פרחיי צמחיי (לחן חסידי)

פְּרָחַי, צְמָחַי, מַה צְּמֵאתֶם לְמַיִם! כָּל הַיּוֹם שׁוֹפֶכֶת חֹם שֶׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם! אַל תִּבְכּוּ, רַק חַכּוּ, חִישׁ אָשׁוּבָה הֵנָּה; מְלֹא הַדְּלִי אֶשְׁאָבָה לִי, מַיִם לָכֶם אֶתֵּנָה! פְּרָחַי, צְמָחַי, שְׁתוּ – אַחַר תִּפְרָחוּ; רֵיחַ טוֹב תְּנוּ לָרֹב, אֲנָשִׁים יִשְׂמָחוּ!פרחיי, צמחיי, מה צמאתם למים! כל היום שופכת חום שמש בשמים! אל תבכו, רק חכו, חיש אשובה הנה; מלא הדלי אשאבה לי, מים לכם אתנה! פרחיי, צמחיי, שתו – אחר תפרחו; ריח טוב תנו לרוב, אנשים ישמחו!

בשירונו של לוין קיפניס "מחרוזת" מיוחס הלחן לאברהם צבי אידלזון, אך בשירונו של אידלזון עצמו "ספר השירים - קובץ חדש" (עמ' 18) רשום כי הלחן הוא "נעימה חסידית". התמליל נדפס, כנראה לראשונה, בשם "הגננת הקטנה" ב"גליונות לגננות" של לוין קיפניס [תרע"ט-תר"ף] - גליון תשיעי, בלחן שונה שצויין כנעימה עממית "מעובדה בידי א. צ. אידלזון". לשיר גם לחן שלישי מאת פואה גרינשפון.

לשיר הוצעו שתי הפעלות חלופיות:

1. משחק תנועה - ילדים-פרחים עומדים על ברכיהם וראשיהם מורדים. הגננת הקטנה שרה את הבתים א'-ב' ואחר היא פונה הצידה לשאוב מים, שבה עם הדלי, ומזה על הילדים ושרה את הבית ג'. הפרחים-ילדים מרימים ראשיהם ולבסוף מזדקפים.

2. משחק אצבע - היד הימנית - הגננת הקטנה; האגודל - הדלי; היד השמאלית - הגינה; האצבעות - הפרחים; בבתים א'-ב' הפרחים-האצבעות כפופים, בבית ג'- כשהיד הימנית מזה באגודל על אצבעות היד השמאלית, הפרחים-האצבעות מזדקפים אט לאט.

מקור: "לוין קיפניס: מחרוזת - זמירות ומשחקים לילדים [פרנקפורט]", אמנות, 1923, עמוד 74

מתוך ההצגה 'בגינת הפרחים' בחוברת 2 מיוני 1920 טורים 103-104. ראו את ההצגה השלימה בהמשך.

מקור: "⁨גננו⁩⁩: חוברות לחינוך הפעוטות בגן ילדים ובבית האם", התאחדות הגננות בהסתדרות המורים בארץ ישראל, 1921-1919

מקור: "לוין קיפניס: מחרוזת - זמירות ומשחקים לילדים [פרנקפורט]", אמנות, 1923, עמוד 75

ההצגה 'בגינת הפרחים' מתוך חוברת 2 מיוני 1920 טורים 87-90. ההצגה כוללת גם את 'שיר הצפרדע'.

מקור: "⁨גננו⁩⁩: חוברות לחינוך הפעוטות בגן ילדים ובבית האם", התאחדות הגננות בהסתדרות המורים בארץ ישראל, 1921-1919