אליעז חרז את "זוּ נגד זוּ" עם "נאחזוּ", אבל בעצם התכוון ל"זוֹ נגד זוֹ".
ביצועים נוספים:
לפי עדות מרק לברי לציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 330, זה היה שירו הראשון, ואת המלים קיבל מרפאל אליעז ישירות. לפי דבריו בקול ישראל ב3.9.1966, המתועדים בכרטסת מאיר נוי, זה הלחן הראשון שלו בישראל (כלומר, קדמו לו לחנים אחרים לפני שעלה ארצה).
על-פי ראיון שלו עם מאיר הרניק בקול ישראל, 23.1.1963, [תקציר בתיה באיאר, שם, עמ' 334]:
[במלים "הוא לבבי"] המנגינה המקורית היתה [סי סול מי לה] ולא כמו עכשיו [סי מי סול לה]. לברי נסע באוטובוס לעמק, והנוסעים התחילו לשיר. כאשר העיר לברי לשרים שהם טועים, ענה לו בחור אחד "שמע, הקומפוזיטור של השיר הזה היה יותר ישראלי ממך, ולא היה טיפש. כמו שאתה אומר זה בלתי אפשרי - כך [כפי ששרנו] צריך להיות! כתוצאה ממקרה זה שינה לברי את השיר באותו מקום...
הגרסה התזמורתית של היצירה היתה במשך שנים היצירה הישראלית הייצוגית במסעות התזמורת הפילהרמונית הישראלית בחו"ל.
אליהו הכהן:
הנוסח השני בדף זה הוא הנוסח שבו התפרסם השיר והושר בפי כול.
אני מניח שקרה לשיר הזה מה שקרה לעשרות שירים אחרים: המחבר החליט לכתוב נוסח נוסף. או מתוך שביקש למתן במעט את הביטוי האלים "היום אשרוף" במשפט מתון יותר – "תשא נפשי חדוות עיניים" – או סתם מתוך מחשבה שהנוסח השני משופר יותר.
כשכינס רפאל אליעז את כתביו, בחר לכלול את הנוסח הראשון (בדף זה) דווקא. רצונו של מחבר – כבודו, אך הרי אי אפשר לעקור מלב המזמרים את הגירסא דינקותא.
ראו את דברי אליהו הכהן בהרחבה בכתבה "כשהגלבוע התנשק עם התבור" (10.1.2020) בבלוג של דוד אסף "עונג שבת".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 20.09.2021 22:29:04
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם