זלי גורביץ' במאמרו "ההווה הישראלי":

"השיר נכתב על ידי זלמן חן באופן מזדמן בטקס ייסוד בית יוסף בעמק בית שאן ב-1937 [כנראה השיר כבר מ1936, ראו להלן. זמרשת] כשנלווה (על פי נתיבה בן יהודה) לאברהם הרצפלד לאותו אירוע. מכיון שלא נמצא מי שילמד שיר חדש, כפי שהיה נהוג, פרש זלמן חן לחורשה וחזר כעבור זמן קצר עם השיר ועם לחנו, ואף עמד וביצע אותו בפני הקהל. אחר כך חזר הרצפלד על השיר הזה בכל הקמת היאחזות חדשה, והוא הפך עם השנים למעין המנון של ההתיישבות".

[...]

"הגירסה המקורית והרשמית של השיר (זו המופיעה בספרים המביאים שירי עם ישראליים) מעט שונה. כך, למשל, במקום "את" בשורה החמישית מופיעה המילה "יד", ובמקום "שלהבת" - המילה "להבה". 

(זלי גורביץ' "ההווה הישראלי", בתוך: הזמן: מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר (עריכה: אמיליה פרוני), הוצאת מכון ון ליר הקיבוץ המאוחד 2004, עמ' 33).

אריה אורי (ראה לעיל) שר את השיר, לדבריו, בגרסה המקורית אותה שרה "מקהלת הילדים המרכזית של ירושלים". מקהלה זו, שבה שר אריה אורי בילדותו, היתה הראשונה שביצעה את השיר, ב-1936, עוד לפני שהרצפלד (איתו השיר מזוהה) שר אותו. תימוכין נוספים לכך שהשיר חובר עוד ב-1936 אפשר למצוא במאמרו של אורי הייטנר, "אש יוקדת בחזה", שהתפרסם ב"חדשות בן עזר", גליון 1577, 21.9.2020.

"הגרסה היקית" נוצרה, ככל הנראה, במטרה ללגלג על ה"יקים" שעלו ארצה והתקשו ללמוד את השפה.

ראו גם ביצוע השיר מתוך מופע חגיגות ה-70 לקיבוץ עין גב.

מקהלות   שירים קאנוניים