הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
הליכה לקיסריה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חנה סנש
לחן: דוד זהבי

אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.

אלי, אלי
שלוא יגמר לעולם
החול והים,
רשרוש של המים,
ברק השמים,
תפילת האדם.


 פרטים נוספים


הנוסח המקורי

אלי אלי
שלא ייפסק לעולם
החול והים
זמזום המים
ברק השמים
האמון באדם
ביצוע: מקהלת קול-ישראל לנוער

ניצוח: צבי בן פורת



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מרים אביגל (ליאון)
עיבוד: גיל אלדמע
שנת הקלטה: 1961

עם הלהקה העממית של קול-ישראל
מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית
 



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: תלמידי בית הספר במעגן-מיכאל
שנת הקלטה: 1971
שרים: מקהלת כיתות ח'-ט'
ניצוח וניהול מוזיקלי: בינה כרמי

הקלטה מקומית שבוצעה במכשיר הקלטה ביתי.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מירה זכאי
עיבוד: מנחם ויזנברג
שנת הקלטה: 1990
נכלל בתקליטור: שיר ארץ



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: יונית שקד-גולן
עיבוד: איתי רוזנבאום
שנת הקלטה: 2003
נכלל בתקליטור: יונית שקד-גולן

מתוך ערב מחווה לדוד זהבי במסגרת פסטיבל "צלילים במדבר", 26.12.2003.
 



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חני ריקרדו
עיבוד: מנחם ויזנברג
שנת הקלטה: 2006


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חגי רחביה
עיבוד: חגי רחביה
נכלל בתקליטור: "בואו נעשה לנו חג"

ביצוע אינסטרומנטלי (גיטרה)



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: דנדי (דן) ידין
עיבוד: ישראל בן-חיים
שנת הקלטה: 2007
מקור: התקליטור "ערב עם דנדי"


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: מרים לויטין
שנת הקלטה: שנות השבעים
מקור: קלטת ביתית - הומרה בארכיון הצליל, הספרייה הלאומית


פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 18.6.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 18
צוותא ת"א, 18.6.2010
הובלת שירה וגיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
הקלטה: שי דרורי


על השיר

מתוך ציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", עמ' 316:

דוד זהבי סיפר כי הוציא את הטקסט מתוך ספר שירים של חנה סנש והלחין אותו בשנת 1945. הפיץ את השיר בעצמו כשלימד אותו בהתיישבות העובדת ובכינוסים של "הנוער העובד".

אולם המידע שמביא עפר גביש סותר את העדות הזו ומגולל את סיפור גילוי השיר [נערך על-ידי זֶמֶרֶשֶׁת]:

ב-1945 וגם לפני כן לא יצא שום ספר של חנה סנש, וכלל לא ידעו שהיא כתבה. ראובן דפני הביא לטבנקין פתק שנתנה לו סנש רגע לפני שיצאה לעבור את הגבול להונגריה ובו השיר "אשרי הגפרור" [קראו שם את הסיפור המלא – זֶמֶרֶשֶׁת]. טבנקין התרגש ומסר את הפתק למשה ברסלבסקי, כנראה במסגרת הכנת חוברת זכרון לחנה סנש (אולי מכאן טעותו של זהבי בעדות הנ"ל).

ברסלבסקי אמר שלא ייתכן שמי שכתבה שיר כזה לא כתבה עוד ויצא לחפש. הוא נסע לשדות ים וביקש דברים נוספים שכתבה. הם לא הבינו על מה הוא מדבר. "לא ידענו שחנה כותבת" יגידו לי בשדות ים. לבסוף מצא את בני, שהיה אז אחראי על המכבסה, ובני אמר לו שלפני שנסעה חנה לשליחותה הייתה צריכה לפנות את חדרה ואת הדברים נתנה למשמרת אצלו במכבסה (המקור – שיחות שלי עם בני). אבל גם בני לא ידע על שום שירים נוספים. הם הלכו למזוודה שהשאירה חנה (במכבסה או אצל חברה שקיבלה את הדברים מבני) ומצאו שתי חבילות, האחת בהונגרית והאחת בעברית. שם היה אוצר אדיר של יצירה עם כל מה שאנו מכירים היום מכתביה של חנה סנש. בין השאר היה חבוי גם "הליכה לקיסריה".

נמצאו כמה נוסחים לשיר והתקיים ויכוח גדול סביב אותנטיות הנוסחים השונים. במהלך הוויכוח עלתה אפילו טענה שלא סנש כתבה את השיר אלא העתיקה אותו ושינתה. כיום ברור שהיא זו שכתבה ופשוט שמרה על הגרסאות שבתהליך הכתיבה.

הנוסח שפורסם ראשון (אוגוסט 1945) היה בביטאון שנקרא "ים":

זהו הנוסח שנמצא ביומנה של סנש, אך הוא אינו האחרון שכתבה. בטרם יצאה לשליחות העתיקה שירים שונים למחברת נפרדת בשם "ללא שפה." היא נתנה את המחברת לחברה (במקורות מסוימים נכתב שהיא מקיבוץ חצור, אך ייתכן שבעת מסירת הדברים הייתה עדין חברת שדות ים ולאר מכן עברה לחצור. די ברור לי מכל התחקירים שהמחברת נמצאה בשדות ים) ושם מופיע השיר בגרסה הידועה לנו. כנראה שזו המחברת שמצא ברסלבסקי במכבסה (או מתחת למיטת החברה) בשדות ים.

ברסלבי הביא את שני השירים לדוד זהבי, חבר קיבוצו נען, שהלחין אותם – כפי שאכן מסופר – בהינף קולמוס (ראשון "אשרי הגפרור" וכעבור יומיים "הליכה לקיסריה").

המידע שהבאתי נאסף משיחות שלי בקיבוץ שדות ים, שיחות עם דפנה זהבי (כלתו של המלחין), עם בנו של גיורא סנש (אחיה של חנה), מקריאה במספר אתרים, מצפייה בראיונות מצולמים ובאחרונה מקריאה בספרו של מוטי זעירא "כמו קול של הלב" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 116-117).

השיר המולחן נכלל (לצד "אשרי הגפרור") במחזה "הסנה הבוער" מאת אהרון מגד (1954).

ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

עיבוד לפסנתר ולמקהלה

עיבוד למקהלה בליווי פסנתר מאת שמעון בן-עמי.



עריכה דיגיטלית: אייל רונאל
תגיות

משירי תנועות הנוער   יום הזיכרון לשואה ולגבורה   ים   ערים, יישובים ואזורים בארץ   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם