נעמילה
העתקת מילות השיר

בַּת חֵן וָחֶמֶד נָעֳמִי'לִי לָהּ זְהַב קְווּצוֹת מִסְתַּלְסְלוֹת אֲבִיב חַיִּים כְּבָר חֲמִישִׁי נִשְׁקָף לָהּ מֵרָחוֹק. עֵינַיִם – אוֹר שֶׁל תְּכֵלֶת לָהּ וְצֵל שְׁמוּרוֹת מַאֲהִילוֹת אַט רוֹעֲדוֹת ומְרַפְרְפוֹת כְּמֶשִׁי קַל, עָנֹג. וּרְאוּ אֶת קְצֵה אַפָּהּ הַקָּט מוּרָם מְעַט, תּוֹהֶה סָבִיב וְחוּט שִׂפְתֵי שָׁנִי דָּקִיק כְּאֹדֶם שְׁמֵי עַרְבִּית. גּוּפָהּ כְּבֶן אִילָן צָעִיר לְרוּחַ קַל בְּעֵת אָבִיב גָּמִישׁ וָרַךְ שֶׁשִּׂמְחָתוֹ כָּל רַע עוֹד לֹא הִשְׁבִּית. כֹּה יוֹם תָּמִים שׂוֹחֶקֶת הִיא בֵּין פַּרְפָּרִים שְׁכוּרֵי חֶדְוָה כֹּה יוֹם תָּמִים רוֹחֶצֶת הִיא עִם קְהַל פְּרָחִים בַּטַּל כְּמוֹ מֻפְתָּעִים הֵם מֵחִנָּהּ דֹּם מִתְרַפְּקִים בְּאַהֲבָה לוֹטְפִים אוֹתָהּ, נוֹשְׁקִים אוֹתָהּ כָּל פֶּרַח, כָּל זַלְזַל. בָּעֶרֶב עַל עַרְשָׂהּ הַצַּח עֵינֶיהָ זוּג שֵׂיוֹת עָיֵף כְּמוֹ שְׁנֵי שְׁמֵי תְּכֵלֶת נִפְלָאִים נֶעֱצָמוֹת אַט-אַט. עַל פִּרְחֵי חֵן וְצִפֳּרִים חוֹלְמוֹת, רוֹקְמוֹת חֲלוֹם עָרֵב אָבִיב כְּבָר חֲמִישִׁי קָרֵב לָהּ מִצְטַחֵק בִּשְׁנָת.בת חן וחמד נעומי'לי לה זהב קווצות מסתלסלות אביב חיים כבר חמישי נשקף לה מרחוק. עיניים – אור של תכלת לה וצל שמורות מאהילות אט רועדות ומרפרפות כמשי קל, ענוג וראו את קצה אפה הקט מורם מעט, תוהה סביב וחוט שפתי שני דקיק כאודם שמי ערבית. גופה כבן אילן צעיר לרוח קל בעת אביב גמיש ורך ששמחתו כל רע עוד לוא השבית. כה יום תמים שוחקת היא בין פרפרים שכורי חדוה כה יום תמים רוחצת היא עם קהל פרחים בטל כמו מופתעים הם מחינה דום מתרפקים באהבה, לוטפים אותה, נושקים אותה כל פרח, כל זלזל. בערב על ערשה הצח עיניה זוג שיות עיף כמו שני שמי תכלת נפלאים נעצמות אט אט. על פרחי חן וציפורים חולמות, רוקמות חלום ערב אביב כבר חמישי קרב לה מצטחק בשנת.
מילים: לייב ניידוס
תרגום: יצחק כפכפי
לחן: לייב ניידוס
כתיבה (בשפת המקור): לכל המאוחר 1915

בַּת חֵן וָחֶמֶד נָעֳמִי'לִי
לָהּ זְהַב קְווּצוֹת מִסְתַּלְסְלוֹת
אֲבִיב חַיִּים כְּבָר חֲמִישִׁי
נִשְׁקָף לָהּ מֵרָחוֹק.
עֵינַיִם – אוֹר שֶׁל תְּכֵלֶת לָהּ
וְצֵל שְׁמוּרוֹת מַאֲהִילוֹת
אַט רוֹעֲדוֹת ומְרַפְרְפוֹת
כְּמֶשִׁי קַל, עָנֹג.

וּרְאוּ אֶת קְצֵה אַפָּהּ הַקָּט
מוּרָם מְעַט, תּוֹהֶה סָבִיב
וְחוּט שִׂפְתֵי שָׁנִי דָּקִיק
כְּאֹדֶם שְׁמֵי עַרְבִּית.
גּוּפָהּ כְּבֶן אִילָן צָעִיר
לְרוּחַ קַל בְּעֵת אָבִיב
גָּמִישׁ וָרַךְ שֶׁשִּׂמְחָתוֹ
כָּל רַע עוֹד לֹא הִשְׁבִּית.

כֹּה יוֹם תָּמִים שׂוֹחֶקֶת הִיא
בֵּין פַּרְפָּרִים שְׁכוּרֵי חֶדְוָה
כֹּה יוֹם תָּמִים רוֹחֶצֶת הִיא
עִם קְהַל פְּרָחִים בַּטַּל
כְּמוֹ מֻפְתָּעִים הֵם מֵחִנָּהּ
דֹּם מִתְרַפְּקִים בְּאַהֲבָה
לוֹטְפִים אוֹתָהּ, נוֹשְׁקִים אוֹתָהּ
כָּל פֶּרַח, כָּל זַלְזַל.

בָּעֶרֶב עַל עַרְשָׂהּ הַצַּח
עֵינֶיהָ זוּג שֵׂיוֹת עָיֵף
כְּמוֹ שְׁנֵי שְׁמֵי תְּכֵלֶת נִפְלָאִים
נֶעֱצָמוֹת אַט-אַט.
עַל פִּרְחֵי חֵן וְצִפֳּרִים
חוֹלְמוֹת, רוֹקְמוֹת חֲלוֹם עָרֵב
אָבִיב כְּבָר חֲמִישִׁי קָרֵב
לָהּ מִצְטַחֵק בִּשְׁנָת.
בת חן וחמד נעומי'לי
לה זהב קווצות מסתלסלות
אביב חיים כבר חמישי
נשקף לה מרחוק.
עיניים – אור של תכלת לה
וצל שמורות מאהילות
אט רועדות ומרפרפות
כמשי קל, ענוג

וראו את קצה אפה הקט
מורם מעט, תוהה סביב
וחוט שפתי שני דקיק
כאודם שמי ערבית.
גופה כבן אילן צעיר
לרוח קל בעת אביב
גמיש ורך ששמחתו
כל רע עוד לוא השבית.
כה יום תמים שוחקת היא
בין פרפרים שכורי חדוה

כה יום תמים רוחצת היא
עם קהל פרחים בטל
כמו מופתעים הם מחינה
דום מתרפקים באהבה,
לוטפים אותה, נושקים אותה
כל פרח, כל זלזל.

בערב על ערשה הצח
עיניה זוג שיות עיף
כמו שני שמי תכלת נפלאים
נעצמות אט אט.
על פרחי חן וציפורים
חולמות, רוקמות חלום ערב
אביב כבר חמישי קרב
לה מצטחק בשנת.




 פרטים נוספים


מפי מנשה הראל   העתקת מילות השיר

 



[לקראת סוף בית 1]
אַט רוֹעֲדוֹת, מְרַפְרְפוֹת

[בבית 2]
לְרוּחַ קַל בְּעֵת עַרְבִית

[בית 3 שורה 4]
בֵּין שְׁלַל פְּרָחִים בַּטַּל

[לקראת סוף בית 1]
אט רועדות, מרפרפות

[בבית 2]
לרוח קל בעת ערבית

[בית 3 שורה 4]
בין שלל פרחים בטל




 פרטים נוספים


מפי חמדה לוי   העתקת מילות השיר

 



[בית 3 שורה 4]
עִם קְהַל פְּרָחִים וְטַל

[בית 4 שורה 2]
עֵינֶיהָ זוּג יוֹנִים עָיֵף

[בית 4 שורות 6-5]
עַל פִּרְחֵי חֵן אֲפַרְפָּרִים
רוֹקְמוֹת, חוֹלְמוֹת חֲלוֹם עָרֵב

[בית 3 שורה 4]
עם קהל פרחים וטל

[בית 4 שורה 2]
עיניה זוג יונים עיף

[בית 4 שורות 5 - 6]
על פרחי חן אפרפרים
רוקמות, חולמות חלום ערב




מקור המילים והלחן (יידיש)   העתקת מילות השיר

 



אַ ליבעס קינד איז נעמילע, אַ קליינע, בלאָנדע מיידעלע,
דער פֿינפֿטער פֿרילינג גייט איר שוין אַנטקעגן פֿון דער ווײַט;
זי האָט צוויי בלאָע אייגעלעך, און ברעמען לאַנגע, איידעלע,
וואָס ציטערן ווי פֿעדעמלעך, ווי פֿעדעמלעך פֿון זײַד.

דער קאָפּ אין העלע פֿרענדזעלעך, אין גאָלד־געלאָקטע גלעקעלעך,
צעשטראַלטע ווי אַ יוני־טאָג, און לײַכטע ווי אַ טרוים.
זיי קרײַזלען זיך און קושן קוים די ראָזקייט פֿון די בעקעלעך,
וואָס לײַכטן זיך ווי עפּעלעך, געפֿאַלן ערשט פֿון בוים.

אַ קורץ פֿאַרריסן נעזעלע, פֿאַרמאָגט די בלאָנדע נעמילע,
און דינע, דינע, ליפּעלעך, ווי ראָזער אָוונטשניי,
איר בייגעוודיקער קערפּערל איז ווי אַ פֿרילינג־ביימעלע,
וואָס רוישט פֿון מינדסטן ווינטעלע, און ווייסט נאָך נישט (פֿון*) קיין וויי.

דעם טאָג דעם גאַנצן שפּילט זי זיך, אויף בייטן פֿאַרביק־בלומיקע,
דעם טאָג דעם גאַנצן באָדט זי זיך אין בלומען ווי אַ בלום,
עס קוקן ווי פֿאַרוווּנדערטע די בלומען די אַרומיקע,
און גלעטן זי און בעטן זי, און רופֿן ליבלעך „קום!“...

זי חבֿרט זיך אַ גאַנצן טאָג מיט שמעטערלינגען לופֿטיקע,
וואָס שטעלן אָפֿט זיך אָפּ אויף איר, און מיינען – ס'איז אַ רויז.
זי שפּילט מיט זיי, ביז ס'קומען אָן אין אָוונט ווינטלעך דופֿטיקע,
און פֿירן זי מיט פֿעלדגערוך אַהיים, צו זיך אין הויז.

און דאָרט, אין ווײַסן בעטעלע, שטיל שלאָפֿן אײַן די אייגעלעך,
די קליינע, בלאָע הימעלעך, ווי יונגע מידע שאָף,
אַ נאַכט אַ גאַנצע טרוימען זיי פֿון בלומען און פֿון פֿייגעלעך –
דער פֿינפֿטער פֿרילינג שמייכלט עס צו איר אין קינדערשלאָף.


 פרטים נוספים

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

עזרא כדורי 
שנת הקלטה: לפני 1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 2:48:32).

הועתק מקלטת פרטית של עזרא כדורי


על השיר

מילות השיר המקורי מאת לייב ניידוס נדפסו בשנת 1915 בספר "ליריק", עמ' 148. תודה לאליעזר ניבורסקי, שגם שלח לנו את גרסת המילים ביידיש.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 02.08.2025 12:53:22


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!