הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
תכול המטפחת

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: יאקוב (קובה) גאליצקי
תרגום/נוסח עברי: אברהם שלונסקי
לחן: יז'י פטרסבורסקי
כתיבה: 1940
הלחנה: 1939

טֹהַר וּתְכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
לֶטֶף וְרֹךְ שֶׁל הַיָּד
אַתְּ אָז אָמַרְתְּ לִי:
לֹא, לֹא אֶשְׁכַּח עוֹד
אֶת פְּגִישָׁתֵנוּ לָעַד.

וַיְהִי הַיּוֹם
וְאָנוּ נִפְרַדְנוּ פִּתְאֹם.
תְּכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
קָרְטוֹב שֶׁל נַחַת,
גָּז וְעָבַר הַחֲלוֹם.

תַּמּוּ הַקֹּר וְהַדֶּלֶף,
תְּכֵלֶת וָאוֹר מִסָּבִיב
בֹּקֶר וְשֶׁמֶשׁ
לַיְלָה וְאֶמֶשׁ
אֶלֶף כּוֹכְבֵי הָאָבִיב.

וַיְהִי הַיּוֹם
וְאָנוּ נִפְגַּשְׁנוּ פִּתְאֹם.
תְּכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
קָרְטוֹב שֶׁל נַחַת,
וְנִתְגַּשֵׁם הַחֲלוֹם.
טוהר ותכול המטפחת,
לטף ורוך של היד
את אז אמרת לי:
לא אשכח עוד
את פגישתנו לעד.

ויהי היום ואנו נפרדנו פתאום,
תכול המטפחת,
קורטוב של נחת,
גז ועבר החלום

תמו הקור והדלף,
תכלת ואור מסביב
בוקר ושמש
לילה ואלף
אלף כוכבי האביב.

ויהי היום
ואנו נפגשנו פתאום.
תכול המטפחת
קורטוב של נחת
ונתגשם החלום.


 פרטים נוספים


גרסת תכנית ההצגה "שי לחייל"

טֹהַר וכחול למטפחת,
לֶטֶף וְרֹךְ שֶׁל הַיָּד
אַתְּ אָז אָמַרְתְּ לִי:
לֹא, לֹא אֶשְׁכַּח עוֹד
אֶת פגישותינו לָעַד.

וַיְהִי הַיּוֹם
אנו נִפְרַדְנוּ פִּתְאֹם.
אי הַמִּטְפַּחַת,
קָרְטוֹב שֶׁל נַחַת,
אי הוא, איה הַחֲלוֹם.

תַּמּוּ הַקֹּר וְהַדֶּלֶף,
תְּכֵלֶת וָאוֹר מִסָּבִיב
בֹּקֶר וְשֶׁמֶשׁ
לַיְלָה ואלף
אֶלֶף כּוֹכְבֵי הָאָבִיב.

ושוב הַיּוֹם
אנו נִפְגַּשְׁנוּ פִּתְאֹם.
כחול הַמִּטְפַּחַת,
קָרְטוֹב שֶׁל נַחַת,
וְנִתְגַּשֵׁם הַחֲלוֹם.


 פרטים נוספים


גרסת 1000 זמר ועוד זמר

טֹהַר וּתְכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
לֶטֶף וְרֹךְ שֶׁל הַיָּד
אַתְּ אָז אָמַרְתְּ לִי:
לֹא, לֹא אֶשְׁכַּח עוֹד
אֶת פְּגִישָׁתֵנוּ לָעַד.

וַיְהִי הַיּוֹם
וְאָנוּ נִפְרַדְנוּ פִּתְאֹם.
תְּכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
קָרְטוֹב שֶׁל נַחַת,
ויתגשם הַחֲלוֹם.

תַּמּוּ הַקֹּר וְהַדֶּלֶף,
שמש וָאוֹר מִסָּבִיב
בֹּקֶר וערב
לַיְלָה ואלף
אֶלֶף כּוֹכְבֵי הָאָבִיב.

ושוב הַיּוֹם
וְאָנוּ נִפְגַּשְׁנוּ פִּתְאֹם.
תְּכוֹל הַמִּטְפַּחַת,
קָרְטוֹב שֶׁל נַחַת,
וְנִתְגַּשֵׁם הַחֲלוֹם.


 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (רוסית)

Синий платочек (מטפחת כחולה)

Синенький, скромный платочек
Падал с опущенных плеч.
Ты говорила, что не забудешь
Ласковых радостных встреч.

Порой ночной
Ты распрощалась со мной,
Нет прежних ночек, где ж ты, платочек,
Милый, желанный, родной?

Кончилась зимняя стужа,
Даль голубая ясна.
Сердце согрето, верится в лето,
Солнцем ласкает весна.

И вновь весной
Под знакомой тенистой сосной
Мелькнет, как цветочек,
Синий платочек,
Милый, желанный, родной.


 פרטים נוספים


הגרסה המלחמתית עם התוספת של מאקסימוב

Синий платочек (מטפחת כחולה)

Синенький скромный платочек
Падал с опущенных плеч.
Ты говорила, что не забудешь
Ласковых, радостных встреч.

Порой ночной
Мы распрощались с тобой...
Нет больше ночек!
Где ты платочек,
Милый, желанный, родной?

Помню, как в памятный вечер
Падал платочек твой с плеч,
Как провожала и обещала
Синий платочек сберечь.

И пусть со мной
Нет сегодня любимой, родной,
Знаю, с любовью ты к изголовью
Прячешь платок голубой.

Письма твои получая,
Слышу я голос живой.
И между строчек синий платочек
Снова встает предо мной.

И часто в бой
Провожает меня облик твой,
Чувствую, рядом с любящим взглядом
Ты постоянно со мной.

Сколько заветных платочков
Носим в шинелях с собой!
Нежные речи, девичьи плечи
Помним в страде боевой.

За них, родных,
Желанных, любимых таких,
Строчит пулеметчик за синий платочек,
Что был на плечах дорогих.


 פרטים נוספים


מקור המנגינה בשיר פולני זה

Niebieska chusteczka (מטפחת כחולה)

Mała niebieska chusteczka,
Którą pamiętam sprzed lat,
Moja dzieweczka i ta chusteczka
Mgłą przesłoniły mi świat.

Czy tu, czy tam,
Po świecie błąkam się sam,
Tylko blękitna, twoją chusteczkę
Jako pamiątkę dziś mam.

Mała niebieska chusteczka,
Mokra już była od łez,
Kiedym na wojnę z twego miasteczka
Odjeżdżał na świata kres.

Czy tu, czy tam ...

Nie trzeba wracać do wspomnień,
Ból serca ukoi czas,
Naszej gorącej miłości płomień
Dawno na zawsze już zgasł.

Czy tu, czy tam ...


 פרטים נוספים
ביצוע: טובה פירון
שנת הקלטה: 1945


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: טובה פירון
שנת הקלטה: 1945/1952

למיטב ידיעתנו, השיר הוקלט פעמיים: ב-1945 וב-1952. הביצוע הזה הוקלט ככל-הנראה ב-1952 (בליווי תזמורת "מקולית"), אך אין לנו ודאות לכך.

בבית השלישי פירון שרה "לילה וְאֶלֶף" (במקום "לילה וְאֶמֶשׁ"), שיבוש שהוקלט מאוחר יותר על-ידי מבצעים רבים.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: איזי הוד
שנת הקלטה: 2014

הביצוע תואם מילה במילה את ששלונסקי כתב. (לילה ואמש)



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: איזבלה יורייבה

ביצוע הגרסה הרוסית הראשונה (גאליצקי)



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: קלאודיה שולז'נקו

ביצוע הגרסה הרוסית המלחמתית (עם התוספת של מאקסימוב)

על השיר

את המידע על שיר המקור הרוסי מסכם אלי סט, בהתבססו בעיקר על מאמרו של המומחה לזמר הרוסי יורי ביריוקוב. תודה לאורי יעקובוביץ' ולצבי (גרימי) גלעד על חלקם:

השיר הוא תרגום לעברית של Синий платочек ("מטפחת כחולה"), שהיא הגרסה הרוסית הראשונה שכתב קובה גאליצקי ב- 1940 למנגינת השיר הפולני Mała błękitna chusteczka ("מטפחת כחולה קטנה"). את השיר הפולני כתבו ב-1939 צמד היוצרים הפולנים יז'י פטרסבורסקי, מלחין ופסנתרן, והמשורר ארתור טור.

ב-1940 עבר פטרסבורסקי מפולין הכבושה ע"י הנאצים לברית-המועצות, שם הופיע עם תזמורתו "ג'אז כחול". המחזאי והמשורר קובה גאליצקי שמע את התזמורת בהופעתה בתיאטרון "הרמיטאז'" במוסקבה ותוך כדי ההופעה חיבר את הבית שהיווה בסיס ל"מטפחת כחולה". סביר להניח, כפי שציין צבי (גרימי) גלעד, שגאליצקי ידע ששם השיר שלחנו התנגן הוא "מטפחת כחולה קטנה", וסביב שם זה רקם את גרסתו ברוסית.

גאליצקי הציג את הבית שכתב בפני פטרסבורסקי, זה נתן את אישורו וגאליצקי השלים את גרסתו. הראשון שביצע גרסה זו היה הזמר סטאניסלאב לנדאו (1912-1992). עד מהרה זמרים נוספים כללו את השיר ברפרטואר שלהם וביניהם איזאבלה יורייבה (ר' לעיל) וואדים קוזין.

אחרי הצטרפות בריה"מ למלחמה הופיעו לשיר גרסאות מלחמתיות, ביניהן הומוריסטיות, שאינן קשורות לטקסט המקורי. המפורסמת בהן היא גרסה שמחברה אינו ידוע ושמתחילה במילים: "בעשרים ושניים ביוני / בשעה ארבע בדיוק / קייב הופצצה / וכך הודיעו לנו על תחילת המלחמה". בין הזמרים שביצעו גרסאות מלחמתיות באותה תקופה בולטת לידיה רוסלאנובה. 

לשיא הפופולאריות הגיע השיר רק אחרי אביב 1942. באפריל באותה שנה הופיעה הזמרת קלאוודיה שולז'נקו בחזית וולקוב (ליד לנינגראד), ואת הופעתה סיקר כתבו של העיתון הצבאי "במערכה מכרעת", סגן מיכאיל מאקסימוב. לאחר ההופעה פגש מאקסימוב את שולז'נקו והציע לה לצרף לרפרטואר הופעותיה את "מטפחת כחולה", שהיה כבר פופולארי בין החיילים. שולז'נקו אמרה שהמילים אינן מתאימות לזמן מלחמה וכשהבינה שמאקסימוב כותב שירים הציעה לו לשכתב את השיר. מאקסימוב שכתב את השיר באותו לילה. על פי חלק מהמקורות שולז'נקו הכניסה תיקונים משלה ומאז לא החמיצה הזדמנות לשיר אותו. בנובמבר 1942 צולמה שולז'נקו כשהיא מבצעת את השיר עבור סרט הקולנוע "קונצרט לחזית (1942)" ומאז שמהּ הפך להיות מזוהה עם השיר. על קברה שבמוסקבה חקוקה מטפחת כחולה.

 מוסיף עמוס רודנר:

לפי ההסטוריון אנטוני ביוור, השיר היה כל כך פופולרי בצבא האדום עד שהחיילים היו מסתערים בקריאה: "זא רוֹדינוּ! זא סטלינא! זא סיני-פלאטוֹצֶ'ק! הוּרָה!"
(למען המולדת! למען סטלין! למען המטפחת הכחולה! הידד!)

השיר תורגם ע"י שלונסקי ב 1944 לפי הזמנת תיאטרון 'המטאטא' עבור ההצגה 'שי לחייל', בה שרה אותו טובה פירון. כפי שניתן לראות מהשוואת גרסאות המילים (לעיל) וכפי שהבחין בכך צבי (גרימי) גלעד, שלונסקי עצמו שינה את הגרסה הראשונה (שהופיעה בתכנית ההצגה "שי לחייל"). מאוחר יותר שובשה השורה "גז ועבר החלום" ומבצעים הקליטו אותה דוקא בצורתה הראשונה - "ויתגשם החלום" או בצורה שונה לחלוטין - "תם ונשלם החלום" וכן שובש הבית שמתחיל במילים: "תמו הקור והדלף": הצרוף "תכלת ואור מסביב" הוקלט לעתים כ"שמש ואור מסביב", הצרוף "בוקר ושמש" שובש לעתים ל"בוקר וערב" והצרוף "לילה ואמש" שובש לעתים ל"לילה ואלף". (רשימת השיבושים אינה מלאה).  

בתכניית "שי לחייל" (ר' צילום להלן), תכנית "המטאטא" שבה בוצע השיר לראשונה בעברית רשום (כנראה בטעות) נ. רסקין כמחבר המילים של השיר הרוסי.

קיים ספק מה לגבי מחברו של השיר הפולני המקורי. קראו על כך ב"סיפור שיר" להלן.

עוד על השיר ניתן לקרוא בבלוג של פרופ' דוד אסף.

ביצועים נוספים:

 

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

סיפור שיר

על מטפחות כחולות בשירים רוסיים מספר אלי סט:

על פי "עונ"ש", הבלוג של פרופ' דוד אסף: "שלונסקי עצמו חזר למוטיב המטפחת הכחולה גם בשיר אחר שלו שהושר באותה תוכנית - "שלום עירי נוחמה" (הכוונה לתכנית "שי לחייל" של תיאטרון "המטאטא", משנת 1944, שבה הושרו גם "תכול המטפחת" וגם "שלום עירי נוחמה") ואמנם הפזמון של "שלום עירי נוחמה", בתרגומו של שלונסקי מסתיים במילים: "מטפחת כחולה מרחוק". שלונסקי נהג לדייק בתרגומו; האם במקרה זה הוא חרג ממנהגו? התשובה שלילית: המטפחת הכחולה מופיעה בסוף הפזמון של Вечер на рейде ("ערב במעגן"), שירו של אלכסנדר צ'ורקין, שהוא המקור של "שלום עירי נוחמה". למעשה, השורה המקורית במדויק היא Знакомый платок голубой ("המטפחת הכחולה המוכרת"). ניתן לשער שכשצ'ורקין כתב מילים אלו ב-1941, הוא רמז ל- Синий платочек ("מטפחת כחולה"), גרסתו הרוסית של קובה גאליצקי שהיא המקור של "תכול המטפחת", שחוברה כשנה קודם (1940) וכבר הייתה פופולארית. אבל גם שירו של גאליצקי אינו "האב הקדמון" של שירים בהם פרידה קשורה למטפחת כחולה.

השיר הפולני Mała niebieska chusteczka ("מטפחת כחולה קטנה") של ארתור טור הולחן ע"י יז'י פטרבורסקי ב-1939. אבל גם שיר זה אינו האב הקדמון. למיטב ידיעתנו האב הקדמון הוא השיר העממי Ехали цыгане ("יצאו הצוענים") שלא ידוע מתי נכתב, אבל ברור ששנים קודם. השיר המקורי מספר על פרידה טראגית שאין בצדה תקווה: "כשהצוענים יצאו / הם עצרו תחת עץ תפוח / ושם בחור צעיר / עם חולצה אדומה / וכל כך יפה / הצטרף אליהם / ואיבד את הרחוב / את בית ילדותו / ואישה עם מטפחת כחולה..." אגב, לפי לחנו של "יצאו הצוענים" כתב אריה אורי את שירו "הי עלמות", שלמילותיו אין קשר לטקסט של השיר המקורי.

ב-1970 כתבה המשוררת מארגאריטה אגאשינה את שירה Подари мне платок ("תן לי את מטפחתי"), שהולחן ע"י גריגורי פונומארנקו, וגם הוא מספר על מטפחת כחולה. צפו בביצועה של ליודמילה זיקינה.

מי כתב את שיר המקור הפולני? / אלי סט

מרבית המקורות מייחסים את השיר לארתור טור. בולטים בהם האתר הרוסי a-pesni ואתר השיר הפולני tekstowo שמציג כגרסת השיר המקורי את הגרסה שמופיעה אצלנו בזֶמֶרֶשֶׁת. האחרון מציין שהשיר נכתב ב-1939 ושבאותה שנה ביצע את השיר הזמר ויאצ'סלאב פוג.

בשנת 1957 יצא לאור בארה"ב ספרו של סטנלי לאודן The white baton ("השרביט הלבן"). סטנלי לאודן הוא סטאניסלב לנדאו, שהיה זמר בתזמורת "הג'אז הכחול" של יז'י פטרסבורסקי. תזמורת זו הופיעה בשלהי 1940 בתיאטרון "הרמיטאז'" במוסקבה, שם שמע את השיר יאקוב גאליצקי שחיבר את הגרסה הראשונה של השיר ברוסית. מקורות אחדים (בהם יורי ביריוקוב) מציינים כי מי ששר את השיר באותו ערב היה סטאניסלב לנדאו, אך לא ידוע אם שר בפולנית או ברוסית.

אמנם גאליצקי נחשב כמי שכתב את הגרסה הרוסית הראשונה, אולם ללאודן (על פי ספרו, שם, עמ' 110-111) סיפור שונה לחלוטין, לפיו גם לא ארתור טור כתב את גרסת המילים הפולנית הראשונה. לפי סיפור זה, בתחילת 1940 בעיר ביאליסטוק הוא נפגש בביתו של יו"ר איגוד המוזיקאים של ביאליסטוק עם יז'י פטרסבורסקי ועם שני מוזיקאים (שמותיהם קוארט והנריק). פטרסבורסקי פרש ממשחק הקלפים, ניגן בפסנתר והלחין את מנגינת השיר. בהמשך הוא (לאודן) כתב את גרסת המילים הפולנית ובעזרת פטרסבורסקי התאים אותה למנגינה, ועוד באותו ערב נכתבה גם גרסת מילים ברוסית. לפי לאודן, הביצוע הראשון (משתמע מזה שהיו נוספים) היה בווילנה, ושם השיר בוצע בחלקו בפולנית ובחלקו ברוסית.

סיפורו של לאודן מעורר ספקות אם לא תמיהות: מדוע הסיפור לא סופר עד 1957? מדוע אחרים לא ידעו על כך? מדוע רוב המקורות לא מתייחסים אליו? לא רק שלאודן חשוד מראש באינטרסנטיות (שכן ברור שאם סיפורו יתגלה כאמת, הוא יזכה בתהילה); למרות זאת ולמרות שהוא ביצע את השיר פעמים רבות, הוא לא יודע לצטט את השיר הפולני במלואו, אלא רק לשחזר קטעים ממנו. זה מוזר, משום שלנדאו יודע לספר בפרטי פרטים מה קרה באותו ערב בביאליסטוק, כולל ציטוטים מדויקים מדבריו של פטרסבוסקי כשלנדאו אמר לו שהוא לא מתלהב מהמנגינה.

על אמינות סיפורו של לאודן כותב החוקר גריגורי סוחנו:

Но рассказ Ляудана о создании им польского текста песни не совсем убедителен. Он подобен свидетельству Платона об Атлантиде, похож именно тем, что другими источниками не подтверждается.

אבל הסיפור של יצירת מילות הטקסט הפולני ע"י לאודן לא ממש משכנע. זה כמו עדותו של אפלטון על קיום אטלנטיס ובדומה גם העובדה כי מקורות אחרים אינם תומכים בכך.


תווים





תמונות

השיר כפי שהופיע בתוכנייה של הצגת המטאטא "שי לחייל" ב-1944:



תודה לאורי יעקובוביץ'
תגיות

שירי אהבה   משירי תנועות הנוער   שירים מתורגמים   לחנים רוסיים   תיאטרון ובמה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם