שָׁלוֹם לְךָ, יַלְדִּי, שָׁלוֹם מֵאִמָּא,
אֶת מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי, בְּנִי הַטּוֹב,
וְלוּ יָדַעְתָּ מַה שָּׂמְחָה בּוֹ אִמָּא,
הָיִיתָ קְצָת יוֹתֵר מַרְבֶּה לִכְתֹּב.
וְשׁוּב אֲנִי חוֹבֶשֶׁת מִשְׁקָפַיִם
וְשָׁבָה בּוֹ לִקְרֹא, גַּם לְשַׁנֵּן.
חֲבָל רַק שֶׁכָּהוּ קְצָת הָעֵינַיִם
וְהַדִּמְעָה קְצָת מַפְרִיעָה גַּם כֵּן.
אַתָּה כּוֹתֵב לִי שֶׁקִּבַּלְתָּ סֶרֶט
וְשֶׁלְּקוֹרְפּוֹרָל אַתָּה מַתְאִים;
אֵינֶנִּי מְבִינָה מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת
אַךְ אִם זֶה טוֹב אֶשְׁלַח לְךָ סְרָטִים –
סְרָטִים לְךָ שׁוֹלַחַת אִמָּא,
בַּחֲבִילָה אוֹתָם אָשִׂימָה.
צְמַח וּגְדַל,
קוֹרְפּוֹרָל,
אֲבָל זְכֹר אֶת אִמָּא.
גַּם קְצָת רִבָּה הִכְנַסְתִּי פְּנִימָה,
מִתַּפּוּזִים הֵכִינָה אִמָּא,
שֶׁתֹּאכַל,
קוֹרְפּוֹרָל,
וְאֶת הַצְּלוֹחִית תָּשִׁיב לְאִמָּא.
וְאִם בְּאֵיזוֹ נְקֻדָּה נִדַּחַת
תַּקִּיף אֶת הָאוֹיֵב בְּהַצְלָחָה,
תַּקִּיף אוֹתוֹ עִם מִישֶׁהוּ בְּיַחַד
וְאַל תַּקִּיף אוֹתוֹ בְּעַצְמְךָ.
תְּפַסְתֶּם שָׁם אֶת הַשְּׁטָאבּ הַגֵּנֵרָלִי,
אֲבָל, יַלְדִּי ,הַקְשִׁיבָה לִדְבָרַי:
מוּטָב אַל תִּתְנַפֵּל עַל גֵּנֵרָלִים,
תִּתְפֹּס דִּיבִיזְיַת חַיָּלִים וְדַי!
לֹא אַאֲרִיךְ יוֹתֵר, אֲנִי שׁוֹתֶקֶת,
אֲבָל אֶת זֹאת, יַלְדִּי, אַזְכִּיר לְךָ:
שֶׁאִם תִּתְפֹּס אֵיזוֹ עֶמְדָּה סְטְרָטֶגִית
תִּתְלֶה מִיָּד פִּתְקָה שֶׁהִיא שֶׁלְּךָ!
שָׁלוֹם לְךָ יַלְדִּי מֵאִמָּא,
לִבָּהּ לְךָ הוֹמֶה בָּהּ פְּנִימָה.
אִם תּוּכַל,
קוֹרְפּוֹרָל,
כְּתֹב יוֹתֵר לְאִמָּא.
וְאַל תִּשְׁכַּח וְלֵב תָּשִׂימָה
שֶׁגַּם צְלוֹחִית רִבָּה יֵשׁ פְּנִימָה
שֶׁתֹּאכַל,
קוֹרְפּוֹרָל,
וְתָשׁוּב, תָּשׁוּב בָּרִיא לְאִמָּא!