בְּרָכָה צְפִירָה
אחרית דבר

לאחר פטירת בעלה, בן-עמי זילבר ב-1984, אמרה צפירה כי "חרב עליה עולמה", ומות בתה נעמה ב-1989 הוסיף על כאבה. באותה שנה, היא הייתה בין זוכי "אות יקיר א.מ.י" ['ארגון אומני ישראל'] עבור מפעלה בתחום הזמר העברי (*1). אותו ארגון גם שלח לה מענק כספי בראש השנה ובפסח, בשנים האחרונות לחייה (*2). היא נפטרה בראשית אפריל 1990; דבר מותה לא נזכר במהדורות החדשות של הרדיו, אבל עיתוני אותו שבוע הקדישו לה מקום. מוסף 'ידיעות אחרונות' הקדיש לה כתבה תחת הכותרת ההולמת - "מות הזמיר" (*3); עיריית ירושלים כיבדה את זכרה בקריאת רחוב על שמה. במבט לאחור, ייחס מבקר המוסיקה משה גורלי את אהבתו הראשונה לזמר העברי - דווקא להופעותיה של ברכה צפירה! היא הייתה "הראשונה שגילתה את יפי הזמר המזרחי, והצליחה להחדירו ליישוב... הצליחה ליצור סגנון שירה עצמאי, תרבותי, בעל אופי מזרחי חדש, עשיר סלסולי חן, ומצויין בהיגויו ובמבטאו" (*4).
           
שנים תחלופנה עד שמפעלה של צפירה ייבחן בפרספקטיבה הראוייה לו, בתולדות הזמר העברי. בינתיים נכתבו אודותיה מאמרים שונים על ידי חוקרי מוסיקה כיהואש הירשברג ואבנר בהט, פרקים בספרים העוסקים בתולדות הזמר העברי והמוסיקה הישראלית, ובהם פרטים אודות השפעתה על כיווני יצירה של מלחינים ישראלים; עבודת מאסטר במוסיקולוגיה (גילה פלם), וידיעות וכתבות רבות בעיתונות בארץ ומחוצה לה. ליום השלושים למותה, הגיש חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, תכנית רדיו לזיכרה, ובסקרו את חייה אמר שהם היו "נושא אידיאלי לסרט מרתק, שיש בו מכל סממני הדרמה: אירועים טראגיים, סיטואציות קומיות, עלילות אהבים סוערות שעוד לא הגיעה שעתן להתפרסם, פגישות ופרידות, ימים של תהילה, ולילות של סבל. אמרו עליה שהייתה פראית, ומרדנית, ותוקפנית ובוטה, אך בצד כל אלה" הוסיף החוקר מהתרשמותו, "אוכל להעיד מהתנסות אישית, שהיתה אשה מרתקת ומיוחדת במינה, בעלת אופי תוסס עם רגעים רבים של צחוק כובש לב, עם חושי התסכלות מפותחים ואינטלגנציה טבעית שופעת, ועם הרבה כנות וגילוי לב, שלא הקלו על חייה. לו הייתי צריך לבחור בשיר [משיריה] היכול לסמל את חייה, היייתי בוחר בשיר המתאר ציפור כנף קטנה, שבנדודי אין סוף מתענה" (*5).
 



*1. ג'רוסלם פוסט', 13 בפברואר, 1989, עמ' 6
*2. נמסר מעובדת 'א.מ.י.' בינואר 2010
*3. מוסף 'ידיעות אחרונות', '7 ימים', 6 באפריל, 1990
*4. 'דבר' 16 באוקטובר, 1953
*5. מדובר ב''שיר נודד', למילים של דוד שמעוני ולחן עממי בוכרי



נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: