מילים (3 גרסאות)

בִּמְדִינַת הַגַּמָּדִים
רַעַשׁ, מְהוּמָה:
הַצָּבָא לָבוּשׁ מַדִּים
יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה.

וּבְרֹאשׁ הַגְּדוּד צוֹעֵד
אֶצְבְּעוֹנִי הַמְּפַקֵּד:
הוּא חָבוּשׁ קוֹבַע פְּלָדָה
וּבְיָדוֹ סִכָּה חַדָּה.

לָה לַ-לַ-לַ...

אַחֲרָיו הַפָּרָשִׁים
רְכוּבִים עַל פַּרְעוֹשִׁים,
מְמַלְּאִים חֲלַל אֲוִיר
בִּשְׁרִיקוֹת וּבְקוֹל שִׁיר.

הַמְּתוֹפֵף מַכֶּה בְּעֹז
עַל חֲצִי קְלִפַּת אֱגוֹז,
וְיָשִׁיר מַה טּוֹב וּמָה:
צֵאת יַחְדָּיו לַמִּלְחָמָה.

לָה לַ-לַ-לַ...

עִם חֲשֵׁכָה עֲפִיפוֹן
טָס מַמָּשׁ כַּאֲוִירוֹן,
וּמֵאִיר לְכָל נַנָּס
אֶת הַדֶּרֶךְ בְּפָנָס.

בִּמְדִינַת הַגַּמָּדִים
תַּם עִם עֶרֶב קוֹל שָׁאוֹן
הַצָּבָא פּוֹשֵׁט מַדִּים
וְכֻלָּם שׁוֹכְבִים לִישֹׁן.

לָה לָה לָה לָה...
מקור: "יצחק לוי : קובץ שירים" , צל וצליל , כנראה 1954 , 39
בִּמְדִינַת הַיְּהוּדִים
רַעַשׁ מְהוּמָה
הַצָּבָא לוֹבֵשׁ מַדִּים
יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה

וּבְרֹאשׁ הַגְּדוּד צוֹעֵד
בֶּן-גּוּרְיוֹן הַמְּפַקֵּד
לִקְרָאתוֹ כְּמוֹ זָנָב
עַבְּדוּל נָאצֶר הַגַּנָּב.

לָה לַ-לַ-לַ...

בִּמְדִינַת הַיְּהוּדִים...

לִקְרָאתוֹ צוֹעֲדִים בַּסָּךְ
עַבְּדוּל נָאצֶר וְחַיָּלָיו
הֵם הוֹלְכִים וּמַשְׁוִיצִים
כְּמוֹ חַיָּלִים אַמִּיצִים.

לָה לַ-לַ-לַ...
...
הוּא חוֹבֵשׁ כּוֹבַע פְּלָדָה
בְּיָדוֹ סִכָּה חָדָה

...
בַּשָּׁמַיִם שְׁפִיפוֹן
טָס מַמָּשׁ כַּאֲוִירוֹן
[בית זה לפני "המתופף..."]
מקור: "ילקוט הילד" , תש"ה 1945 , 152

הקלטות (8)

הקלטה היסטורית ביצוע
0:00 0:00
הקלטה היסטורית ביצוע
0:00 0:00
ליווי: רביעיית אנדרה
שנת הקלטה: 1953
הקלטה היסטורית ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: מקס למפל
שנת הקלטה: 2.11.1953

אנו מתנצלים על מספר שיבושים במהלך ההקלטה

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: בני נגרי
שנת הקלטה: 1975
נכלל בתקליט: 30 להיטים לפעוטות
0:00 0:00
עיבוד: משה וילנסקי
פסנתר: משה וילנסקי
שנת הקלטה: 1949
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: שמואל פאר
שנת הקלטה: 1965
נכלל בתקליטון: אבא שלי
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1984
מקור: קלטת ביתית
שנת הקלטה: 28.4.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

ביצוע לגרסה ההיתולית

על השיר

הטקסט נדפס ב"דבר לילדים" כרך ט', חוברת 19, 1.10.1940 ונדפס שוב בקובץ שירי המשוררת "ינוקא" (תש"ב) באיוריו של נחום גוטמן.

משה נועם מספר:

יצחק לוי היה המורה שלי לזמרה בכיתה ו'; הוא היה גאה מאוד ב"במדינת הגמדים", וסיפר לנו כי להלחין אותו היה כל-כך קל - חמש דקות.


אלה אמיתן מספרת על נסיבות כתיבת השיר:

היה זה באמצע מלחמת-העולם השניה, ואני אז חיילת הא.ט.ס. [חיל-העזר לנשים בצבא הבריטי]. באחד מימי החופשה באתי לבקר ידידים, ובביתם פגשתי ילד כבן שנה ורבע, ילד רגיל, שמנמן; אך מה שמשך את מבטי היה אופן ההליכה שלו. שלא כדרך תינוקות אחרים, שהולכים בהיסוס ובאי-בטחון - צעד ילד זה בבטחה, כאילו היה מפקד. ובאווירת המלחמה ששררה אז תיארתי לי, שאילו הוכרזה מלחמה בארץ-הגמדים, היה המפקד שלהם צועד כמו ילד זה. כעבור ימים אחדים חיברתי את השיר "במדינת הגמדים", שפורסם ב'דבר לילדים' וזכה מיד לפופולאריות גדולה. [...] לדעתי כתבתי שירים העולים על "במדינת הגמדים"; אך נראה שצודקת האימרה כי ספרים ויצירות יש להם מזל משלהם. ('מעריב', 2.8.1979).

הציטוט לקוח מספרו של אוריאל אופק, "ספרות הילדים העברית 1900-1948".

ראו בבלוג הספרייה הלאומית את הטור השלם בלוויית איורים ותמונת ההדפסה המקורית של השיר מתוך "דבר לילדים".


ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (4)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם