עקרה (לחן בן-חיים)

בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן, שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן. לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט בִּשְׁבִילֵי הַגָּן. יֶלֶד. קָטָן. אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי! רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר. רְסִיס נְהָרָה. לְיַלְדִּי הַשְּׁחַרְחַר "אוּרִי!" – אֶקְרָא! עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם. עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה. עוֹד אֲחַכֶּה לוֹ.בן לו היה לי! ילד קטן, שחור תלתלים ונבון. לאחוז בידו ולפסוע לאט בשבילי הגן. ילד. קטן. אורי אקרא לו, אורי שלי! רך וצלול הוא השם הקצר. רסיס נהרה. לילדי השחרחר "אורי!" – אקרא! עוד אתמרמר כרחל האם. עוד אתפלל כחנה בשילה. עוד אחכה לו.