מילים

הוֹי, יָמִים וְלֵילוֹת לֹא נִסְפֹּרָה,
לֹא נִמְנֶה נְדוּדִים וּסְעָרָה.
הוֹי, זַמְּרִי לִי, זַמְּרִי לִי, צִפֹּרֶת,
זֶמֶר שִׁיר גַּם בְּטוֹב גַּם בְּרַע.
הוֹי, זַמְּרִי לִי, זַמְּרִי לִי, צִפֹּרֶת,
וְעָנִינוּ אִתָּךְ בְּשִׁירָה:

צַעֲדִי, הַשּׁוּרָה, הָלְאָה הָלְאָה,
צַלְצְלִי, הַשִּׁירָה, מַעְלָה, מַעְלָה.
צַעֲדִי, צַעֲדִי, הַשּׁוּרָה,
צַעֲדִי, עַזַּת-לֵב וִישָׁרָה,
צַעֲדִי, אַלְמוֹנִית, צַעֲדִי, אֲפֹרָה,
צַעֲדִי, רַק בְּאֵשׁ מוּאָרָה,
צַעֲדִי, צַעֲדִי, הַשּׁוּרָה, צַעֲדִי, צַעֲדִי!

הוֹי, לֵילוֹת שֶׁל מָצוֹר וּמִשְׁמֶרֶת
וְקָנֶה מְנַצְנֵץ מוּל כּוֹכָב,
הוֹי, שַׁרְשֶׁרֶת, שַׁרְשֶׁרֶת, שַׁרְשֶׁרֶת
שֶׁל אַחִים לַשָּׁלוֹם וְלַקְּרָב.
וּבִנְפֹל הָאֶחָד בַּשַּׁרְשֶׁרֶת –
הוּא מוֹסֵר אֶת שִׁירוֹ לְאֶחָיו:

צַעֲדִי, הַשּׁוּרָה, הָלְאָה הָלְאָה...

הוֹי, אַחִים, נְהַדֵּק הַמַּחְגֹרֶת,
עוֹד הַדֶּרֶךְ אֵלֵינוּ קוֹרְאָה.
עוֹד זַמֵּר תְּזַמֵּר הַצִּפֹּרֶת
זֶמֶר שִׁיר גַּם בְּטוֹב גַּם בְּרַע.
וּבְהַדְּקֵנוּ, אַחִים, הַמַּחְגֹּרֶת,
נַעֲנֶה לָהּ בְּשִׁיר הַשּׁוּרָה:

צַעֲדִי, הַשּׁוּרָה, הָלְאָה הָלְאָה...
מקור: "מרדכי זעירא : 111 שירים" , מרכז לתרבות ולחינוך (ספרייה מוסיקלית ע"ש נסימוב 116) , תש"ך 1960 , 124 –125

הקלטות (5)

הקלטה היסטורית ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2001
מקור: תקליטור של חבורת שהם
נכלל בתקליטור: שירים היוצאים מהלב 2
הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 16.4.1997
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 01:52:21)
0:00 0:00
הקלטה: רותי פריד
שנת הקלטה: 27.11.2008
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:30:51)

על השיר

ר' השיר בלחן נוביקוב.

מאיר נוי מתעד בכרטסתו את דברי שרה זעירא לדן אלמגור ב-23.7.1975:

נתן אלתרמן כתב את המילים בקפה "אררט". שרה זעירא העבירה אותן למרדכי זעירא בסרפנד [צריפין], שם כתב את הלחן בלילה לאור נר בקופסת שימורים.

מספרת הגולשת עדה ברקאי:

השיר נכתב ב-1942, שנה לאחר הקמת הפלמ"ח. כנערה בתל אביב בשנים 1947-1946 ושייכת לחג"ם (חינוך גופני מורחב), אני זוכרת שאסור היה להגיד "הגנה" בקול רם, בוודאי לא ברחוב, כי הבריטים ישמעו... אלתרמן משתמש במילה "השורה" שהיה אז כינוי רווח להגנה; גם התיאור "אלמונית, אפורה" מתאים לתיאור ארגון ההגנה. אין, ככל הידוע לי, המנון רשמי לארגון (דבר מוזר כשלעצמו), אך בסוף שנות הארבעים הייתה הנחה מקובלת כי שיר זה הוא המנון ההגנה.

ביצועים נוספים:

האחים והאחיות

נגה אשד, מתוך אירוע שהוקדש למאה שנה להגנה ולמאורעות תל-חי במסגרת סדרת ערבי הזמר "לדעת את השיר" בעריכת יהודה בלכר (7.3.2020).

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם