עם שחר נצאה

עִם שַׁחַר נֵצֵאָה עוֹד טַל עַל הַשְּׁבִיל יוֹם תָּמִים לִנְטֹעַ יוֹם שֶׁמֶשׁ יוֹם גִּיל כָּל נֶטַע בְּחֵיק הָאֲדָמָה הַלַּח נַפְקִידָה בִּבְרָכָה עֲלֵה פֹּה וּצְמַח עִם שַׁחַר נֵצֵאָה... כֹּה יוֹם יוֹם לִנְטֹעַ לֹא נִיעַף וְשָׁתוֹל עַד נַהֲפֹךְ גַּן יָרָק כָּל גֶּבַע שֶׁל חוֹל עִם שַׁחַר נֵצֵאָה...עם שחר נצאה עוד טל על השביל יום תמים לנטוע יום שמש יום גיל כל נטע בחיק האדמה הלח נפקידה בברכה עלה פה וצמח עם שחר נצאה... כה יום יום לנטוע לא ניעף ושתול עד נהפוך גן ירק כל גבע של חול עם שחר נצאה...

לחן עזרא אהרון לגרסה שנדפסה ב"כרמנו" ל"שיר הנוטע".

בהלחנה זו (לפחות כפי שנשמרה בהקלטה), הבית הפותח משמש כפזמון חוזר, חלק מהבתים מושמטים, וכל צמד שורות מושמע פעמיים. בשני הביצועים בלחן זה מושרת בשוגג השורה הרביעית בלשון עבר.