מילים: זלמן חןלחן: זלמן חןכתיבה: 1937 הלחנה: 1937
|
המילים שׁוּרוּ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ מַה גָּדוֹל הַיּוֹם הַזֶּה, הַיּוֹם הַזֶּה! אֵשׁ יוֹקֶדֶת בֶּחָזֶה וְהַמַּחְרֵשָׁה שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה. וְהַמַּחְרֵשָׁה, שׁוּרוּ הַמַּחְרֵשָׁה, שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה. אֵת, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה, וְנַדְלִיקָה שׁוּב, שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה, בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה. עוּרוּ, הַעְפִּילוּ, עֲלוּ מַה מּוֹרָא וּמָה רָעָב, וּמָה רָעָב? לֹא נֵחַת וְלֹא נִיעַף עַד שֶׁיָּזוּבוּ שׁוּב דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב. עַד שֶׁשּׁוּב יָזוּבוּ עַד שֶׁיָּזוּבוּ שׁוּב דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב. יָד, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה, וְנַדְלִיקָה שׁוּב, שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה, בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה. שורו הביטו וראו מה גדול היום הזה היום הזה אש יוקדת בחזה והמחרשה שוב פולחת בשדה והמחרשה שורו המחרשה שוב פולחת בשדה
את מכוש טורייה וקלשון התלכדו בסערה ונדליקה שוב שוב את האדמה בשלהבת ירוקה
עורו העפילו עלו מה מורא ומה רעב ומה רעב לא נחת ולא ניעף עד שיזובו שוב דבש מסלע וחלב עד ששוב יזובו עד שיזובו שוב דבש מסלע וחלב
יד מכוש טורייה וקלשון התלכדו בסערה ונדליקה שוב שוב את האדמה בשלהבת ירוקה
|
מפי שולמית אברדם (נ' 1932)
|
המילים נַעְפִּילָה, נַעְפִּילָה הָרִים וְנַהֲפֹךְ אֶת הַסְּלָעִים עַד שֶׁשּׁוּב יָזוּב שׁוּב-שׁוּב יָזוּבוּ שׁוּב דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב אֵת, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה וְנַדְלִיקָה שׁוּב שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה בְּלֶהָבָה! נעפילה, נעפילה הרים ונהפוך את הסלעים עד ששוב יזוב שוב-שוב יזובו שוב דבש מסלע וחלב
את מכוש טוריה וקלשון התלכדו בסערה ונדליקה שוב את האדמה שוב את האדמה בלהבה
|
פרטים נוספים
על הגרסה: מספרת שולמית אברדם (נ' 1932): "את השיר שרנו בשנות השלושים, כנראה 1937 או 1938. זה היה בעיירה מוֹנַסְטֶזִ'יסְקָה (Monasterzyska), קרוב לעיירה בוצ'ץ' (Buczacz). תחילה הלכתי לגן ילדים 'עברי', שכן רוב יהודי העיירה שלנו היו ציונים והקימו גן ילדים ששהשתדלו לדבר בו עברית. שרנו שירים עבריים וחגגנו בהצגות את החגים כמו פורים או חנוכה. אחרי שהגננת המיתולוגית שלנו, גב' ויזר, עלתה ארצה (היא גרה בזמנו בקרית טבעון), בא לעיירה שלנו זוג: גננת ומורֶה לעברית. טרם הלכתי לבית ספר כללי, אך כנראה הייתי גדולה מדי כדי ללכת לגן, לכן עברתי באופן טבעי להמשך הגן, שהיה מעין בית-ספר. אותו מורה שהגיע לעיירה הוא שלימד אותנו את השיר (שלא כל כך הבינונו את מילותיו - בוודאי לא מה זה מכוש, טוריה או קלשון). עד היום אינני בטוחה אם המילים הראשונות הן באמת 'נעפילה, נעפילה הרים', שכן שרנו 'נַפִּילה, נפילה הרים'... אינני יודעת אם הגן ובית הספר היו שייכים לרשת חינוך כלשהי (כמו רשת 'תרבות')."
|
מפנקסו של מנדל מנצר
|
שורו הביטו וראו מה גדול החג הזה... ... ונדליקה שוב את האדמה בלהבה ירוקה
נעפילה נעפילה להרים ונחצוב את הסלעים לא נחת ולא ניעף...
|
גרסה היתולית במבטא גרמני
|
המילים לָשׁוּרוּ, תַּבִּיטוּ, לִרְאוֹת מַה גְּדוֹלָה הַיּוֹם הַזֹּאת אֵשׁ טָלָ-לָ-לָה בֶּחָזֶה וְהַמַּחְרֵשָׁה שׁוּב תִּפְלַחַת בַּשָּׂדֶה אֵשׁ טָלָ-לָ-לָה בֶּחָזֶה וְהַמַּחְרֵשָׁה שׁוּב תִּפְלַחַת בַּשָּׂדֶה. לשורו, תביטו, לראות מה גדולה היום הזאת אש טל-ל-לה בחזה והמחרשה שוב תפלחת בשדה אש טל-ל-לה בחזה והמחרשה שוב תפלחת בשדה.
|
פרטים נוספים
על הגרסה: רבקה יבין (שהדגימה את השיר בקולה) סיפרה כי זו הייתה גרסה היתולית שלגלגה העולים מגרמניה שהתקשו ללמוד עברית.
|
|
ביצוע:
הקישור הועתק
הגבעטרון 
ביצוע:
הקישור הועתק
חבורת רננים 
ביצוע:
הקישור הועתק
מקהלה מקובצת מעמק הירדן 
ביצוע:
הקישור הועתק
נתניה דברת 
שנת הקלטה: 1964
ביצוע:
הקישור הועתק
שרה גלופטר 
ביצוע:
הקישור הועתק
זמרשת, משתתפי האירוע 
הובלת שירה: נגה אשדגיטרה: נגה אשדמנדולינה: עליזה נגרשנת הקלטה: 2007 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 9, שהתקיים במרכז שטייברג בחולון, ב-12 בדצמבר 2008. זוהי ההקלטה היחידה הידועה לנו שבה מושרים שני בתי השיר.
ביצוע:
הקישור הועתק
עידית סולקין 
ביצוע:
הקישור הועתק
שולמית אברדם 
שנת הקלטה: 21.10.2017 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת המבצעת שרה את גרסתה כפי שלמדה בגליציה בילדותה. ראו פרטים נוספים ליד מילות גרסתה.
ביצוע:
הקישור הועתק
רבקה יבין 
שנת הקלטה: 22.12.2008 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת הקלטה של "הגרסה היקית" של השיר.
ביצוע:
הקישור הועתק
אברהם הרצפלד 
הרצפלד נהג לשיר את השיר בכל עליה חדשה לקרקע.
תודה לרוני גואל על גרסה נוספת זו. ר' ביצוע גם בוידיאו
ביצוע:
הקישור הועתק
אברהם הרצפלד 
ביצוע:
הקישור הועתק
נגה אשד, צוות זמרשת 
שנת הקלטה: 2009 בוצע בשידור חי ברשת גימ"ל, מוצאי ראש השנה תש"ע.
ביצוע:
הקישור הועתק
אריה אורי 
שנת הקלטה: 19.6.1991 מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. אריה אורי שר ומספר על הביצוע הראשון של השיר, עוד לפני שהרצפלד הכיר אותו.
על השיר
זלי גורביץ' במאמרו "ההווה הישראלי":
"השיר נכתב על ידי זלמן חן באופן מזדמן בטקס ייסוד בית יוסף בעמק בית שאן ב-1937, כשנלווה (על פי נתיבה בן יהודה) לאברהם הרצפלד לאותו אירוע. מכיון שלא נמצא מי שילמד שיר חדש, כפי שהיה נהוג, פרש זלמן חן לחורשה וחזר כעבור זמן קצר עם השיר ועם לחנו, ואף עמד וביצע אותו בפני הקהל. אחר כך חזר הרצפלד על השיר הזה בכל הקמת היאחזות חדשה, והוא הפך עם השנים למעין המנון של ההתיישבות".
(זלי גורביץ' "ההווה הישראלי", בתוך: הזמן: מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר (עריכה: אמיליה פרוני), הוצאת מכון ון ליר הקיבוץ המאוחד 2004, עמ' 33).
גורביץ' מוסיף ומעיר במאמרו הנ"ל:
"הגירסה המקורית והרשמית של השיר (זו המופיעה בספרים המביאים שירי עם ישראליים) מעט שונה. כך, למשל, במקום "את" בשורה החמישית מופיעה המילה "יד", ובמקום "שלהבת" - המילה "להבה".
אריה אורי (ראה לעיל) שר את השיר, לדבריו, בגרסה המקורית אותה שרה "מקהלת הילדים המרכזית של ירושלים". מקהלה זו, שבה שר אריה אורי בילדותו, היתה הראשונה שביצעה את השיר, ב-1936, עוד לפני שהרצפלד (איתו השיר מזוהה) שר אותו.
"הגרסה היקית" נוצרה, ככל הנראה, במטרה ללגלג על ה"יקים" שעלו ארצה והתקשו ללמוד את השפה.
וידיאו: ביצוע השיר מתוך מופע חגיגות 70 לקיבוץ עין-גב - לחצו כאן.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עיבוד מאת אהרן שפי
עיבוד ל"שיר המחנה" ול"שורו הביטו וראו" מאת אהרן שפי. על נסיבות כריכת השירים יחד קראו את דבריו של אהרן שפי ב"על השיר" ב"שיר המחנה". לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
תגיות
עדכון אחרון: 14.01.2022 10:50:00
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
|