שלי שרונה הייתה הראשונה ששרה את "היו לילות" בתיאטרון "כל הרוחות".

כותב אליהו הכהן, "עוד על שלי שרונה", ב"חדשות בן עזר" 836: 

בעקבות מידע שהתקבל מאהוד הוברמן, אחיינה של הזמרת, נוכל להשלים פרטים על הזמרת הנשכחת. שלי שרונה היה שם בימתי של רחל סוואטיצקי, זמרת ילידת פתח תקווה (1913), בת למשפחה ותיקה ומושרשת בארץ. אביה, ראובן סוואטיצקי, מראשוני פתח תקווה, התיישב במושבה בשנת 1882, ואימה רייזל לבית כהנא, היתה ילידת צפת למשפחה שישבה בה דורות אחדים. עוד לפני שאימצה לעצמה את שם הבמה שלי שרונה, יצאה רחל לבוקרשט במחצית הראשונה של שנות השלושים, כדי ללמוד זימרה אופראית. בשובה ארצה, השתתפה בהצגות האופרה הא"י, בקול מצו-סופראן. באותה תקופה נודעה רחל סוואטיצקי בארץ כאתלטית מצטיינת, חברת "מכבי", שהשתתפה בתחרויות בינלאומיות ובאליפויות אתלטיקה באירופה. בחודש מרץ 1939 הצטרפה לתיאטרון "כל הרוחות" והשתתפה בו כשחקנית וכזמרת בשתי תוכניות: בתוכנית השנייה "ומפני חטאינו" שרה בין היתר את שירם של אלכסנדר פן ומרדכי זעירא "היה או לא היה", ובתוכנית השלישית "הגפיר האמיץ יחיא" שרה בין היתר את "בין דגניה לכנרת" ("היו לילות"). לאחר שישה חודשים, בסתיו 1939, פרשה מהופעותיה בתיאטרון. לאחר מכן המשיכה זמן קצר לחופיע כזמרת, ואף הקליטה את שירם של לאה גולדברג ומשה וילנסקי "רחובות", עבור סרט שהפיקה חברת "יומני כרמל" ליובל החמישים של המושבה רחובות. את ההקלטה חשף חוקר הסרט הא"י יעקב גרוס. ייתכן שבארכיון הרדיו שהועבר לפונותיקה שמורות הקלטות נוספות שלה מאותה עת.

בראשית שנות הארבעים התאהבה שלי שרונה בקולונל בריטי ששרת בארץ, ג'ק מֵדְלוֹק, נישאה לו וכשנשלח בשירות הצבא הבריטי ליוון יצאה בעקבותיו יחד עם בתה ג'ניפר שנולדה בארץ. כשהשתחרר בעלה מן השירות הצבאי בתום מלחמת העולם השנייה, הוצע לו ע"י הצבא לקבל לידיו שתי חוות חקלאיות ברודזיה, והוא היגר לשם עם רעייתו ובתו, והמשפחה עסקה לפרנסתה בחקלאות. שם גם נולדה בשנת 1951 בתם השנייה דפני. עם צאתה מן הארץ נטשה שלי את הקריירה הבימתית, ולא חזרה אליה. היא ביקרה בארץ שלוש פעמים: בשנים 1952, 1957/8, 1985/6. בתאונת דרכים קשה שאירעה להם ברודזיה, נהרג בעלה והיא נפצעה קשה. בעלה, ג'ק מדלוק, שהיה אוהד התנועה הציונית עוד בשירותו הצבאי בארץ, ביקש להיטמן בארץ ועל כן הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בחיפה. כעבור שנים אחדות נפטרה שלי ונטמנה כרחל מדלוק בבית הקברות היהודי בהארארה, (לשעבר סולסברי), בירת זימבאבווה (לשעבר רודזיה). בנותיה ונכדותיה מתגוררות בחו"ל. 

רק זמן קצר זרח כוכבה של שלי שרונה על בימות הארץ. תקופת הזוהר שלה ארכה חודשים ספורים בלבד, וביצוע השיר "היו לילות" נחשב לאחד מרגעי השיא שלה. חדי עין יוכלו לזהותה בתמונות חגיגות העדליאדע בתל אביב באמצע שנות השלושים. בראש התהלוכה רכבו על סוסים דיזנגוף ראש העיר ואברהם שפירא זקן השומרים. מאחוריהם רכבו האחיות רחל וגאולה סוואטיצקי מפתח תקווה, שהיו קרובות משפחה של אברהם שפירא.

כמו כן ביצעה את "הרועה בגליל" בסרט I-213 של חברת כרמל שעלה לאקרנים ב30.3.1940. המידע לפי קטלוג The Nathan Axelrod Collection vol.1, עמ' 168.