אל ספוד (לחן מילט)

אַל סְפֹד, אַל בְּכוֹת בְּעֵת כָּזֹאת. אַל הוֹרֵד רֹאשׁ! עֲבֹד! עֲבֹד! הַחוֹרֵשׁ, חֲרֹשׁ! הַזּוֹרֵעַ, זְרַע! בְּרֶגַע רַע כִּפְלַיִם עֲמֹל, כִּפְלַיִם יְצֹר, וּנְטַע וַעֲדֹר, וְסַקֵּל וּגְדֹר, וּפַלֵּס וּסְלֹל, מְסִלַּת הַדְּרוֹר לְיוֹם הָאוֹר. וּנְטַע וַעֲדֹר, וְסַקֵּל וּגְדֹר, וּפַלֵּס וּסְלֹל, מְסִלַּת הַדְּרוֹר לְיוֹם הָאוֹר! בִּנְתִיב הָעֱנוּת הוֹלְכָה הַפְּדוּת, וְזוֹעֵק הַדָּם לְנִשְׁמַת הָעָם: הִתְנַעֵר וּפְעַל! הִגָּאֵל וּגְאַל!אל ספוד, אל בכות בעת כזאת. אל הורד ראש עבוד! עבוד! החורש, חרוש! הזורע, זרע! ברגע רע כפליים עמול, כפליים יצור, ונטע ועדור, ונכש וסקול, ופלס וסלול, מסילת דרור ליום האור. ונטע ועדור, ונכש וסקול, ופלס וסלול, מסילת דרור ליום האור! בנתיב הענות הולכה הפדות, וזועק הדם לנשמת העם: התנער ופעל! היגאל וגאל!

וידיאו:  השיר בביצוע מקהלת המדרשה למוזיקה של סמינר לוינסקי.

יהודה ארז, במאמרו "שירי העליה השלישית" ("דבר", 6.4.1975), כותב, כי השיר, הכולל דברי נחמה ועידוד, נכתב לאחר נפילתם של טרומפלדור וחבריו, והושר תמיד לאחר שירו של זאב ז'בוטינסקי "מדן ועד באר שבע".

כותב מנשה רבינא, "סוללי הדרך לזמר הישראלי", בתוך "ספר העלייה השלישית" (עם עובד, 1964), עמ' 844:

לתפוצה רבה זכה באותו פרק זמן [תחילת שנות העשרים] גם השיר "אל ספוד אל בכות"... למילים של השיר הזה הותאמו לחנים אחדים, ומביניהם זכה לתפוצה הגדולה ביותר הלחן של יוסף מילט, ואף על פי שלחן זה מקהלתי ביסודו ואינו נשמע כעממי, הרי דחק את רגלי הלחנים האחרים שנשכחו כליל.

אריה אורי העיד ב-2.7.1991 בפני יעקב מזור (כאן, תזמון 25:00) כי עד מהרה היה השיר לשיר שמלגלגים עליו. לעומת זאת, מרים הראל סיפרה כי בעת אקציה בגטו לודז' שרה לעצמה את השיר הזה שלמדה במחנה גורדוניה (כאן, תזמון 29:18).

ראו את השיר בלחן לא ידוע ובהלחנה המקהלתית של פאבל האס.

מקור: "ספר שירים ומנגינות לגני ילדים ולבתי ספר קובץ שני מהדורה מתוקנת ומורחבת", קרית ספר, תש"ך 1959, עמוד 106