שְׁמוּאֵל נָבוֹן

מתוך "אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו" (בעריכת דוד תדהר):

נולד בעירה דוניבצי (אוקראינה) בשנת תרס"ד (1904). לאביו משה הכהן בן יצחק קליגמאן ולאמו מלכה בת הרב יצחק-מאיר מאוסטבורג (פלך וואלין). קיבל חינוך עברי-ציוני בעיירה, ששימשה מרכז ציוני חשוב ושבה נערכה אספת המחאה הראשונה נגד אוגנדה בתקופתו של הרצל. נדד יחד עם משפחתו, בזמן המלחמה הראשונה לאודיסה. למד בישיבה הגדולה באודיסה מיסודו של הרב טשרנוביץ (רב צעיר). ייסד יחד עם בן הרב הראשי באודיסה אגודת נוער ציונית בשם "צעירי ציון" בסיועו והדרכתו של ביאליק. עלה לארץ ב-1919 באניה "רוסלן" ועבד בפרדס י. ל. גולדברג . עבר לירושלים ולמד בבית-המדרש למורים העברי שבראשו עמד ד. ילין. עבד בהנהגת הצופים והיה בין המיסדים של תנועת הנוער החלוצית של בתי-הספר התיכוניים בירושלים. עם סיום בית-המדרש למורים עבד בהוראה של "החברה החנוכית של ההורים" מיסדה של ד. קלן. עבר לתל-אביב. והשתתף ביסוד בית-החינוך הראשון של ההסתדרות בעיר (המשך המוסד "ביה"ס העמלני", שבראשו עמדו פולני ואידלסון). התמסר באופן מיוחד לטפוח החנוך האמנותי והחגים בגן ובבית-הספר. השתלם בסטודיה הדרמטית של התיאטרון הארץ-ישראלי בהנהלתו של מ. גנסין ועד בוא "הבימה" לארץ היה בין מיסדי "הבימה לילדים" בהנהלתו של צבי פרידלנד, שתעודתה היתה לעצב דמות אמנותית-פדגוגית מיוחדת של תיאטרון לילדים מקורי בארץ. השתתף בעריכת קבלות שבת ומסבות ב"אהל שם" בהדרכתו של ביאליק. החל מכנוס "קול האדמה" בבן-שמן (תרפ"ט), שבו הרצה על הקהק"ל בבתי-הספר של ההסתדרות, משמש כחבר הועד-הפועל של מועצת המורים למען הקהק"ל ועומד בראש הועדה לטפוח האמנות והחגים. מחבר התכנית של חגיגת הבכורים הראשונה לילדים, שנערכה במגרש האיצטדיון בת"א בהשתתפותו של א. ז. רבינוביץ ובביצועה של "הבימה לילדים". יצא להשתלמות בפסיכולוגיה ובפדגוגיה לאירופה, למד באוניברסיטאות בחו"ל (קניגסברג, ציריך, גראץ, ווינה) ועסק, אגב, גם בעבודה חינוכית בתנועות הנוער החלוציות בגולה. נשא לאשה את רות בת מאיר קובנר - סופר ומראשי הציונים בקניגסברג. עם סיום עבודת המחקר על החינוך האמנותי והשתלמותו באוניברסיטה של ווינה, חזר ב-1935 ארצה וממשיך לעבוד בשדה החינוך, מרצה בכנוסי מורים, גננות והורים, מפרסם ספרים ומאמרים בשאלות חינוך והוראה. חבר הוועדה הפדגוגית של המרכז לחינוך של הגנים ושל מועצת מערכת "אורים". יש לציין את השתתפותו הפעילה בבסיסו המדעי של ערכו של גן הילדים, בהבלטת ערכו המיוחד של החנוך בגיל הגן כיסוד בית-הספר וכיסוד בחנוך בכלל. אחד הלוחמים המובהקים לבסוסו של הגן ולתביעת הכרת שלטונות - החינוך בו ועזרתם המלאה לשם פתוחו והרמת קרנו. מכתביו הפדגוגיים שיצאו עד כה לאור יש לציין: המשחק הדרמטי בחינוך (ת"ש), יסודות החניך והילד (תרצ"ח), הגן כיסוד בית-הספר (תש"א), החג והחגיגה (תש"ז), וכן שורה של מאמרים ב"דבר", "שורשים", "הד הגן", "החינוך", "הד החינוך", "אורים", "להורים" ובקבצים פדגוגיים שונים. חיבר נעימות ושירי-עם, יצא לאור ספרו "עלינו" ספר שירים ונעימות לילד, לנוער ולעם, המכיל מדור מיוחד של שירי חג ומועד. בניו: עמוס, שאול.
 

מוסיף בנו עמוס (ספטמבר 2023): 

אבי לימד בבית החינוך לילדי העובדים אז ברחוב בצלאל. בכתות א-ג. בין תלמידיו היו יצחק רבין, פנינה זלצמן, יגאל ויוסי ידין. אבי ניהל בבית חינוך את הטקסים של חגי ישראל זה היה בית ספר יחיד במינו .בית ספר "עם אוכל" הייתה תורנות שבועית שבה הכנו את השולחנות, הגשנו את מנות האוכל ושטפנו כלים.

שמואל נבון בויקיפדיה