מחשובי המוזיקאים במוזיקה המזרחית בישראל בתקופת היישוב. נולד בשם עזורי שעשוע, הופיע גם בשם הבמה עזורי אפנדי. יליד בגדד. עלה בשנת 1934 וחי מאז ועד מותו בירושלים. קראו על עזרא אהרון בויקיפדיה.
לקריאה נוספת: אמנון שילוח, "עזרא אהרן ו'הזמר העברי המזרחי'", בתוך: ירושלים בתקופת המנדט, עמ' 450 - 472. יד יצחק בן צבי, תשס"ג.
עזרא אהרון הלחין גם לחנים ארוכים שאינם לגמרי בגדר שירי זמר ואינם מתאימים לזמרשת: יונה על אפיקי מים (יונה יונה יונה - יש הקלטה בפי ציון יחזקאל), יונה מה תהגי (יש הקלטה בפי ציון יחזקאל), יעלה יעלה (לחן ידוע, יש ביצועים אחדים), ציון הלא תשאלי (קיימת הקלטה של רוברט לכמן משנת 1937 באיכות שמע ירודה ביותר). באתר הספרייה הלאומית אפשר לשמוע ביצועים של עזרא אהרון גם לשירים בערבית, לקטעים כליים בעוד, וכן פיוטים שלא הוא הלחין: אדון הסליחות (וריאנט רחוק של הלחן המוכר), אדון עולם, אחות קטנה, אמונים ערכו שבח, חון תחון, חי חי אלי חי, יה שמע אביוניך, יום השבת אין כמוהו, כי אשמרה שבת. מרדכי כלפון הקליט באופן פרטי לחן של עזרא אהרון גם לפיוט "יודוך כל העמים".
במשך שנים (כנראה מ1938 עד 1945) הייתה לעזרא אהרון פינה קבועה ברדיו של "מוסיקה עברית מזרחית". בדיווחים בעיתונות על משדרי הרדיו יש עדות שבוצעו גם השירים הבאים, כנראה בלחנים של עזרא אהרון:
- אהבתי כי אמולל בידי את שערך מאת יעקב קופלביץ [לימים ישורון קשת] [המשקיף 18.12.1940]
- אחרי מותי מאת ביאליק [הצופה 20.7.1938]
- אל תשאלו על מה אהבתי מאת דר [דוד אבישר] [הגלגל, 26.7.1943]
- בת יונים הומייה [=מאחורי השער] מאת ביאליק [הצופה 20.7.1938]
- גאליני נא חמדתי [טאגורה] [רדיו ירושלים 22.8.1944]
- גילו הגלילים [הגה 30.8.1945], אולי זה השיר של כצנלסון המכונה גם "בני הגליל בחדוותם" [הגה 8.11.1945]
- הוי ערש מולדת [על המשמר, 4.1.1944, אצלנו בלחן שוודי]
- הידעתם את חנה שלי מאת דר [דוד אבישר] [הגלגל 16.9.1943]
- הצבי ישראל [אומר 31.7.1940]
- הרועה מאת לוצאטו [הארץ 14.12.1938, אצלנו בלחן יצחק לוי]
- יד ענוגה מאת זלמן שניאור [אין בטחון שלא מדובר בלחן המוכר שגם הוא מזרחי] [הארץ 19.1.1938]
- ידיד נפש [הגה 22.6.1943]
- יום יום הוא בא מאת טאגור [הגלגל 11.11.1943]
- יונתי תמתי מאת י. אלישר [הגה 22.6.1943]
- יפתי מאת ישראל נג'ארה [הגה 22.6.1943]
- ירה בי גדוד מאת ישראל נג'ארה [המשקיף 29.4.1941]
- כתנות פסים [משה אבן עזרא] [הארץ 15.1.1941]
- למנצח במחולות [דבר, 6.7.1943, רשום המחבר "דר" [דוד אבישר] אך אפשר שזה השיר של ביאליק]
- מה יפית יפת העין מאת יהודה הלוי [הארץ 19.1.1938]
- מה לך צביה מאת יהודה הלוי [הארץ 19.1.1938], כנראה זה גם השיר "צביה" [הגה 8.11.1945]
- מי יצילנו מרעב [=שיר העבודה והמלאכה מאת ביאליק]
- נינה מאת יעקב קופלביץ' [לימים ישורון קשת] [הצופה, 24.1.1940]
- עיניה מאת ביאליק [הצופה, 2.11.1938]
- על אם הדרך - שיר עממי [הארץ 14.12.1938]
- על חומותייך ירושלים, מספר ישעיהו [דבר 10.6.1942]
- על נהרות בבל [הבוקר 19.7.1939]
- על פניי חלפה יונה מאת יעקב כהן [המשקיף, 29.1.1941; אצלנו בלחן יוסף אחרון]
- עלי באר [הצופה 3.4.1940, המשורר רשום "מבשן", הוא מנחם מנדל בראונשטיין, אך אולי זה השיר של ביאליק]
- עם אחד היינו מאת יל"ג [הבוקר, 26.6.1940]
- עפרה מאת יהודה הלוי [רדיו ירושלים 22.8.1944]
- רחלה מאת ביאליק [דבר, 6.7.1943, =היא יושבה לחלון]
- שאו רוחות שלום מעמי מאת דר [דוד אבישר] [הגלגל 16.9.1943]
- שבייה ענייה - רשום אבן-עזרא אך בעצם מאת שלמה אבן גבירול [הגה 31.8.1943]
- שוב הן אותן העיניים מאת היינה [המשקיף 29.4.1941]
- שיר ערש מאת טשרניחובסקי [הצופה, 27.12.1939]
- תהיינה פגישותינו [=תהיינה ביד המקרה] מאת טשרניחובסקי [הארץ, 6.9.1938]
- תרזה יפה מאת ביאליק [הארץ, 6.9.1938]
בריאיון לאמנון שילוח (תזמון 20:10 בחלק הראשון) מספר עזרא אהרון כי הקליט גם בליווי אריה זקס בפסנתר. ההקלטות האלה לא שרדו.