אַךְ בְּבוֹא יוֹמֵנוּ
זֶה עִם זֶה נֵשֵׁב אוּלַי בְּגַן הָעִיר
זֶה אֶל זֶה אוּלַי נַרְכִּינָה אֶת רָאשֵׁינוּ
כֵּן מַמָּש כְּאָז בְּהַתְחָלַת הַשִּׁיר
כָּל הַטּוֹב, הַטּוֹב, יָצוּף אָז לְמַזְכֶּרֶת
וְהָרַע יַחֲלֹף, לֹא נִזְכְּרֶנּוּ עוֹד
וַאֲנִי אֶלְחַשׁ - הָיִיתִי נֶהֱדֶרֶת
וְאַתָּה תַּסְכִּים - כֵּן, חֲמוּדָה מְאֹד
וְאָז אַתָּה תֹּאמַר: אוֹי אֵיךְ דּוֹקֵר בַּגַּב
וַאֲנִי אֶלְחַשׁ עָלַי רֹאשְׁךָ הֵסֵב
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר
זֶה יַעֲבֹר, יַלְדִּי, מָחָר עַד בֹּקֶר אוֹר
זִקְנָה וָנֹעַר מִתְחַלְּפִים בְּתוֹר
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר
וּכְדֵי שֶׁנְּחַיֵּךְ אָז
בְּנִצְנוּץ דְּמָעוֹת
אֱהֹב אוֹתִי הַיּוֹם,
הַרְבֵּה, הַרְבֵּה מְאֹד.
כִּי אִם הַלֵּב אָהַב
בִּנְעוּרָיו אֵי-פַּעַם
הֲלֹא גַּם לִדְקִירוֹת הַגַּב
יֵשׁ אַחַר-כָּךְ קְצָת טַעַם
כִּי לוֹחֲשִׁים אָז בְּחִיּוּךְ שֶׁל אוֹר:
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר
רַעַשׁ צַמָּרוֹת וְזֶמֶר מַעֲיָן.
לְצִדְּךָ דּוּמָם הָלַכְתִּי כְּעִוֶּרֶת,
בְּשִׂמְלָה צְחוֹרָה, בַּבֹּקֶר הַלָּבָן.
כַּנִּרְאֶה, מְאֹד הָיִיתִי נֶהֱדֶרֶת,
כַּנִּרְאֶה, הָיִיתִי חֲמוּדָה מְאֹד.
עוֹד אֲנִי זוֹכֶרֶת, עוֹד אֲנִי זוֹכֶרֶת
אֵיךְ לִבִּי צָחַק מֵאַהֲבָה וְסוֹד.
אַךְ גַּם בִּימֵי הָאֹשֶׁר - לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ
מַשֶּׁהוּ נִגֵּן, נִגֵּן בִּי וְחִיֵּךְ:
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר,
זֶה יַעֲבֹר, יַלְדָּה, כְּזֶמֶר עַל כִּנּוֹר.
יָגוֹן וָאֹשֶׁר מִתְחַלְּפִים בַּתּוֹר,
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר.
לָכֵן, כָּל עוֹד עֵינֵינוּ
מִשִּׂמְחָה זוֹרְחוֹת,
אֱהֹב אוֹתִי הַרְבֵּה,
הַרְבֵּה, הַרְבֵּה מְאֹד.
הַבֵּט: הַיּוֹם זוֹהֵר
עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.
מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹבֵר, עוֹבֵר
יָקָר הוּא שִׁבְעָתַיִם.
יָגוֹן וָאֹשֶׁר מִתְחַלְּפִים בַּתּוֹר,
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר.
ב. וְיָמִים הִגִּיעוּ, יְמֵי חֹל וָעֹנִי,
רֹגֶז וּקְטָטָה וְיֶגַע עַד-אֵין-דַּי.
יֵשׁ רַבִּים אוּלַי כָּמוֹךָ וְכָמוֹנִי,
וְלָכֵן רַבִּים יָבִינוּ לִדְבָרַי.
כַּנִּרְאֶה, מְאֹד הָיִיתִי נֶהֱדֶּרֶת,
כַּנִּרְאֶה הָיִיתִי חֲמוּדָה מְאֹד
אִם אֶת תְּמוּנָתִי שָׁמַרְתָּ בְּמִסְגֶּרֶת,
אַף כִּי לֹא רָצִיתָ אֶת פָּנַי לִרְאוֹת.
אַךְ גַּם בִּימֵי הַדֶּמַע – לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ –
מַשֶּׁהוּ כְּאָז נִגֵּן בִּי וְחִיֵּךְ:
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר,
זֶה יַעֲבֹר, יַלְדָּה, כְּבֶכִי עַל כִּנּוֹר.
יָגוֹן וָאֹשֶׁר מִתְחַלְּפִים בַּתּוֹר,
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר.
אֶל תּוֹךְ עֵינַי הַבֵּט נָא
הֵן לְךָ קוֹרְאוֹת
אֱהֹב אוֹתִי הַרְבֵּה,
הַרְבֵּה, הַרְבֵּה מְאֹד.
כִּי אֹשֶׁר שֶׁחָזַר
אַחֲרֵי דִּמְעוֹת עֵינַיִם,
הֵן שִׁבְעָתַיִם הוּא יָקָר
וְעַז הוּא שִׁבְעָתַיִם.
יָגוֹן וָאֹשֶׁר מִתְחַלְּפִים בַּתּוֹר,
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר.
ג. צְעִירִים אֲנַחְנוּ אַךְ בְּבוֹא יוֹמֵנוּ
זֶה עִם זֶה נֵשֵׁב אוּלַי בְּגַן הָעִיר
זֶה אֶל זֶה אוּלַי נַרְכִּינָה אֶת רָאשֵׁינוּ
כֵּן מַמָּש כְּאָז בְּהַתְחָלַת הַשִּׁיר
כָּל הַטּוֹב, הַטּוֹב, יָצוּף אָז לְמַזְכֶּרֶת
וְהָרַע יַחֲלֹף, לֹא נִזְכְּרֶנּוּ עוֹד
וַאֲנִי אֶלְחַשׁ - הָיִיתִי נֶהֱדֶרֶת
וְאַתָּה תַּסְכִּים - כֵּן, חֲמוּדָה מְאֹד
וְאָז אַתָּה תֹּאמַר: אוֹי אֵיךְ דּוֹקֵר בַּגַּב
וַאֲנִי אֶלְחַשׁ עָלַי רֹאשְׁךָ הֵסֵב
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר
זֶה יַעֲבֹר, יַלְדִּי, מָחָר עַד בֹּקֶר אוֹר
זִקְנָה וָנֹעַר מִתְחַלְּפִים בְּתוֹר
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר
וּכְדֵי שֶׁנְּחַיֵּךְ אָז
בְּנִצְנוּץ דְּמָעוֹת
אֱהֹב אוֹתִי הַיּוֹם,
הַרְבֵּה, הַרְבֵּה מְאֹד.
כִּי אִם הַלֵּב אָהַב
בִּנְעוּרָיו אֵי-פַּעַם
הֲלֹא גַּם לִדְקִירוֹת הַגַּב
יֵשׁ אַחַר-כָּךְ קְצָת טַעַם
כִּי לוֹחֲשִׁים אָז בְּחִיּוּךְ שֶׁל אוֹר:
זֶה יַעֲבֹר, זֶה יַעֲבֹר
מקור:
"נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר [מילים בלבד] כרך ב"
, הוצאת הקיבוץ המאוחד
, תשל"ט
, 40
–43
הקלטות (2)
על השיר
מתוך "נא להציץ!", התכנית הרביעית של תיאטרון "לי-לה-לו", שהוצגה לראשונה ב-9.9.1945.
בהקלטה מאוחרת יותר של שושנה דמארי היא מבצעת גם בתים נוספים שאינם מובאים כאן.
ביצוע נוסף: שילה פרבר (מתוך "לשיר איתה" 2016).
ביצוע נוסף: עיבוד של שמעון כהן
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
