הליכה לקיסריה

העתקת מילות השיר

אֵלִי, אֵלִי שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם הַחוֹל וְהַיָּם, רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם, בְּרַק הַשָּׁמַיִם, תְּפִלַּת הָאָדָם. אלי, אלי שלוא יגמר לעולם החול והים, רשרוש של המים, ברק השמים, תפילת האדם.
מילים: חנה סנש
לחן: דוד זהבי
הלחנה: 29.10.1945

אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.


אלי, אלי
שלוא יגמר לעולם
החול והים,
רשרוש של המים,
ברק השמים,
תפילת האדם.




 פרטים נוספים


מתוך הספר "ללא שפה" (1978)   העתקת מילות השיר

 



אֵלִי, שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.
אלי שלא ייגמר לעולם
החול והים
רשרוש של המים
ברק השמים
תפילת האדם




 פרטים נוספים


הנוסח המקורי (אוגוסט 1945)   העתקת מילות השיר

 



אֵלִי, שֶׁלֹּא יִפָּסֵק לְעוֹלָם:
הַחוֹל וְהַיָּם,
זִמְזוּם הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם, –
הָאֱמוּן בָּאָדָם.
אלי, שלא ייפסק לעולם
החול והים
זמזום המים
ברק השמים
האמון באדם




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

שמעון ישראלי 
עיבוד: שמעון כהן
ניצוח: אריה לבנון
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 20.10.1964

שמעון ישראלי הקליט את השיר גם בעיבוד אחר בתקליט "שירי סתיו".

נכלל בתקליטור: סתם יום של חול: האוסף המשולש
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
הקלטות נוספות

על השיר

שם השיר בכתב היד של חנה סנש "הליכה לקיסריה". בכתב היד של דוד זהבי: "בחוף קיסריה", וכך נדפס בשירונו.

מתוך ציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", עמ' 316:

דוד זהבי סיפר כי הוציא את הטקסט מתוך ספר שירים של חנה סנש והלחין אותו בשנת 1945. הפיץ את השיר בעצמו כשלימד אותו בהתיישבות העובדת ובכינוסים של "הנוער העובד".

אולם המידע שמביא עפר גביש סותר את העדות הזו ומגולל את סיפור גילוי השיר [נערך על-ידי זֶמֶרֶשֶׁת]:

ב-1945 וגם לפני כן לא יצא שום ספר של חנה סנש, וכלל לא ידעו שהיא כתבה. ראובן דפני הביא לטבנקין פתק שנתנה לו סנש רגע לפני שיצאה לעבור את הגבול להונגריה ובו השיר "אשרי הגפרור" [קראו שם את הסיפור המלא – זֶמֶרֶשֶׁת]. טבנקין התרגש ומסר את הפתק למשה ברסלבסקי, כנראה במסגרת הכנת חוברת זכרון לחנה סנש (אולי מכאן טעותו של זהבי בעדות הנ"ל).

ברסלבסקי אמר שלא ייתכן שמי שכתבה שיר כזה לא כתבה עוד ויצא לחפש. הוא נסע לשדות ים וביקש דברים נוספים שכתבה. הם לא הבינו על מה הוא מדבר. "לא ידענו שחנה כותבת" יגידו לי בשדות ים. לבסוף מצא את בני, שהיה אז אחראי על המכבסה, ובני אמר לו שלפני שנסעה חנה לשליחותה הייתה צריכה לפנות את חדרה ואת הדברים נתנה למשמרת אצלו במכבסה (המקור – שיחות שלי עם בני). אבל גם בני לא ידע על שום שירים נוספים. הם הלכו למזוודה שהשאירה חנה (במכבסה או אצל חברה שקיבלה את הדברים מבני) ומצאו שתי חבילות, האחת בהונגרית והאחת בעברית. שם היה אוצר אדיר של יצירה עם כל מה שאנו מכירים היום מכתביה של חנה סנש. בין השאר היה חבוי גם "הליכה לקיסריה".

נמצאו כמה נוסחים לשיר והתקיים ויכוח גדול סביב אותנטיות הנוסחים השונים. במהלך הוויכוח עלתה אפילו טענה שלא סנש כתבה את השיר אלא העתיקה אותו ושינתה. כיום ברור שהיא זו שכתבה ופשוט שמרה על הגרסאות שבתהליך הכתיבה.

הנוסח שפורסם ראשון (אוגוסט 1945) היה בביטאון שנקרא "ים":

זהו הנוסח שנמצא ביומנה של סנש, אך הוא אינו האחרון שכתבה. בטרם יצאה לשליחות העתיקה שירים שונים למחברת נפרדת בשם "ללא שפה." היא נתנה את המחברת לחברה (במקורות מסוימים נכתב שהיא מקיבוץ חצור, אך ייתכן שבעת מסירת הדברים הייתה עדין חברת שדות ים ולאר מכן עברה לחצור. די ברור לי מכל התחקירים שהמחברת נמצאה בשדות ים) ושם מופיע השיר בגרסה הידועה לנו. כנראה שזו המחברת שמצא ברסלבסקי במכבסה (או מתחת למיטת החברה) בשדות ים.

ברסלבי הביא את שני השירים לדוד זהבי, חבר קיבוצו נען, שהלחין אותם – כפי שאכן מסופר – בהינף קולמוס (ראשון "אשרי הגפרור" וכעבור יומיים "הליכה לקיסריה").

המידע שהבאתי נאסף משיחות שלי בקיבוץ שדות ים, שיחות עם דפנה זהבי (כלתו של המלחין), עם בנו של גיורא סנש (אחיה של חנה), מקריאה במספר אתרים, מצפייה בראיונות מצולמים ובאחרונה מקריאה בספרו של מוטי זעירא "כמו קול של הלב" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 116-117).

בנוסח טקסט מועתק (מנוקד) בכתב יד בארכיון דוד זהבי, הנוסח הוא המוכר לנו למעט המילה "ייגמר" שעדיין רשומה "ייפסק", מחוקה ומוחלפת ב"ייגמר". אפשר ששינוי זה נערך בידי זהבי עצמו. בנוסח זה המילה "אלי" רק פעם אחת, ונראה שההכפלה אכן מאת זהבי. הכותרת: בחוף קיסריה.

השיר נדפס עם תווים בעיתון "במעלה" בתאריך 15.11.1946.

השיר המולחן נכלל (לצד "אשרי הגפרור") במחזה "הסנה הבוער" מאת אהרון מגד (1954).

ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים: עיבוד למקהלה  

עיבוד מאת: שלמה עומר






תווים: עיבוד למקהלה ולפסנתר  

עיבוד מאת: שמעון בן-עמי



עריכה דיגיטלית: אייל רונאל

מילים ותווים  

הפרסום הראשון של התווים כפי שנדפס בעיתון "במעלה".

מקור: "מחברות מאיר נוי", עמוד 41 הד' [סדרת מחברות עם תווים] 1




תווים  


תיווי: הלל אילת
תגיות




עדכון אחרון: 26.03.2024 01:57:30


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: