ושאבתם מים (לחן עמירן - לחן מוקדם)

העתקת מילות השיר

וּשְׁאַבְתֶּם-מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.ושאבתם-מים בששון ממעיני הישועה.
מילים: מן המקורות
לחן: עמנואל עמירן (פוגצ'וב)
הלחנה: 1933

וּשְׁאַבְתֶּם-מַיִם בְּשָׂשׂוֹן
מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.
ושאבתם-מים בששון
ממעיני הישועה.




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

מרים אביגל (ליאון) 
שנת הקלטה: 1960
מקור: תקליט מסחרי "שירי ילדים לגן ילדים וכיתות א-ב" AN43-48 בחברת הד ארצי
הקלטות נוספות

על השיר

המילים מתוך ישעיה י"ב, ג'.

בתוכנית רדיו מ-1984, שבה ראיין אהוד מנור את עמנואל עמירן, סיפר האחרון כי את הלחן הזה חיבר בשנת 1933 להצגה [למעשה מסכת] שהועלתה בירושלים לכבוד שמחת בית השואבה בבימוי זאב ברבן. לחן זה נדפס בשירון "שאו זמרה" (תרצ"ח), עמ' 28.

עמנואל עמירן כתב לטקסט זה לחן נוסף, מוכר יותר. ראו להלן "סיפור שיר" על נסיבות חיבור שני הלחנים.

רבקה שטורמן חיברה לשיר ריקוד.

בחוברת "הבה נרקודה" א' משנת תש"ט מותאם הלחן למילים של "תל אביביה" (ימינה ימינה שמאלה שמאל).


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

הקלטה: עיבוד מאת אהרן שפי  

מחרוזת משירי עמנואל עמירן שעיבד אהרן שפי. המחרוזת מכילה עיבודים לשירים הבאים:

  • גולו אבן גלל
  • ושאבתם מים (בשני הלחנים של עמירן)
  • כי מציון תצא תורה
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

תווים  


תווים: הלל אילת

סיפור שיר  

מדוע הלחין עמירן פעמיים את הטקסט "ושאבתם מים"?

בתוכנית הרדיו "פגישה עם המלחין עמנואל עמירן" בהנחיית אהוד מנור ובעריכתו סיפר המלחין על נסיבות חיבור לחניו לטקסט. להלן דברי המלחין במלואם. התוכנית שודרה בתאריך 24.11.1984. (תודה לרותי פריד)

"ושאבתם מים" הראשון, הקצר, נכתב ב-1933 לשמחת בית השואבה בירושלים, אחרי שנתקנאה העיר ירושלים בחיפה, שעשתה חגיגות הביכורים ב-1932 והתקנאה בתל אביב, שעשתה את העדלאידות עוד קודם לכן... אז ברבן, חבר האוהל, הציג בירושלים שמחת בית השואבה וזה היה בבקעה בבית הכרם, במקום שהאוניברסיטה חונה עכשיו ושם הקימו בית מקדש ויצאו כל הטקס של שמחת בית השואבה שהסתיים ב"ושאבתם מים בששון" הראשון. ואז חשבתי: הולכים עולי רגל, עולים מירושלים לבית המקדש, תהלוכה, ובאמת שמחתי מאוד שלאור המשואות של הזפת דולקים על הרי ירושלים... הציבור יצא בתהלוכה גדולה ועלו לירושלים וזה באמת הייתה הרגשה מצוינת, קמאית. הרגשתי משהו קמאי.

בה בשעה ש"ושאבתם מים" השני, שנעשה כביכול פופולרי יותר, הוא בנוי למחזה "האדמה הזאת" של אשמן לחמישים שנה לחדרה ולייבוש הביצות וכל הצרות והיהודים שסבלו שם ו[?] היה במקורה בהצגה. וכאן חשבתי כבר על הטיפוסים המיוחדים. אלו היו יהודי רוסיה בעיקר... שרוצים להיות כבר במזרח אבל הנפש שלהם עוד בתוך אוקרינה. אז יצאה לי הסינתזה, מפני שאם אתה כותב להצגה זה לא חשוב מהרהורי לבך. אתה צריך להיכנס להצגה ולכן זה לגמרי סגנון אחר.

תגיות




עדכון אחרון: 10.05.2023 20:39:57


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: