הקטן
גופן
הגדל
גופן
גמליאלית, אסתר

שירים והקלטות

חלק נכבד מהרפרטואר ששרה גמליאלית - ידוע (ר' נספח רשימת השירים), וזמרים שרים אותו גם עשרות שנים לאחר שפורסם לראשונה. בחלק ממנו שמורה לה הבכורה כמבצעת, או כזמרת שהקליטה אותו ראשונה [לרוב - באולפן רדיו]. לחלק מביצועיה נותרו הקלטות מקוריות, ולחלק -  הקלטות של זימרתה בראיונות רדיו שנערכו שנים רבות לאחר פרישתה, או בתכניות רדיו וטלביזיה משנים מאוחרות. בנוסף לשירי עם מסורתיים תימניים שביצעה, היא זכתה לרפרטואר זמר עברי, שנכתב והולחן על ידי טובי היוצרים בדורה, וביצועיה ליצירותיהם נשאו חותם אישי. עם היוצרים נמנו מלחינים כמשה וילנסקי, מרדכי זעירא, נחום נרדי, עמנואל פוגצ'וב [עמירן], מרק לברי, ניסן כהן מלמד ומתתיהו ויינר [שלם]. רשימת המשוררים היתה מכובדת אף היא, וכללה בין היתר את נתן אלתרמן, יהודה בורלא, עמנואל הרוסי, ש.שלום, יעקב אורלנד, אברהם שלונסקי, לאה גולדברג, ושאול טשרניחובסקי.

 
שיריה הידועים ביותר בנוסף ל"הטנדר נוסע" ו"גדליה רבע איש", היו הדואט "בכרם תימן",(1) ו"אלימלך".(2) בנוסף לאלו, כוללים ביצועיה המפורסמים בין היתר את השירים "אל המעיין", "לילה בגלבוע"(3) "ליל גליל", ואת שירי הילדים "שעון בן חיל" ו"הודי חמודי". שני שירים יפים במיוחד, שאינם ידועים ביותר עדיין, הם "בין פרחי אביב" ו"שבת", שיר של המשוררת רחל, שגמליאלית הלחינה בעצמה, בכשרון שאינו נופל מזה של מלחין מנוסה. היא הלחינה שיר נוסף של המשוררת רחל, וכן את השיר "ירוחם" של נ.אלתרמן.(4) 
 
רוב ההקלטות של שיריה נעשו באולפני הרדיו לצורך שידורים. יחסית לרפרטואר שלה (ר' נספח), היו לה מעט מאד הקלטות מסחריות, וגמליאלית, מהעדר "מרפקים", לא התעקשה על תיעוד אמנותה.
"בשנות השישים הגשתי ברדיו את התכנית 'יין ישן נושן'", סיפר אליהו הכהן, ולפני כל שידור נאלצתי לריב עם הטכנאים כדי שישמיעו את הביצועים שלה. יום אחד הודיעו לי שאי אפשר יותר להשמיע את ההקלטות האלה וצריך להשמיד אותן. התחלחלתי. אמרתי שאני מוכן לוותר על שכר של שנה ולקנות את התקליטים הישנים, ואז אמרו לי, 'למכור זה פרוצדורה, צריך לקיים מכרז ויש נהלים. יותר נוח להתיך את התקליטים'. איני יודע אם הם אכן הותכו, אבל ההקלטות נעלמו, ואיתן נמחה פרק חשוב בהיסטוריה המוזיקלית של המדינה. בכל ארץ אחרת היו נושאים את זמרי העבר על כפיים. לא היו מניחים להם לשבת לבדם בפינה שכוחה".(5) 
 
ב-2009 דיווחה סמדר שיר ב"ידיעות אחרונות", כי שנים אחדות קודם לכן, השקיעה ענת יוסיפון, בתה של הזמרת, 1000 שקל בהדפסת 100 עותקים של דיסק שמכיל הקלטות נדירות של אמה, וכללה בו גם את 'הטנדר נוסע' בביצוע הראשוני, לצד ביצוע מחודש שהקליטה אסתר בגיל 70. "את כל העותקים חילקתי בין משפחה וחברים", אמרה הבת, "נשאר לי רק עותק אחד".(6) התקליטור האמור שיצא לאור באוגוסט 2001, כולל הקדמה מאת אליהו הכהן, וששה עשר שירים בהלחנת מ.וילנסקי, מ.זעירא, נ.נרדי, נ.כ.מלמד, ע.עמירן וגמליאלית עצמה.

 

 
1. נ.אלתרמן פרסם את הפזמון "בכרם תימן" ב-1933 בשבועון הספרותי "טורים" תחת הכותרת "פזמונות לפורים" (דן אלמגור, "שושנת תימן", עמותת אעלה בתמר, 2008, עמ' 195), הלחן בעיבוד וילנסקי הוא לחן שאול מהשיר "בשערי מולדת" ["למולדתי הבאת אותי" של ה.אביחנן, ומ זעירא] שנכתב לתיאטרון "החרטום" (1929). בעיבודו החדש ובמוסיקה שהוסיף לו וילנסקי, הוא הפך לדואט עליז שהתאים לנשף פורים בו שרו אותו (1937) הצמד אסתר גמליאלית ויעקב טימן. השיר, שהיה כבר ידוע בארץ במהדורתו המקורית, התפרסם עוד יותר במתכונתו החדשה. השניים הקליטו את הדואט ב-1951.   
2. השיר "אלימלך"  נכתב על ידי אלתרמן ווילנסקי (1935) לנשף פורים של "המטאטא". יעקב טימן ואסתר גמליאלית שרו את הדואט בנשף פורים במרץ, 1939 (נתן אלתרמן, "צריך לצלצל פעמיים", הוצ' הקיבוץ המאוחד 2002, עמ' 269), וגם הקליטו אותו מאוחר יותר. מאז, נעשה "אלימלך" לאחד השירים באוצר הזמר העברי שלא נס ליחם עם השנים. אלתרמן כלל אותו במופע "שוק המציאות" שיצר ב-1965 עבור אילי גורליצקי ויונה עטרי.  
3. "לילה בגלבוע" (או "זמר") היה שיר הבכורה של שושנה דמארי על במת ה"לי-לה-לו" ב-1944. באותה עת, כבר החריפו מאד היחסים בין מלחין השיר נחום נרדי והזמרת, והוא הקליט את השיר דווקא עם אסתר גמליאלית (פעמיים).  שנים רבות לאחר מכן, כשיושרו ההדורים בין דמארי ונרדי, היא שרה את השיר בליוויו באחד הפסטיבלים שנערכו לכבודו; השיר בביצועה המאוחר יחסית, נמצא בתקליט הופעות חיות של המלחין. 
4. על השיר "ירוחם" (להבדיל מ"ירוחם" של אלתרמן ואדמון שנכתב ב-1947 עבור ה"לי-לה-לו")  סיפרה גמליאלית בראיון בגלי צה"ל, 1983, שהתיאטרון הזמין ממרדכי זעירא לחן עבורו, אבל הלחן לא מצא חן בעיניה, ולכן הלחינה את השיר בעצמה.    
5. סמדר שיר, "ציפרניים שלופות", "ידיעות אחרונות", "7 לילות", 5 ביוני, 2009.
6. שם.

<< לפרק הקודם לדף הראשי של אסתר גמליאלית לפרק הבא >>