הִתְפָּרֵק הַגַּג שֶׁלָּנוּ,
הוּא טִפָּה דּוֹלֵף,
וּכְשֶׁהַיּוֹרֶה מַגִּיעַ,
זֹאת נָחוּשׁ הֵיטֵב!
הַטִּפּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
עַל רָאשֵׁינוּ הֵן נוֹשְׁרוֹת.
"לֵךְ תָּבִיא אֵיזוֹ גִּיגִית!"
"שֶׁאֶטְל אֲחוֹתִי תָּבִיא"!
"רוּצִי וְהָבִיאִי דְּלִי!"
"שֶׁנִּיסֶלֶה אָחִי יָבִיא"!
"אֶטְל אֲחוֹתִי תָּבִיא "!
"נִיסֶלֶה אָחִי יָבִיא"!
הַטִּפּוֹת מְטַפְטְפוֹת
עַל שֻׁלְחָנוֹת וּשְׁרַפְרַפִּים;
טוֹב שֶׁאַבָּא מִתְלוֹצֵץ:
"אוֹטוֹטוֹ נָדוּג דָּגִים!"
"מָצָא לוֹ זְמַן לְהִתְבַּדֵּחַ!"
מִתְכָּעֶסֶת אִמָּא –
"חֲסֵרָה גַּם פֹּה צַלַּחַת,
רוּצוּ כְּבָר, קָדִימָה!"...
שְׁלוּלִיוֹת בְּכָל הַבַּיִת,
גִּיגִיוֹת, דְּלָיִים,
וּמַשְׁפְּרִיץ, נוֹצֵץ הָעֹנִי:
אוֹי, זְמַנִּים קָשִׁים!