שכנתי השחרחורת

בְּיוֹם קַיִץ עִם הַשַּׁחַר מַבָּטִי לַגַּן נִמְשָׁךְ אֶל שְׁכֶנְתִּי זוֹ הַשְּׁחַרְחֹרֶת עֲנָבִים קוֹטֶפֶת שָׁם. קְצָת הִסְמַקְתִּי וְהֶחְוַרְתִּי וְרָצִיתִי לְבַקֵּשׁ: אֶל שְׂפַת הַיַּרְקוֹן הַבֹּקֶר בּוֹאִי, נִפָּגֵשׁ. אִם אִילָן הוּא – אָז אֵיךְ עָלָיו הֵם תַּלְתַּלִּים? הִתְאַהַבְתִּי, וַאֲנִי קְצָת מְבֻלְבָּל. אִם עַלְעַל הוּא אוֹ אִם תַּלְתַּל הוּא – הַכֹּל סָבוּךְ וּמְתֻלְתָּל. וּשְׁכֶנְתִּי, זוֹ הַשְּׁחַרְחֹרֶת חִישׁ זִמְּרָה לִי הַמְלָצָה: בּוֹא אֵלֵינוּ, כִּי אֶצְלֵנוּ כְּחֻלָּה הִיא הַחֻלְצָה. חֲבֵרֵינוּ כְּבָר הִשְׁכִּימוּ וְיָצְאוּ לְיוֹם עָמָל אֶל הַדֶּרֶךְ צֵא לֵךְ לַשָּׂדֶה, אוֹ לַמִּפְעָל! אִם אִילָן הוּא... וּשְׁכֶנְתִּי, זוֹ הַשְּׁחַרְחֹרֶת נֶעֶלְמָה בַּשְּׁבִיל חִישׁ-קַל וַאֲנִי קְצָת נֶעֱלַבְתִּי: הִיא עָלַי "לֹא שָׂמָה" כְּלָל. בַּלֵּילוֹת אֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל שְׁכֶנְתִּי הָרַזָלָה וּפִתְאוֹם רְאוּ: אֲנִי לוֹבֵשׁ חֻלְצָה כְּחֻלָּה! אִם אִילָן הוּא...ביום קיץ עם השחר מבטי לגן נמשך אל שכנתי זו השחרחורת ענבים קוטפת שם קצת הסמקתי והחוורתי ורציתי לבקש אל שפת הירקון הבוקר בואי ניפגש אם אילן הוא אז אך עליו הם תלתלים התאהבתי ואני קצת מבולבל אים עלעל הוא או אים תלתל הוא הכול סבוך ומתולתל ושכנתי זו השחרחורת חיש זמרה לי המלצה בוא אלינו כי אצלנו כחולה היא החולצה חברינו כבר השכימו ויצאו ליום עמל אל הדרך צא לך לשדה או למפעל אם אילן הוא... ושכנתי זו השחרחורת נעלמה בשביל חיש קל ואני קצת נעלבתי היא עליי לא שמה כלל בלילות אני חשבתי על שכנתי הרזלה ופתאום ראו אני לובש חולצה כחולה אם אילן הוא...

השיר הוא תרגום השיר הרוסי הפופולארי Смуглянка-Молдаванка ("שזופונת מולדאבית"), שהוסב לסביבת תנועת "הנוער-העובד" הישראלי. הוא תורגם עבור "עצרת-הגשמה" של סניפי התנועה בגוש דן: "בורכוב" גבעתיים, בני ברק ורמת גן, ובוצע באותה עצרת שהתקיימה בקולנוע "אורדע" ב- 1961.

מסביר אלי סט, בתרגום יש מילים/ביטויים מתקופת כתיבתו:

1.  "חִישׁ זִמְּרָה לִי הַמְלָצָה" - "זימר" = הלשין (בזמן שנחקר במשטרה). בטוי של המתרגם אליעזר כרמי, בספר "ברנשים וחתיכות" מאת דיימון ראניון, בטוי שהתרחב גם לתחומים אחרים.
2. "הִיא עָלַי "לֹא שָׂמָה" כְּלָל" - "לא שם עליו" = לא התייחס אליו (מהסלנג של אותה תקופה).
3.  "שְׁכֶנְתִּי הַרָזַּלָּה" - "רָזַּאלָּה" = בערבית (غزالة) - צביה. בתקופת הפלמ"ח וקצת אחריה התהדרנו בביטויים שנלקחו מערבית. רָזַּלָּה היה הבטוי לנערה יפה, שלימים ירדה במעמדה והפכה להיות "חתיכה" (גם זה תרגום מערבית – שא(ק)פה, והיום, לא עלינו, התדרדרה למעמד העלוב - "כוסית".

עוד תרגום אותו שיר רוסי: "השחמחמונת" ושם מידע נוסף על השיר המקורי, גרסאות מילים וביצוע בשפת המקור וקישורים לשירים נוספים באותו לחן.