מילים: זלמן חן
לחן: זלמן חן
כתיבה: 1937
הלחנה: 1937

המילים שׁוּרוּ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ מַה גָּדוֹל הַיּוֹם הַזֶּה, הַיּוֹם הַזֶּה! אֵשׁ יוֹקֶדֶת בֶּחָזֶה וְהַמַּחְרֵשָׁה שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה. וְהַמַּחְרֵשָׁה, שׁוּרוּ הַמַּחְרֵשָׁה, שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה. אֵת, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה, וְנַדְלִיקָה שׁוּב, שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה, בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה. עוּרוּ, הַעְפִּילוּ, עֲלוּ מַה מּוֹרָא וּמָה רָעָב, וּמָה רָעָב? לֹא נֵחַת וְלֹא נִיעַף עַד שֶׁיָּזוּבוּ שׁוּב דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב. עַד שֶׁשּׁוּב יָזוּבוּ עַד שֶׁיָּזוּבוּ שׁוּב דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב. יָד, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה, וְנַדְלִיקָה שׁוּב, שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה, בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה. שורו הביטו וראו מה גדול היום הזה היום הזה אש יוקדת בחזה והמחרשה שוב פולחת בשדה והמחרשה שורו המחרשה שוב פולחת בשדה את מכוש טורייה וקלשון התלכדו בסערה ונדליקה שוב שוב את האדמה בשלהבת ירוקה עורו העפילו עלו מה מורא ומה רעב ומה רעב לא נחת ולא ניעף עד שיזובו שוב דבש מסלע וחלב עד ששוב יזובו עד שיזובו שוב דבש מסלע וחלב יד מכוש טורייה וקלשון התלכדו בסערה ונדליקה שוב שוב את האדמה בשלהבת ירוקה עברית Кириллица Latin

מפי שולמית אברדם (נ' 1932)

המילים נַעְפִּילָה, נַעְפִּילָה הָרִים וְנַהֲפֹךְ אֶת הַסְּלָעִים עַד שֶׁשּׁוּב יָזוּב שׁוּב-שׁוּב יָזוּבוּ שׁוּב דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב אֵת, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה וְנַדְלִיקָה שׁוּב שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה בְּלֶהָבָה! נעפילה, נעפילה הרים ונהפוך את הסלעים עד ששוב יזוב שוב-שוב יזובו שוב דבש מסלע וחלב את מכוש טוריה וקלשון התלכדו בסערה ונדליקה שוב את האדמה שוב את האדמה בלהבה עברית Кириллица Latin

פרטים נוספים על הגרסה: מספרת שולמית אברדם (נ' 1932): "את השיר שרנו בשנות השלושים, כנראה 1937 או 1938. זה היה בעיירה מוֹנַסְטֶזִ'יסְקָה (Monasterzyska), קרוב לעיירה בוצ'ץ' (Buczacz). תחילה הלכתי לגן ילדים 'עברי', שכן רוב יהודי העיירה שלנו היו ציונים והקימו גן ילדים ששהשתדלו לדבר בו עברית. שרנו שירים עבריים וחגגנו בהצגות את החגים כמו פורים או חנוכה. אחרי שהגננת המיתולוגית שלנו, גב' ויזר, עלתה ארצה (היא גרה בזמנו בקרית טבעון), בא לעיירה שלנו זוג: גננת ומורֶה לעברית. טרם הלכתי לבית ספר כללי, אך כנראה הייתי גדולה מדי כדי ללכת לגן, לכן עברתי באופן טבעי להמשך הגן, שהיה מעין בית-ספר. אותו מורה שהגיע לעיירה הוא שלימד אותנו את השיר (שלא כל כך הבינונו את מילותיו - בוודאי לא מה זה מכוש, טוריה או קלשון). עד היום אינני בטוחה אם המילים הראשונות הן באמת 'נעפילה, נעפילה הרים', שכן שרנו 'נַפִּילה, נפילה הרים'... אינני יודעת אם הגן ובית הספר היו שייכים לרשת חינוך כלשהי (כמו רשת 'תרבות')."

מפנקסו של מנדל מנצר

שורו הביטו וראו מה גדול החג הזה... ... ונדליקה שוב את האדמה בלהבה ירוקה נעפילה נעפילה להרים ונחצוב את הסלעים לא נחת ולא ניעף...

פרטים נוספים מקור: "פנקס פרטי של מנדל מנצר (צבי דוב מנצור)", התחיל תרצ"ה 1935, עמוד 43

גרסה היתולית במבטא גרמני

המילים לָשׁוּרוּ, תַּבִּיטוּ, לִרְאוֹת מַה גְּדוֹלָה הַיּוֹם הַזֹּאת אֵשׁ טָלָ-לָ-לָה בֶּחָזֶה וְהַמַּחְרֵשָׁה שׁוּב תִּפְלַחַת בַּשָּׂדֶה אֵשׁ טָלָ-לָ-לָה בֶּחָזֶה וְהַמַּחְרֵשָׁה שׁוּב תִּפְלַחַת בַּשָּׂדֶה. לשורו, תביטו, לראות מה גדולה היום הזאת אש טל-ל-לה בחזה והמחרשה שוב תפלחת בשדה אש טל-ל-לה בחזה והמחרשה שוב תפלחת בשדה. עברית Кириллица Latin

פרטים נוספים על הגרסה: רבקה יבין (שהדגימה את השיר בקולה) סיפרה כי זו הייתה גרסה היתולית שלגלגה העולים מגרמניה שהתקשו ללמוד עברית.

עיבוד: נחום היימן
ניצוח: נחום היימן
ליווי: חמישיית גלבוע
שנת הקלטה: 1965
נכלל בתקליטור: הגבעטרון: הקלטות נדירות 1960 - 1967
נכלל בתקליט: מלא כוס יין אדום

ביצוע:

  הקישור הועתק

חבורת רננים  ביצוע:

  הקישור הועתק

מקהלה מקובצת מעמק הירדן  ביצוע:

  הקישור הועתק

נתניה דברת 
ביצוע:

  הקישור הועתק

שרה גלופטר  ביצוע:

  הקישור הועתק

זמרשת, משתתפי האירוע  ביצוע:

  הקישור הועתק

עידית סולקין 
ביצוע:

  הקישור הועתק

שולמית אברדם 
ביצוע:

  הקישור הועתק

רבקה יבין 
ביצוע:

  הקישור הועתק

אברהם הרצפלד 
ביצוע:

  הקישור הועתק

אברהם הרצפלד  ביצוע:

  הקישור הועתק

נגה אשד, צוות זמרשת 
ביצוע:

  הקישור הועתק

אריה אורי