‏שָׁלוֹם לְךָ, יַלְדִּי, שָׁלוֹם מֵאִמָּא, אֶת מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי, בְּנִי הַטּוֹב, וְלוּ יָדַעְתָּ מַה שָּׂמְחָה בּוֹ אִמָּא, הָיִיתָ קְצָת יוֹתֵר מַרְבֶּה לִכְתֹּב. וְשׁוּב אֲנִי חוֹבֶשֶׁת מִשְׁקָפַיִם וְשָׁבָה בּוֹ לִקְרֹא, גַּם לְשַׁנֵּן. חֲבָל רַק שֶׁכָּהוּ קְצָת הָעֵינַיִם וְהַדִּמְעָה קְצָת מַפְרִיעָה גַּם כֵּן. ‏ אַתָּה כּוֹתֵב לִי שֶׁקִּבַּלְתָּ סֶרֶט וְשֶׁלְּקוֹרְפּוֹרָל אַתָּה מַתְאִים; אֵינֶנִּי מְבִינָה מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת אַךְ אִם זֶה טוֹב אֶשְׁלַח לְךָ סְרָטִים – סְרָטִים לְךָ שׁוֹלַחַת אִמָּא, בַּחֲבִילָה אוֹתָם אָשִׂימָה. צְמַח וּגְדַל, קוֹרְפּוֹרָל, אֲבָל זְכֹר אֶת אִמָּא. גַּם קְצָת רִבָּה הִכְנַסְתִּי פְּנִימָה, מִתַּפּוּזִים הֵכִינָה אִמָּא, שֶׁתֹּאכַל, קוֹרְפּוֹרָל, וְאֶת הַצְּלוֹחִית תָּשִׁיב לְאִמָּא. וְאִם בְּאֵיזוֹ נְקֻדָּה נִדַּחַת תַּקִּיף אֶת הָאוֹיֵב בְּהַצְלָחָה, תַּקִּיף אוֹתוֹ עִם מִישֶׁהוּ בְּיַחַד וְאַל תַּקִּיף אוֹתוֹ בְּעַצְמְךָ. תְּפַסְתֶּם שָׁם אֶת הַשְּׁטָאבּ הַגֵּנֵרָלִי, אֲבָל, יַלְדִּי ,הַקְשִׁיבָה לִדְבָרַי: ‏מוּטָב אַל תִּתְנַפֵּל עַל גֵּנֵרָלִים, תִּתְפֹּס דִּיבִיזְיַת חַיָּלִים וְדַי! לֹא אַאֲרִיךְ יוֹתֵר, אֲנִי שׁוֹתֶקֶת, אֲבָל אֶת זֹאת, יַלְדִּי, אַזְכִּיר לְךָ: שֶׁאִם תִּתְפֹּס אֵיזוֹ עֶמְדָּה סְטְרָטֶגִית תִּתְלֶה מִיָּד פִּתְקָה שֶׁהִיא שֶׁלְּךָ! שָׁלוֹם לְךָ יַלְדִּי מֵאִמָּא, לִבָּהּ לְךָ הוֹמֶה בָּהּ פְּנִימָה. אִם תּוּכַל, קוֹרְפּוֹרָל, כְּתֹב יוֹתֵר לְאִמָּא. וְאַל תִּשְׁכַּח וְלֵב תָּשִׂימָה שֶׁגַּם צְלוֹחִית רִבָּה יֵשׁ פְּנִימָה שֶׁתֹּאכַל, קוֹרְפּוֹרָל, וְתָשׁוּב, תָּשׁוּב בָּרִיא לְאִמָּא!‏שלום לך ילדי, שלום מאמא, את מכתבך קיבלתי, בני הטוב, ולו ידעת מה שמחה בו אמא, היית קצת יותר מרבה לכתוב. ‏ושוב אני חובשת משקפיים ושבה בו לקרוא, גם לשנן. חבל רק שכהו קצת העיניים והדמעה קצת מפריעה גם כן. ‏אתה כותב לי שקיבלת סרט ושלקורפורל אתה מתאים; ‏אינני מבינה מה זאת אומרת אך אם זה טוב אשלח לך סרטים – ‏סרטים לך שולחת אמא, בחבילה אותם אשימה. צמח וגדל, קורפורל, אבל זכור את אמא. ‏גם קצת ריבה הכנסתי פנימה, מתפוזים הכינה אמא, שתאכל, קורפורל, ‏ואת הצלוחיות תשיב לאמא. ‏ואם באיזו נקודה נידחת תקיף את האויב בהצלחה, תקיף אותו עם מישהו ביחד ואל תקיף אותו בעצמך. ‏תפסתם שם את השטאב הגנרלי, אבל ,ילדי ,הקשיבה לדבריי: ‏מוטב אל תתנפל על גנרלים, תתפוס דיביזיית חיילים ודי! ‏לא אאריך יותר, אני שותקת, אבל את זאת, ילדי, אזכיר לך: ‏שאם תתפוס איזו עמדה סטרטגית תתלה מיד פתקה שהיא שלך! ‏שלום לך ילדי מאמא, לבה לך הומה בה פנימה. אם תוכל, קורפורל, כתוב יותר לאמא. ‏ואל תשכח, ולב תשימה ‏שגם צלוחית ריבה יש פנימה שתאכל, קורפורל, ותשוב, תשוב בריא לאמא!