מילים: אליקום צונזר
תרגום: נח שפירא לחן: אליקום צונזר כתיבה (בשפת המקור): 1888
|
זמרשת, משתתפי האירוע  |
מקהלת קול-ישראל לנוער 
ניצוח: צבי בן-פורת
שנת הקלטה: 6.1.1964
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
חבורת רננים 
ליווי: חמישיית גלבוע
שנת הקלטה: 1963
מקור: המופע "אנו נהיה הראשונים - שירי העליות הראשונות", סמוך לאחר יום העצמאות תשכ"ג
נכלל בתקליט: אנו נהיה הראשונים: שירי העליות הראשונות. תקליט 2.
האירוסים - זמרי בית אלפא 
מקהלת קול ישראל 
ניצוח: אריה לבנון
שנת הקלטה: 1962
עיבודו של אדל למקהלה בשלושה קולות שווים בהתאמה להגייה ספרדית ככל שהדבר ניתן. העיבוד נדפס בספרו של אדל "לשוננו רינה: 50 שירי מקהלה לקולות שווים", עמ' 31 - 33.
הביצוע אטי במיוחד.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתתלמידי המגמה למוסיקה בתיכון ברנקו וייס במזכרת בתיה 
שנת הקלטה: 2014
קולות: בני וילנר ורון חצור
סקסופונים: רן אוזבכר ורתם ברלינר
גיטרה: רן שועה
בס: רון חצור
תופים: עידו טפר
ההקלטה זו נערכה במסגרת פרויקט לכבוד 130 שנה למושבה מזכרת בתיה.
המזל של ג'קי  ביצוע:
מקהלת חברת הנוער השומר הצעיר 
שנת הקלטה: 1963
מקור: המופע "אנו עולים ושרים", היכל התרבות, תל אביב
עיבודו של אדל (אותו עיבוד ששרה מקהלת קול ישראל) בתוספת הרכב כלי. השיר לא נכלל בגרסת התקליטור של "אנו עולים ושרים".
נכלל בתקליט: אנו עולים ושרים: יובל השומר הצעיר, חלק 2מקהלת המיולה 
ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
שנת הקלטה: 2007
מקור: ערב ליצחק אדל
מקהלת הפועלים תל-אביב 
ניצוח: ישראל ברנדמן
שנת הקלטה: 5.2.1955
מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית.
עיבודו של אדל (אותו עיבוד ששרה מקהלת קול ישראל) בתוספת תמיכה בלבד בפסנתר.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתמקהלת קיבוץ איילת השחר 
שנת הקלטה: 1966
מקור: הקלטה מקומית
בוצע במסגרת חיזיון אורקולי שנערך בשנת היובל לקיבוץ בהשתתפות כל ילדי ובוגרי הקיבוץ.
חבורת שהם  ביצוע:
רות גורדון, יהודית דורון, ימימה טשרנוביץ' - אבידר, נחמה מיוחס (זילברשטיין) 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
משה חבצלת 
שנת הקלטה: 8.5.1970
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
צאצאי מייסדי רחובות 
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
ילדי כפר-עציון 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.
תזמורת הבריגדה הארטילרית השלושים של צבא הצאר 
מקור: תקליט שיצא בווילנה
הביצוע מכיל "מחרוזת נעימות מזרחיות", כאשר "במחרשתי" היא הנעימה האחרונה בתזמון 2:02. (תודה לצבי (גרימי) גלעד על איתור הביצוע)
צונזר הקדיש את השיר לאנשי המושבות: "אשר יושר בפי איכרי הארץ הקדושה". במקומות שונים נכתב כי השיר הוקדש לביל"ויים, אולם כנראה שמדובר בבלבול שנעשה עם "שיבת ציון" (ר' שם דברי אליהו הכהן).
קראו על השיר בתרגום זה בהרחבה במאמרו של אליהו הכהן "שירי הזמר העבריים של אליקום צונזר: 'בְּמַחֲרַשְׁתִּי כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי' (ב)" בבלוג של דוד אסף "עונג שבת", 25.5.2018. אליהו מביא שם גם את הפרסום הראשון של התרגום, מתוך שירונו של מנשה מאירוביץ "שירי עם ציון" (1895). המילים שבו ונדפסו ב"לוח ארץ ישראל לשנת תרס"א" (יצא לאור בשנת תר"ס 1900), עמ' 19 - 21 בחלק הספרותי (עמ' 55 - 56 בקובץ הסרוק). לאחר מילות השיר כתוב שם: "את השירה הזאת ועוד שירי ציון ידועים שרו כל העולים בהתפעלות נמרצה עד בואם הקרוב להמושבה [פתח תקווה]".
מספרת יעל סגל:
בספר "הנדיב הלא ידוע" (גרשון גרא, הוצאת מודן) מסופר על יצחק לייב גולדברג, איש רב פעלים, ממייסדי אגודת "אוהבי ציון" בווילנה. בביתו התקיימו הפגישות של אוהבי ציון, בהן השתתף אליקום צונזער, ועל שולחן הדיונים שם חיבר צונזר את השירים "מה זאת עיני תראינה" [לפי גרסה אחרת נכתב לביל"ויים ב-1882 - ראו שם] ו"המחרשה", הידוע במילותיו הפותחות "במחרשתי". אנשי המושבות העדיפו את הגרסה של בר-נש (נוח שפירא), וזו הגרסה שהושרה לכבודו של גולדברג, כשביקר ברחובות ב-1895, על פי גרא.
כמו כן, לפי דבריו של גרא, צונזר ביקש וקיבל את רשות "אוהבי ציון" לשיר את השיר בכל פעם שהיה כינוס חשוב.אגב, צונזר מעולם לא עלה לארץ ישראל; הוא היגר לארה"ב ונפטר שם ב-1913.
עוד על השיר:
- "המחרשה", תרגומו של צונזר עצמו לעברית;
- סרטון שבו רואים (בין היתר) את טרומפלדור חורש וברקע "במחרשתי"
- ביצוע בשפת המקור (יידיש)
- שי צברי שר את "אזמר בשבחין" בלחן המבוסס על לחן "במחרשתי".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת