כותב מוקי צור, בספרו "יהודה שרת גיבור תרבות" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000, עמ' 71-70):
כנראה שהמנגינה לשיר "ואולי" היא קינתו של יהודה על רחל. על נסיבות כתיבתו הוא סיפר לאליהו הכהן (וגם לי). את הידיעה על מותה של רחל קיבל יהודה כששהה באחת ההכשרות של החלוצים בגרמניה. תחושת התלישות ברגע של אֶבֶל התערבבה בתחושה כי אין הוא מצליח לעבור את מחסומי התרבות והשפה הגרמנית. הוא חש שאף הנוער החלוצי שבוי במקסמי התרבות והשפה האלה. הוא החליט לכתוב לחן שיוכל לעמוד מול האופנות והמקובל על חניכיו. הוא לא כתב את תווי השיר אלא לימד אותו. השיר עשה כנפיים, ונלמד בלילה על-ידי חברי ההכשרה. למחרת הגיע למקום השליח אליק שומרוני, חבר אפיקים, שהיה אז בדרכו למפגש עם תנועת הנוער. הוא שמע מחברי ההכשרה הנרגשים על השיר החדש שנולד. הוא התחנן בפני יהודה שילמד אותו את השיר הבלתי רשום. לימים, כשסיים את שליחותו בגרמניה ונסע על-פני ההכשרות בליטא, ברכבת, פגש חלוץ ושאל אותו מה שרים בהכשרות. להפתעתו התשובה הייתה: את השיר "ואולי". במסורת המשפחה נחקק הזיכרון שיהודה כתב את השיר לא כשיר רומנטי. עגלת העץ בה נסע בחווה היא שנתנה השראה לקצבו המיוחד. אולם השיר יצא משליטתו, והביצוע חשף את הרומנטיקה שהוסתרה בו היטב. כשחזר יהודה ארצה שמע את השיר ולא הכיר אותו; הוא בוצע בצורה אחרת. כששמע אותו מושר על ידי זמר מקצועי, בתקליט, נפרד ממנו כשיר המנוכר ממחברו. דווקא שיר זה היה למוכר ביותר מכל שיריו של יהודה.
גרסתו התואמת של אליהו הכהן הופיעה ב"עתמול" כמאמר בשם "צפצופי נעורים", ובו הוא מעיד כי יהודה שרת הסכים לדבר על השיר רק סמוך למותו בשנת 1979, ואמר עליו: "כשהשיר הזה נולד, אמרתי לו: מה לך ולי... למדתי אז בסמינר מוסיקלי, הכרתי אז את מיטב המוסיקה העתיקה והחדשה ומיד ראיתי מה שקרה לי. חטאת נעורים. צפצופי נעורים". ראו את מאמרו של אליהו הכהן בבלוג של דוד אסף במסגרת רשימה מפורטת יותר על "ואולי".
גם המבקר מנשה רבינא התנגד ללחן השיר. הוא כותב:
רוח הרומאנס בולטת גם במלודיה של יהודה שרת לשיר "ואולי לא היו הדברים מעולם". המטרוס של 3/4 מסוכן מאוד, כי כל המתחיל בו נסחף בזרם הגונדוליירה האיטלקית, האשהיות [הפרמאטות] אינן משוות למלודיה אופי רצ'יטאטיבי, הן רק מבליטות את הרוח הרגשנית-רומאנסית. ומכאן הנטייה של "מתקני השירים" להכניס במלודיה שינוי של מחצית הטון בטאקט הראשון. על ידי כך הם משיגים את הנוחות של הצליל המוביל, הנשמע כטבעי ברוח הכללית של השיר".
(ראו: "המוסיקה לשירי רחל", מאמר נספח לאוסף שירי רחל "שירת רחל" (הוצאת דבר, נוסף ממהדורה חמישית [תש"י], מס' עמודים לפי מהדורה שביעית [תש"ך]: רנג-רנט, הציטוט מעמ' רנה].)
לחן השיר הפך לבסיס הניגון "רונדו יוחנן הסנדלר" המנוגן במירון (ראו יעקב מזור, "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל", פריט 73, עמ' 251 - 253.
ביצועים נוספים להאזנה:
חזנים:
אחרים:
ביצועים נוספים לצפייה:
בשנת 2008, שרה סיוון טלמור לחן חדש שלה לשיר במסגרת האלבום "פרויקט שירי רחל".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
התווים בכתב ידו של המלחין
מתוך הגדה של פסח הסתדרות החלוץ בפולין תרצ"ז
עדכון אחרון: 17.06.2022 14:10:11
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם