הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
ושאבתם מים (לחן עמירן 1)

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מן המקורות
לחן: עמנואל עמירן (פוגצ'וב)

מַיִם, מַיִם בְּשָׂשׂוֹן.

וּשְׁאַבְתֶּם-מַיִם בְּשָׂשׂוֹן
מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.

מַיִם, מַיִם, מַיִם, מַיִם,
הוֹי מַיִם בְּשָׂשׂוֹן!

הֵי, הֵי, הֵי, הֵי,
מַיִם, מַיִם,
מַיִם, מַיִם,
מַיִם, מַיִם בְּשָׂשׂוֹן.
מים, מים בששון.

ושאבתם-מים בששון
ממעייני הישועה.

מים, מים, מים, מים,
הוי מים בששון!

הי, הי, הי, הי,
מים, מים,
מים, מים,
מים, מים בששון.
ביצוע: מקהלת פועלי תל-אביב
עיבוד: מרגלית


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: מרים בן עזרא

ליווי:
אסתר ברגר - אקורדיון, ברוך קליטמן - תוף



פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: גאולה גיל, להקת אורנים צבר
עיבוד: דב זלצר
מקור: "הורה", הד ארצי AN-63-85


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת קול-ישראל לנוער
עיבוד: צבי בן-פורת
שנת הקלטה: 1961

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת קול ציון לגולה
שנת הקלטה: 1950


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת בית רוטשילד
עיבוד: אפי נצר
מקור: תקליטור "ריקודי עם ישראלים", חברת "התקליט"

באדיבות חברת "התקליט".



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אנסמבל קורל
עיבוד: גילה חסיד, צבי שרף

זהו ביצוע משותף לשני שירים: "ושאבתם מים בששון" ו"כי מציון תצא תורה".

העיבוד נכתב במקור עבור הרביעייה הקולית "קו 4" (ששני המעבדים שותפים בה) והוא בוצע לראשונה בערב 70 שנות "הבימה", ינואר 88.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זמרשת

מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי

על השיר

המילים: ישעיה י"ב, ג.

עמנואל עמירן כתב לטקסט זה לחן נוסף. שני הלחנים נכללו בהצגה "האדמה הזאת" (1942) של אהרן אשמן, אך ייתכן שמקור השיר לפחות בלחן זה מוקדם יותר.

על פי גרסה אחת, לחן 1 (בעמוד זה) הוא של עולי רגל ולחן 2 (כאן) הוא של אנשי המקום; על פי גרסה שנייה, מדובר בהבדל בין גרסת ההצגה שהוצגה בירושלים לבין זו שהוצגה בתל אביב. (נשמח לקבל אישוש להסבר הנכון.)

לחן 1 (בעמוד זה) הופיע בדפוס כבר בתרצ"ח. השיר מופיע בפתיחה למחזה בפי ר' ישראל ("בשירה צרודה, נעימה"), ולפי דמותו, נראה שמתאים ששר בלחן ה"גלותי", המפורסם (הנוכחי).

השיר נדפס עם צעדי הריקוד ב"סידרת ריקודי ארץ-ישראל" [מס' 3] בעריכת גרט קאופמן [גורית קדמן], הוצאת לאון המדפיס, 1946. שם מובאות גם תולדות הריקוד:

ריקוד זה הוא יצירה קיבוצית גרידא מארץ-ישראל החדשה. הוא נולד בדגניה, אם הקבוצות, נתגלגל עם הנוער לקרית ענבים בהרי ירושלים, שם נשתנה וקיבל צורה מלוטשת. בכינוס לריקודי עם בדליה בקיץ 1944 הלהיב הריקוד הזה את ציבור הרוקדים שבאו מכל קיבוצי הארץ, ומשם נפוץ ברבים. עתה רוקדים אותו מדן ועד באר-שבע, מרמים ועד גבולות.

צבי פרידהבר, "מחולות העם בישראל" (ארכיון המחול היהודי, חיפה תשכ"ט) עמ' 8–9:

[כנראה בשנים 1944-1943 – זֶמֶרֶשֶׁת] נוצר ... הריקוד "מים מים" בקיבוץ דגניה ב' שבעמק הירדן (לא ברור עדיין מי יצרו, למרות שיש מספר טוענים לזכות זו) לרגל חגיגת שמחת בית השואבה שנחוגה בקיבוץ. אף בריקוד זה הופיעה צעדת היסוד שיכול-חילוף [כמו בריקוד של רבקה שטורמן "הגורן" והריקוד "הבו לנו יין", שאף לגבי יוצרו יש מחלוקת].

שלושת הריקודים "הגורן", "מים מים" ו"הבו לנו יין" הופיעו בכנס דליה הראשון בשנת 1944.

אחת הטוענות לזכות יוצרים על הריקוד היא אלזה י. דבלין (Else I. Dublin). במכתב לעיתון ג'רוזלם פוסט מיום 25.12.1972 (מובא ונדון בדף השיר באתר israeldances.com) היא טענה שהיא חיברה את הריקוד כבר לחג המים בנען בשיתוף יהודה שרת. במקורות רבים ברשת שכנראה נסמכים על עדותה של דבלין, הריקוד מתוארך ל1937, ואכן חג המים בנען חל בשנה זו, ואת החלק האמנותי ערך יהודה שרתוק [שרת], לפי כתבה בעתון דבר מ29.8.1937). אם העדות נכונה, הרי שגם הלחן קדם להצגה לפחות בחמש שנים.

 


האזינו לשיר בביצועים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

עיבוד מאת אהרן שפי

מחרוזת משירי עמנואל עמירן שעיבד אהרן שפי. המחרוזת מכילה עיבודים לשירים הבאים:

  • גולו אבן גלל
  • ושאבתם מים (בשני הלחנים של עמירן)
  • כי מציון תצא תורה
הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת ashefi@012.net.il.
תגיות

מקהלות   מן המקורות   סוכות, שמחת תורה, שמחת בית השואבה   תיאטרון ובמה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם