אומן ושוליה

לְמַסְגֵּר אֻמָּן שׁוּלְיָה הָיָה רָגִיל לְאַט לַעֲבֹד, הוֹ הוֹ הוֹ... וְאַךְ כִּי בָּאָה עֵת לִזְלֹל מְמַהֵר הָיָה מְאֹוד: הוֹ הוֹ הוֹ... רִאשׁוֹן לַסִּיר הוֹשִׁיט יָדוֹ כַּזַּיִת לֹא הִשְׁאִיר. חָרוּץ כָּמוֹהוּ לִזְלִילָה נֶעְדָּר מִכָּל הָעִיר. הוֹ הוֹ הוֹ... הַשּׁוּלְיָה אֵינוֹ טִפֵּשׁ: עֲבוֹדָה הֵן לֹא תִּתֵּן לוֹ כְּלוּם, לֹא תּוֹסִיף מְאוּם, מְאוּם. דּוּ דּוּ דּוּם... לְשׁוּלְיָתוֹ אֻמָּן אָמַר אֶזְכֹּר אֶת הַפִּתְגָּם: הוֹ הוֹ הוֹ... אֱכֹל אֱכֹל וּבְמִדָּה עֲבֹד כְּבֶן אָדָם. הוֹ הוֹ הוֹ... אֱכֹל אֱכֹל וּבְמִדָּה לֹא כֵן, לֹא כֵן אַתָּה: לְאַט כֹּה לֹא עָבַד עוֹד אִישׁ וְלֹא אָכַל כֹּה חִישׁ. הוֹ הוֹ הוֹ הוֹ גַּם אֻמָּן אֵינוֹ טִפֵּשׁ אִם לֹא יַסְפִּיק שׁוּלְיָה מְאוּם הֵן לֹא יִתֵּן לוֹ כְּלוּם דּוּ דּוּ דּוּם...למסגר אומן שוליה היה רגיל לאט לעבוד ואך כי באה עת לזלול ממהר היה מאד ראשון לסיר הושיט ידו כזית לא השאיר חרוץ כמוהו לזלילה נעדר מכל העיר הו הו הו הו הו הו הו השוליה אינו טיפש עבודה הן לא תיתן לו כלום לא תוסיף מאום מאום דו דו דום לשולייתו אומן אמר אזכור את הפתגם אכול אכול ובמידה עבוד כבן בן אדם אכול אכול ובמידה לא כן לא כן אתה לאט כה לא עבד עוד איש ולא אכל כה חיש גם אומן אינו טיפש אם לא יספיק שוליה מאום הן לא יתן לו כלום דו דו דום...

הנוסח העברי הוא תרגום של הבית הראשון והאחרון מן המקור הגרמני. 

את שיר המקור, Meister und Gesell, הלחין צלטר עבור מקהלת גברים. האזינו לביצוע בגרמנית.

הטקסט בשפת המקור מוכר גם בלחן נוסף, עממי, תחת השם Der Schlossergesell.

ביצועים נוספים:

• מקהלת מיתר - מקהלת הנוער העירונית של רחובות בניצוחה של יהודית חן (2011)