מילים: רפאל אליעז
לחן: מרק לברי כתיבה: 1936 הלחנה: 1936
|
ציפורה כהן, רביעיית גברי ההגנה 
ניצוח: מרק לברי
ליווי: התזמורת הסימפונית העממית הישראלית שנת הקלטה: תחילת שנות ה-50 מקור: תקליטון IMF-32 בחברת Israel Music Foundation |
מקס פורמנסקי 
מקור: התקליט Ecos de Israel בהוצאת Londisc
סידור בלרסקי 
מקור: מארז התקליטונים Songs of Palestine מס' H17-531 בחברת Besa Records
בליווי פסנתר.
מקהלה בינלאומית בניצוח אברהם וולף בינדר  ביצוע:
מקהלת קול ציון לגולה 
שנת הקלטה: 4.9.1958
ללא ליווי כלי.
המקהלה הקליטה את השיר גם מוקדם יותר פעמים אחדות: בניצוח אברהם קפלן, בניצוח נחמיה וינבר בליווי פסנתר, וכן בעיבוד פאול בן-חיים יחד עם מקהלת פועלי ירושלים.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתתיאודור ביקל 
מקור: התקליט A Harvest of Israeli Folk Songs, מס' EKS 7210 בחברת Elektra
לאה דגנית 
הלהקה הקולית הישראלית 
ניצוח: צבי כספי
שנת הקלטה: c 1950
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת קול ציון לגולה 
שנת הקלטה: 21.6.1954
ללא ליווי כלי
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתהרצליה רז 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
ההקלטה מעוותת את קולה של הרצליה רז, אך המנגינה נשמעת נכון.
חבורת שהם  ביצוע:
הגבעטרון 
חבורת הזמר "צליל גליל"  ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-9 בנובמבר 2007.
אליעז חרז את "זוּ נגד זוּ" עם "נאחזוּ", אבל בעצם התכוון ל"זוֹ נגד זוֹ".
ביצועים נוספים:
- הגבעטרון (סרטון)
- בנימין סיגל (Benjamin Siegel)
- אריק לביא
- מיכל דורון (במסגרת "כיתת השיר הישראלי" בהדרכת שמעון כהן, יולי 2014)
- צבי אהרוני (וידיאו מתוך קונצרט חנוכה של חזנים שנערך במיאמי, 1987)
- זמרי קאמרן בניצוח אבנר איתי ובעיבוד מרק לברי (סרטון, תזמון 10:17)
- מקהלת רינת בנוסח המעודכן של הטקסט
- להקת הנח"ל (1972)
- חבורת רננים (1971) בנוסח המקורי של הטקסט
לפי עדות מרק לברי לציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 330, זה היה שירו הראשון, ואת המלים קיבל מרפאל אליעז ישירות. לפי דבריו בקול ישראל ב3.9.1966, המתועדים בכרטסת מאיר נוי, זה הלחן הראשון שלו בישראל (כלומר, קדמו לו לחנים אחרים לפני שעלה ארצה).
על-פי ראיון שלו עם מאיר הרניק בקול ישראל, 23.1.1963, [תקציר בתיה באיאר, שם, עמ' 334]:
[במלים "הוא לבבי"] המנגינה המקורית היתה [סי סול מי לה] ולא כמו עכשיו [סי מי סול לה]. לברי נסע באוטובוס לעמק, והנוסעים התחילו לשיר. כאשר העיר לברי לשרים שהם טועים, ענה לו בחור אחד "שמע, הקומפוזיטור של השיר הזה היה יותר ישראלי ממך, ולא היה טיפש. כמו שאתה אומר זה בלתי אפשרי - כך [כפי ששרנו] צריך להיות! כתוצאה ממקרה זה שינה לברי את השיר באותו מקום...
הגרסה התזמורתית של היצירה היתה במשך שנים היצירה הישראלית הייצוגית במסעות התזמורת הפילהרמונית הישראלית בחו"ל.
אליהו הכהן:
הנוסח השני בדף זה הוא הנוסח שבו התפרסם השיר והושר בפי כול.
אני מניח שקרה לשיר הזה מה שקרה לעשרות שירים אחרים: המחבר החליט לכתוב נוסח נוסף. או מתוך שביקש למתן במעט את הביטוי האלים "היום אשרוף" במשפט מתון יותר – "תשא נפשי חדוות עיניים" – או סתם מתוך מחשבה שהנוסח השני משופר יותר.
כשכינס רפאל אליעז את כתביו, בחר לכלול את הנוסח הראשון (בדף זה) דווקא. רצונו של מחבר – כבודו, אך הרי אי אפשר לעקור מלב המזמרים את הגירסא דינקותא.
ראו את דברי אליהו הכהן בהרחבה בכתבה "כשהגלבוע התנשק עם התבור" (10.1.2020) בבלוג של דוד אסף "עונג שבת".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת