הבה נרננה ♫

הָבָה נְרַנְּנָה, הָבָה נְרַנְּנָה,
תֵּדַע תֵּבֵל כֻּלָּנוּ
כִּי אָנוּ עוֹד חַיִּים, חַיִּים.
תִּגְדָּל אַרְצֵנוּ אָז,
תִּשְׁלֹט (?) שְׂפָתֵנוּ אָז,
וְדִגְלֵנוּ יִתְנוֹפֵף מוּל תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם.
אֻמָּה מִכָּל הָאֻמּוֹת, כֵּן כֵּן כֵּן כֵּן
אֻמָּה מִכָּל הָאֻמּוֹת לָנוּ,
הוֹי שִׁירוּ נָא וְשׁוּבוּ נָא,
הוֹי שִׁירוּ נָא וְשׁוּרוּ נָא
אַשְׁרֵינוּ כִּי בְּנֵי גְּאֻלָּה אֲנַחְנוּ.

מילים מאת מרים אביגל

הָבָה נְרַנְּנָה הָבָה נָגִילָה נָא
הָבָה נִשָּׂא כֻּלָּנוּ זֶמֶר
נְשַׁלֵּבָה הַזְּרוֹעוֹת
מַעֲגָל שֶׁל לְבָבוֹת
בְּמָחוֹל שֶׁאֵין לוֹ סוֹף וָגֶמֶר

כִּי לִבֵּנוּ נִגּוּנִים שֶׁל לֶהָבָה (?)
הַזּוֹרֵם כְּמֵי הַמַּעֲיָן
כִּי שִׁירֵנוּ נָח בְּעֵמֶק הָר וָגֶבַע
וְנוֹשֵׁק צַמֶּרֶת בָּאִילָן

אָךְ קָדִימָה אֵין אָחוֹרָה
שִׁיר נָרִימָה לֹא נִגְמֹרָה
כָּל חַיֵּינוּ זֶמֶר וּרְנָנָה
לֹא בַּפַּחַד לֹא נִשְׁכָּחָה
אָנוּ יַחַד הָלְאָה פַּחַד
כִּי יָדֵנוּ אֵיתָנָה

אַבָּא נְרַנֵּנָה, אִמָּא נָגִילָה נָא
סַבְתָּא נֵצֵא בִּמְחוֹל הָהוֹרָה
נְאַחֵד אֶת הַבָּנוֹת
לַבָּנִים נַרְבִּיץ מַכּוֹת
וְנָחֹג אֶת יוֹם הַנִּצָּחוֹן