|
מילים: יעקב אורלנד לחן: מרדכי זעירא שנת כתיבה: 1939 צָבָא, צָבָא, מַה טּוֹבוּ אֹהָלֶיךָ!
צָבָא, צָבָא, מָה רַבּוּ חַיָּלֶיךָ! צְעַד, צְעַד, גֵּאֶה וְרַם קוֹמָה, בְּשִׁיר הַמְּגִנִּים עַל הַחוֹמָה! אַרְצִי, אַרְצִי, שְׂאִי שְׁלוֹם בָּנַיִךְ, דָּמֵנוּ לָךְ, חַרְבֵּנוּ לְחַיַּיִךְ! בְּבוֹא הַיּוֹם, לִבֵּנוּ לָךְ נָכוֹן, קַדְּמִינוּ, אֵם, בְּשִׁיר הַנִּצָּחוֹן! צַעַד, לַהַט – דֶּרֶךְ מְסֻלַּעַת. זַעַם, רַעַם – עֹז הַפִּגְיוֹנוֹת. סוּרוּ, גּוּרוּ – הַחֲזִית רוֹקַעַת! דֶּרֶךְ, בֶּרֶךְ – שִׁיר הַלִּגְיוֹנוֹת! וְאִם נִפֹּל – חֲיִי בְּדַם לִבֵּנוּ, פִּרְשִׂי שָׁלוֹם וָאוֹר לְעוֹלָלֵינוּ, הָנִיפִי שׁוּב, הָנִיפִי אֶת דִּגְלֵךְ, כִּי כָּל חַיָּל נוֹפֵל לְמַעֲנֵךְ! כִּי כָּל חַיָּל אוֹהֵב אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת, וְזֹאת יָדוֹ לָנֶצַח לֹא בּוֹגֶדֶת. תְּחִי הַיָּד, שֶׁנִּשְׁבְּעָה לָמוּת עַד אִם יוּנַף הַדֶּגֶל הַשָּׁמוּט! צַעַד, לַהַט...  פרטים נוספים
|
 |
|
|
||||||||||||||||||||||
