שורו, הביטו וראו

שׁוּרוּ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ מַה גָּדוֹל הַיּוֹם הַזֶּה, הַיּוֹם הַזֶּה! אֵשׁ יוֹקֶדֶת בֶּחָזֶה וְהַמַּחְרֵשָׁה שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה. וְהַמַּחְרֵשָׁה, שׁוּרוּ הַמַּחְרֵשָׁה, שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה. אֵת, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה, וְנַדְלִיקָה שׁוּב, שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה, בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה. עוּרוּ, הַעְפִּילוּ, עֲלוּ מַה מּוֹרָא וּמָה רָעָב, וּמָה רָעָב? לֹא נֵחַת וְלֹא נִיעַף עַד שֶׁיָּזוּבוּ שׁוּב דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב. עַד שֶׁשּׁוּב יָזוּבוּ עַד שֶׁיָּזוּבוּ שׁוּב דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב. יָד, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה, וְנַדְלִיקָה שׁוּב, שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה, בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה.שורו הביטו וראו מה גדול היום הזה היום הזה אש יוקדת בחזה והמחרשה שוב פולחת בשדה והמחרשה שורו המחרשה שוב פולחת בשדה את מכוש טורייה וקלשון התלכדו בסערה ונדליקה שוב שוב את האדמה בשלהבת ירוקה עורו העפילו עלו מה מורא ומה רעב ומה רעב לא נחת ולא ניעף עד שיזובו שוב דבש מסלע וחלב עד ששוב יזובו עד שיזובו שוב דבש מסלע וחלב יד מכוש טורייה וקלשון התלכדו בסערה ונדליקה שוב שוב את האדמה בשלהבת ירוקה

זלי גורביץ' במאמרו "ההווה הישראלי":

"השיר נכתב על ידי זלמן חן באופן מזדמן בטקס ייסוד בית יוסף בעמק בית שאן ב-1937 [כנראה השיר כבר מ1936, ראו להלן. זמרשת] כשנלווה (על פי נתיבה בן יהודה) לאברהם הרצפלד לאותו אירוע. מכיון שלא נמצא מי שילמד שיר חדש, כפי שהיה נהוג, פרש זלמן חן לחורשה וחזר כעבור זמן קצר עם השיר ועם לחנו, ואף עמד וביצע אותו בפני הקהל. אחר כך חזר הרצפלד על השיר הזה בכל הקמת היאחזות חדשה, והוא הפך עם השנים למעין המנון של ההתיישבות".

[...]

"הגירסה המקורית והרשמית של השיר (זו המופיעה בספרים המביאים שירי עם ישראליים) מעט שונה. כך, למשל, במקום "את" בשורה החמישית מופיעה המילה "יד", ובמקום "שלהבת" - המילה "להבה".

(זלי גורביץ' "ההווה הישראלי", בתוך: הזמן: מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר (עריכה: אמיליה פרוני), הוצאת מכון ון ליר הקיבוץ המאוחד 2004, עמ' 33).

אריה אורי (ראה לעיל) שר את השיר, לדבריו, בגרסה המקורית אותה שרה "מקהלת הילדים המרכזית של ירושלים". מקהלה זו, שבה שר אריה אורי בילדותו, היתה הראשונה שביצעה את השיר, ב-1936, עוד לפני שהרצפלד (איתו השיר מזוהה) שר אותו. תימוכין נוספים לכך שהשיר חובר עוד ב-1936 אפשר למצוא במאמרו של אורי הייטנר, "אש יוקדת בחזה", שהתפרסם ב"חדשות בן עזר", גליון 1577, 21.9.2020.

"הגרסה היקית" נוצרה, ככל הנראה, במטרה ללגלג על ה"יקים" שעלו ארצה והתקשו ללמוד את השפה.

ביצועים נוספים:

• מופע חגיגות ה-70 לקיבוץ עין גב.
• נורמה סאלז (Norma Salz) (סרטון יוטיוב)
• מתוך מחרוזת שירי תקומה (מכללת עצם, תשפ"ד), בשילוב בית תורני.

עיבוד מאת: אהרן שפי

עיבוד ל"שיר המחנה" ול"שורו הביטו וראו" מאת אהרן שפי. על נסיבות כריכת השירים יחד קראו את דבריו של אהרן שפי ב"על השיר" ב"שיר המחנה".

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.